בג"ץ

האם בג"ץ העניק "זכות עמידה" לשגרירות אוקראינה? בדקנו • המשרוקית של גלובס

החלטת בג"ץ בנוגע להחלטת הרמטכ"ל להדיח קצין מצ"ח זכתה לביקורת רחבה, אך העליון בהחלטתו דווקא שירטט בעדינות את האבחנה בין שיקול-הדעת הרחב המסור לרמטכ"ל בעת שהוא נדרש לקבל החלטות מקצועיות קשות ומורכבות - לבין הליך קבלתן וביסוסן על מידע אמין מעודכן ועובדתי • יש על מה לבקר את העליון, אך מקרה זה דווקא מעיד על בית משפט המבצע את תפקידו כראוי

אם בית המשפט העליון יסתפק בהצהרות בגנות ההתנהגות של בית הדין לעבודה ולא יבטל את פסק הדין שהכשיר מקרה שבו השופט העתיק לתוך פסק הדין את סיכומי אחד הצדדים כמעט מילה במילה, לא יהיה בכך די כדי למנוע את המשך הפגיעה במעמד בתי המשפט

מתחילת המלחמה נכנסו לישראל 12,600 אזרחים אוקראינים, מהם 7,900 באשרת תייר וכ-3,600 עולים וזכאי חוק השבות • שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על המתווה שנקבע, במסגרתו תותר כניסתם של 5,000 פליטים בלבד (לא כולל זכאים לפי חוק השבות וקרובי משפחה של אזרחי המדינה), אך החליטו לא להתערב בשלב זה, מכיוון ששרת הפנים שקד אמורה לבחון מחדש את המתווה בעוד שבוע • ההכרעה בעתירה נדחתה עד אז

תגובת המדינה הוגשה במסגרת עתירה לשינוי חוק האימוץ הנותן עדיפות באימוץ לזוגות הטרוסקסואלים נשואים • יו"ר האגודה למען הלהט"ב: "על בג"ץ להתערב ולפעול לביטול האפליה שרואה בלהט"ב הורים סוג ב'"

ארגון אדם, טבע ודין עתר לבג"ץ נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומשרדה, מפני שלא הפעילו את סמכותם להכריז על התחנה המרכזית בת"א כאזור נפגע זיהום אוויר • "כל יום בו השרה אינה מפעילה את סמכותה, היא חוטאת לתפקידה ומרוקנת מתוכן את תכליתו של חוק אוויר נקי"

בג"ץ דחה הבוקר את הערעור שהוגש נגד החלטת ועדת הפנים של הכנסת לאשר במספר הזדמנויות פנסיה מוגדלת לשישה סגני ראשי ערים וראשי ערים • ההחלטה ניתנה בטעות ב-1999 ובניגוד לתיקון לחוק פנסיות לנבחרי ציבור • הטעות התגלתה ב-2005, ומאז התקיימו מספר עתירות אך ללא הכרעה

לבקשת שגרירות אוקראינה, משרד עו"ד תומר ורשה הגיש עתירה נגד המתווה של שרת הפנים איילת שקד • העתירה הוגשה בטענה כי המתווה מהווה הפרה של הסכם בין המדינות לפיו אין צורך באשרת כניסה: "מדיניות השרה פוגעת בזכות לחיים, ביטחון ושלמות הגוף של אזרחי אוקראינה"

נתונים שהגיעו לגלובס חושפים מי משופטי העליון ישבו במספר הגבוה ביותר של דיונים • עוד עולה כי בדומה להשתתפות בדיונים, גם בכתיבת פסקי דין יש הבדלים משמעותיים בין השופטים

בית המשפט זקוק לאמון הציבור יותר ממוסדות נבחרים, משום שבשונה מהם, אין לו בסיס לגיטימציה חלופי • אמון הציבור לא יורד בגלל החלטות לא פופולריות אלא בגלל זניחת בית המשפט את מקור האמון היחיד שלו – הדין

כניסתו של בית המשפט העליון לתחומים ציבוריים שבעבר נמנע מלעסוק בהם, עוררה ביקורת ציבורית קשה שרק מחריפה • לא רק משום שהוא נטל לעצמו סמכויות ללא סמכות, אלא בגלל מעורבותו במחלוקות ציבוריות ופוליטיות • תגובה לטור של השופט אליקים רובינשטיין

מזכויות האדם והאזרח שנדחקו בעקבות המגפה ומתן קול למיעוטים, דרך פרשנות יצירתית וחיזוק האיזונים בין הרשויות, ולא פחות חשוב - פסיקה כלכלית חברתית

לח"כים מגיע מעמד עותר ציבורי מעצם היותם שליחי ציבור • אבל מאותו המקום, אסור להם לתקוף את הדמוקרטיה במהלכים שעוד יביאו למלחמת אזרחים

הכוח שמקנה החוק למדינה בכל הנוגע לצווי מעצר מינהליים, מחייב את השופטים לפעול במשנה זהירות ולהציב גבולות • אבל עד כמה זה קורה במציאות, והאם ייתכן שבתי הדין הצבאיים דואגים לזכויות העצירים יותר מבג"ץ?

ח"כ דוד אמסלם תקף אתמול את נשיאת העליון שדחתה בקשה שהגיש, טען כי היא שונאת מזרחים, ואף אמר שהיא שתתה לשוכרה כשכתבה את החלטתה • בתגובה, חיות פרסמה מכתב פומבי לח"כ אמסלם, בו כתבה: "במעברה בה נולדתי היו הרבה אמסלמים... אני תוהה מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאינך מכיר"

בג"ץ נעתר לבקשת שר הביטחון בני גנץ לדחות את תשובתו לעתירה שהוגשה נגד הגדלות הרמטכ"ל והעניק לו דחייה עד 28 בפברואר • בינתיים, התנגדויות בקואליציה לא מאפשרות את קידום החוק