וככה הם פותחים את שנת הלימודים

לפני חודשיים פרסם המבקר דו"ח על "בטיחות במוסדות חינוך - מעקב". המעקב הוא אחרי הנעשה - ובעיקר הנחדל - מאז פרסום הדו"ח הקודם בנדון, בפברואר 2001. המבקר: "בעקבות דו"ח מבקר המדינה החליטה הממשלה כי החל משנת 2002 ייפתח סעיף תקציבי קבוע ויוגדר סכום קבוע לטיפול בליקויי הבטיחות במוסדות החינוך. עד לסיום המעקב לא נפתח סעיף תקציבי נוסף ולא סוכם היקף התקציב השנתי הקבוע שיוזרם לסעיף זה... נמצאו מוסדות חינוך שפעלו ללא רישיון משך שנים רבות ומשרד החינוך לא אכף את החוק בדרך של סגירת המוסד... המשרד לא קבע באיזו תדירות יש לבצע בדיקות בטיחות, לא קבע אמצעי אכיפה לעמידת מוסדות החינוך בדרישות הבטיחות ולא קבע אמות מידה ברורות למתן רשיון מותנה למוסדות חינוך שנמצאו בהם ליקויי בטיחות..".

אם לא נעשה דבר עד ראשית החופש הגדול, ראוי שכל הורה ייכנס לתחומי המוסד שאליו הוא שולח את ילדיו - אולי בלוויית מהנדס - וימשש בעצמו את החלונות, הסורגים, התקרות, המעקות, שקעי החשמל וכיוצא בכך. המבקר מדבר על הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך בהכללה ומכאן שראוי למשש את המבנים בכל הארץ.

ובשאלה מה בדיוק ראוי למשש, יכול לסייע דו"ח המעקב המביא את בירת ישראל כדוגמה לנעשה - כלומר לנחדל - בכל הארץ. המבקר עובר מהכלל אל הפרט ובאשר לכלל הוא כותב: "גופים שונים בעיריית ירושלים העבירו את האחריות לתיקון ליקויי בטיחות מאגף לאגף בלי לתת פתרונות.. בהמלצת ועדה מקצועית שהוקמה ב-1998 בשל אסונות שאירעו במוסדות החינוך החליטה העירייה שתוקם מנהלת בטיחות.. עד למועד סיום המעקב לא פעלה מנהלת זו.. לאחר שהעירייה מינתה במאי 2000 מהנדס בטיחות למוסדות החינוך לא הוגדרו תפקידיו, סמכויותיו ודפוסי עבודתו.. הוסמכו שישה מנהלי בטיחות רשותיים ואף לא אחד מהם מועסק בתפקיד זה.. ב-28 מוסדות החינוך שנבדקו נמצאו ליקויי בטיחות רבים וביניהם ליקויי בטיחות שנמצאו בביקורת הקודמת. חמורה מכך העובדה שהליקויים נמצאו גם במוסדות שהעירייה דיווחה כי הם תוקנו!" כדי לסייע להורים לבדוק את המצב, שהממשלה והרשויות המקומיות מסרבות לבדוק, המבקר עובר מהכלל אל הפרט וממחיש את ליקויי הבטיחות הטיפוסיים ובייחוד את אלה החוזרים ונשנים. באחד מבתי הספר - בו דווח על תיקון הליקויים - נמצא שמעקה המדרגות נמוך ועשוי שלבים אופקיים, בלי אמצעי הגנה מפני החלקה. בספריית בית הספר - שיש בה הרבה נייר, מן הסתם - נמצא שהשטיח אינו חסין אש. סורגי המילוט נמצאו מרותכים - דבר המונע מילוט - למרות שהעירייה דיווחה על הסרת הריתוך. מטפי כיבוי האש בבית הספר היו ריקים, למרות שהעירייה דיווחה על תיקון הליקוי. במוסד הפועל במבנה תת-קרקעי שנועד להיות מקלט, כך התברר במעקב, לא נפתח פתח המילוט היחיד של המבנה, שנמצא חסום בשנה שעברה.

באחד מגני הילדים נמצא, שבעצם לא נמצא ציוד לכיבוי אש ובחלונות המסורגים אין פתחי מילוט. למעשה, ב-12 מבין 28 המוסדות שנבדקו, כמדגם מייצג, התברר שפג תוקפו של הציוד לכיבוי אש, וב-8 מוסדות חסר היה ציוד זה מעיקרו.

התברר גם, שלא הופקו לקחים מעשיים מאירועי הנפילה מחלונות בתי הספר. ב-4 מוסדות מבין 28 לא הותקנו אמצעים למניעת נפילה, וב-23 מן ה-28 אמצעי ההגנה היו לקויים.

מאחר שבמוסדות החינוך משחקים ולא רק לומדים, נבדק המצע הפיזי של מתקני המשחקים. ואמנם, ב-8 גני ילדים מבין 11 שנבדקו נמצאו ליקויים בתחום זה. גם בגן ילדים שאירעה בו תאונה חמורה לא תוקנו מתקני המשחק. ואם אין התייחסות למתקני משחק, אין פלא שב-6 מוסדות נמצאו ליקויים בגדרות ובשערים - ליקויים מעניינים ביותר גם בהתחשב בהחלטת הממשלה שלא לאבטח את מוסדות החינוך בארץ מפני מחבלים. אפשר לסכם את התייחסות הממשלה והרשויות המקומיות לבטיחות במבני החינוך במובאה הנוגעת לאולמות ההתעמלות: "קיבועו של סולם הטיפוס לקיר נמצא רופף ומתנדנד".