אקירוב: לעולם לא אעבוד עם חברה ממשלתית; השיקולים פוליטיים ולא כלכליים

בכוונת אקירוב להשקיע בפרויקט ממילא כ-600 מיליון שקל נוספים

אלפרד אקירוב אומר, כי בכוונתו להמשיך בבניית פרויקט ממילא הממוקם בסמוך לעיר העתיקה, במרכז ירושלים, בהקדם האפשרי. כיום, לאחר שהשקיע בפרויקט למעלה מ-200 מיליון שקל ועם פסק בורר ביד, המחייב את החברה הממשלתית קרתא לשלם לו פיצוי על עיכוב הפרויקט בסך של 75 מיליון שקל, הוכשרה מבחינתו הדרך להשלמת הפרויקט.

פרויקט ממילא הוגדר בזמנו כפרויקט לאומי, ולשם הקמתו הוקמה בשנת 1972 חברת קרתא, הנמצאת בבעלות של משרד הבינוי והשיכון (76%) ועיריית ירושלים (24%). אלרוב, בשליטת אקירוב, נכנסה לתמונה בשנת 1994, כאשר רכשה 50% בפרויקט מקבוצת לדברוק, ובשנת 1996 רכש אקירוב את מלוא הזכויות בפרויקט. כיום מלון מצודת דוד נחשב כמלון יוקרתי, עם עודף תפעולי, לפני הוצאות פחת ומימון, המסתכם בסך של כ-2.5 מיליון דולר.

בבעלות קרתא חניון תת-קרקעי בן 850 חניות, בחלק המזרחי של הפרויקט, בסמוך לשער יפו, אשר מעליו מתוכנן להיבנות בניין למסחר בן 1,800 מ"ר, מספר בתי קולנוע, מסעדות ו-120 חנויות בשני מפלסים. לאקירוב חניון הכולל 800 חנויות ב-5 מפלסים תת-קרקעיים, בחלק המערבי של הפרויקט, אשר מעליו מתוכנן להיבנות מרכז מסחרי בן 25 אלף מ"ר. כמו כן, בסמוך, בכיוון צפון, מתוכננים להיבנות, בשיתוף עם קבוצת אפריקה-ישראל, חמישה מבנים למגורים, בהם 110 דירות, בשטח כולל של 12 אלף מ"ר, ומלון עסקים הכולל 300 חדרים ומספר חדרי ישיבות.

בנוסף, מתוכננים להיבנות בחלק הצפוני של הפרויקט 5,000 מ"ר שטחי משרדים בשני בניינים. סך הכול הפרויקט יכלול 110 אלף מ"ר בנוי, כאשר מחציתם שטחי שירות מתחת למפלס הקרקע, והיתרה שטחי מסחר (כ-35 אלף מ"ר) ומגורים (כ-20 אלף מ"ר).

אקירוב: "התוכניות לפרויקט בהשקעה נוספת של 600 מיליון שקל תאמו את מה שהיה מקובל בשנות ה-80, ולכן נאלצנו להגיש מספר שינויים לתוכנית. לצערי, קרתא, שהיא חברה ממשלתית הנשלטת ע"י עסקנים פוליטיים, מושפעת בכל פעם מתפיסת עולמו של שר זה או אחר. כך למשל, סגן שר השיכון דאז, ח"כ מאיר פורש, שלא ראה בעין יפה את הקמתם של בתי הקולנוע בסמוך לשער יפו, החליט לתקוע מקלות בגלגלי הפרויקט ומינה מספר אנשים מטעמו לחברי דירקטוריון בחברת קרתא. בשנת 2000, לאחר שהבורר קבע, כי השינויים שהצענו לתב"ע ראויים ושעל קרתא להסכים להם, נתקלנו בשר הפנים דאז, אלי ישי, אשר שלח שליחים מטעמו לסיכול הפרויקט. בחודש ספטמבר 2003, לאחר שגברנו על כל המכשולים ועם רצון טוב של שר הפנים דאז, אברהם פורז, קיבלנו את היתר הבנייה עבור המשך הפרויקט. לעולם לא אעבוד שוב עם חברה ממשלתית. השיקולים הם פוליטיים ולא בהכרח כלכליים."

פסק הבורר, אשר חלקים ממנו הגיעו לידי "גלובס", קובע, כי קרתא היא זו, שעיכבה את הפרויקט ללא הצדקה מהותית. מתוך פסק הבורר: "הנה כי כן, נמצא והוכח בעליל עד הנה, כי קרתא המשיכה לשאת במלוא האחריות לעיכוב בניית הפרויקט, כתוצאה מהימנעותה מלחתום על התוכניות.. ובסך הכול, באחריות לעיכוב של 23 חודשים לפחות".

בהתייחס לבקשת אקירוב לתוספת 2,000 מ"ר מסחר, קובע ברנר: "תיקון תב"ע ג' כמבוקש הכרחי, ואולי אף חיוני, להבטחת הצלחתו של האזור המסחרי שבפרויקט, להפעלתו באופן היעיל והמועיל ביותר, ולמניעת השבתתו המוחלטת וגם/או למניעת כישלונו מבחינה מסחרית, בתקופות של שפל כלכלי".