גירעון (עודף) תקציבי

חייבים להמשיך במדיניות פיסקאלית מרחיבה שתוביל לצמיחה ושיפור המשק • ניהול סיכונים נכון מחייב יעד גירעון של 4 עד 4.5 אחוז

במספרים מוחלטים, מדובר בגירעון של כ-144 מיליארד שקל, כ-20 מיליארד שקל פחות לעומת רמתו בסוף 2020 • בחודשים ינואר-יוני 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-181.9 מיליארד שקל - גידול משמעותי לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד

הצוללת |

אחרי קרוב לשנתיים, ישראל סוף סוף צועדת לקראת אישור תקציב בכנסת, אלא אם תיתקל שוב במשבר פוליטי • אבל מה הם בכלל תקציב וחוק הסדרים, ומה הסיכוי שהם יעברו? • גלובס מפרקים את תקציב המדינה בסדרת כתבות ופודקאסטים חדשה, "צוללים לתקציב"

המדינה לא צריכה להזדרז ולמכור אחזקות בחברות רווחיות, קל וחומר בחברות שיש לה אינטרס מהותי בהן • צעד כזה, בטווח הקצר ישלשל לכיסה של המדינה רווח חד-פעמי גדול, שאולי אף יעלים את בעיית הגירעון התקציבי, אולם בטווח הארוך עלולה ישראל להפסיד תמלוגים ודיבידנדים גדולים בהרבה

אחרי ששר האוצר ליברמן הבהיר כי הגדלת החוב ביחס לתוצר לא מתאימה לישראל, נגיד בנק ישראל הדגיש כי בהמלצות שנתן לממשלה החדשה, מימון התוכית לעידוד הצמיחה אינה על החוב לבדו

לדברי המועמד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס אלי הורביץ, ההבדל בין הכלכלנים בבנק ישראל לאוצר הוא העיתוי שבו הם רוצים להפעיל את הריסון • הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "אין מנוס מהעלאת מסים"

לראשונה זה שלוש שנים בנק ישראל הגיש תוכנית כלכלית לממשלה, בדגש על האצת הצמיחה, עידוד פריון שוק העבודה, והדבקת הפער מהמדינות המפותחות • בניגוד לדברי שר האוצר אין מנוס מהעלאות מסים, אבל מ-2023

דוח שמפרסם היום מרכז טאוב מציג את תמונת מצב המדינה לשנת 2021 בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך עם תום המשבר ותחילת ההתאוששות ממנו • הנפגעים המרכזיים מהמשבר: הצעירים, המבוגרים והתלמידים החלשים

השינוי הצפוי עם חילופי הממשלה בישראל הוא מעין פתיחת סתימות לתהליכים כלכליים חברתיים • אחרי שנים שקבוצה אחת ניהלה את המדינה, שינוי האליטות בישראל יתמוך גם בצמיחה הכלכלית לה זקוקה המדינה • אלה הצעדים הכלכליים הראשונים שעל הממשלה לבצע

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

העובדה שמפלגתו של ליברמן מונה ח"כים בודדים, ושהממשלה תהיה מורכבת מסיעות רבות שאינן תמימות-דעים ביחס לנושאים השונים - תקשה מאוד על שר האוצר לקבוע מדיניות משלו ותעמיד אותו במבחן קשה

מרחב התמרון מוגבל: שר האוצר יתקשה לבצע מעשים נחוצים כדי להתמודד עם המצב הכלכלי המאתגר, אך אם לא יעשה מעשה ההשלכות יכו בו במהרה • אל מול הקושי, לליברמן יתרונות לא מבוטלים: מוניטין ש"מילה זו מילה" ושפת גוף קשוחה - עליו לנצל זאת ולומר את האמת

אלמלא הקורונה, ניתן היה לומר שמבחינה כלכלית נתניהו מחזיר מדינה אחרת מזו שקיבל: האבטלה הגיעה לשפל היסטורי, השכר הריאלי עלה, והיחס חוב-תוצר ירד • בנקודה אחת הוא רשם כישלון מהדהד - הדיור • השאלה היא לאן הולך מכאן ראש הממשלה החדש, שמקבל משק עם גירעון עצום

את הצרה של יוקר המחיה הוא השאיר לשרי האוצר שלו, את המסים הוא העלה ואז הוריד, והרפורמות הגדולות הלכו והתמעטו ככל שהתקרבה הקדנציה אל סופה • מה הם המהלכים הכלכליים הגדולים של נתניהו ב-12 שנותיו כראש ממשלה, ומה היה חלקו בכל אחד מהם

לראשונה מאז משבר הקורונה חלה ירידה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר • ההכנסות זינקו ב-30% והסתכמו ב-164.4 מיליארד שקל מתחילת השנה • מנגד, היקף הוצאות הממשלה נושק ל-200 מיליארד שקל

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020-אפריל 2021) עמד בחודש אפריל 2021 על כ-158.9 מיליארד שקל • זאת לאחר שבחודש מרץ נרשמה לראשונה ירידה בגירעון המצטבר לכ-12.1% מהתוצר - כ-169.4 מיליארד שקל