פרויקט בנייה בשטח ההפקר

בראשית שנות ה-70 הופקע המתחם מבעליו, ונמסר לידי חברת קרתא לפיתוח מרכז ירושלים. החברה הפקידה את תכנונו מחדש בידי האדריכל משה ספדיה, שתכנן במקום איזור מגורים ומסחר גדול, בליבו של גן.

בנוסף תכנן ספדיה מדרחוב שבו בתי קולנוע, מסעדות ו-120 חנויות בשני מפלסים, דירות שישקיפו על העיר העתיקה, ושני חניוני ענק ל-1,500 כלי רכב. סה"כ 48 אלף מ"ר.

בצדו הדרומי של הרחוב תיכנן ספדיה בניינים חדשים שלאורכם תוקם מרפסת עמודים דו-מפלסית. מוטיב המרפסת תוכנן גם בחזית הדרומית של הבניינים שיפנו לשדרה שבעמק, כתזכורת לאמת המים שקישרה בעבר בין ממילא לעיר העתיקה.

במכרז להקמת המתחם זכו קבוצות לדברוק ואלרוב. בבניית איזור המגורים זכו אלרוב ואפריקה-ישראל. האיזור המתחדש עורר עניין רב בעיקר בקרב יהודי התפוצות, שחלקם שקלו אופציה לקנות דירה המשקיפה על העיר העתיקה.

עם פרוץ האינתיפאדה וצניחת הביקושים למסחר ולמגורים בירושלים הביעו רבים ספק בכדאיות הפרויקט, ואף טענו שהסכסוכים הרבים שנוצרו עקב הפרויקט הם ביטוי לרצון היזמים שלא להתקדם בו על רקע החשש מפני הפיכתו לפיל לבן.

בעיריית ירושלים מברכים כיום על תום הסכסוך, שכן פרויקט ממילא נחשב לאחת מעתודות הקרקע האחרונות במרכז העיר, בה חסרות כיום חנויות רבות, וכן דירות חדשות למגורים.

בעירייה צופים לפרויקט ביקושים גבוהים, בשל מיעוט הבנייה במרכז העיר. גורמים בעיריית ירושלים אומרים עוד, שיש לקוות שבעקבות פסק דין הבורר תפורק חברת קרתא, שעד היום לא הועילה לפרויקט.