גירעון (עודף) תקציבי

ההיסטוריה מלמדת שבעוד שמבצעים צבאיים קצרי טווח "נספגו" בכלכלה ובשוק ההון, אירועי מלחמה מתמשכת פגעו בביצועי המשק לתקופה של שנים • צבי סטפק, מיטב: "הפגיעה בתוצר עלולה להגיע עד למחצית מהצמיחה הצפויה, ובמקרה קיצון של מערכה מול חיזבאללה אף 'לאפס' אותה"

במשרד האוצר נערכים לתרחיש של קיצוץ בתקציב המדינה ל־2024 תוך חישוב סיכונים להוצאות ביטחוניות, פיצויים לתושבי הדרום ואובדן הכנסות ממסים בזמן הלחימה • השלכות המלחמה עשויות לפגוע בדירוג האשראי של ישראל שתפרסם השבוע מודי'ס

ההיערכות הכלכלית במצב מלחמתי אינה פשוטה וההשלכות הכלכליות יכולות לנוע למספר כיוונים שונים • "הגירעון בישראל גדל בעת האחרונה גם ללא המלחמה המתממשת. ההאטה הכלכלית הגלובלית, העלייה בהוצאות המדינה והירידה בהכנסות גרמו לבכירי משרד האוצר להעלות את היעד לגירעון בתקציבי בשנה הקרובה. המלחמה כמובן תגדיל את ההוצאות הללו אף יותר", אומר הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות

משמעות הגידול בגירעון היא שהוא עלול להתברר ככפול ויותר לעומת היעדים שעל בסיסם נבנה תקציב המדינה, שאושר לפני שלושה חודשים בלבד • ייתכן שיידרש קיצוץ בתקציב המדינה ל־2024, עוד בטרם תיכנס השנה החדשה

היעד שהציבה הממשלה לגירעון בסוף השנה עמד על 1.1% • אחוז הגירעון המצטבר משקף מינוס של 23.1 מיליארד שקל בקופת האוצר

רשויות מקומיות רבות סובלות מגירעון בשווי של עשרות אחוזים מהכנסתן. מה המחיר, לאילו עיריות יש ברירה ולאילו אין? • בחירות מקומיות 2023 - כתבה רביעית בסדרה

במשרד כבר לא בונים על היעד של 1.1% שהוגדר בתקציב, ומעריכים שהוא אף עשוי להגיע ל־2% • אם התרחיש הפסימי יתממש, הממשלה תוציא כ־30 מיליארדי שקלים יותר מההכנסות

בתקציב המדינה, שאושר במאי האחרון, הוקצו למעלה ממיליארד שקל להוזלת מחיר הבנזין • אלא שהכסף שנותר בקופה צפוי להספיק לעוד כחודשיים בלבד • כעת, כשפיחות השקל דוחף את המחירים כלפי מעלה, הממשלה נערכת להגדיל את הגירעון התקציבי במאות מיליוני שקלים

חברת הדירוג הודיעה כי הותירה את הדירוג של מדינת ישראל ברמה של A+ • לגבי החקיקה המשפטית, בפיץ' ציינו כי "התוכנית רוככה, אך עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה ועומדת בפני התנגדות אזרחית חזקה" • ירידת דירוג עלולה להתרחש אם "ייפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את פיקוח המערכת המשפטית ותביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים"

הגירעון עומד על 1% מהתוצר, בעוד היעד לסוף השנה הוא 1.1% - כלומר מסתמן כי הגירעון יהיה גבוה משמעותית מהיעד שנקבע עם אישור התקציב • ההכנסות לקופת המדינה הסתכמו ב-269.6 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ-11 מיליארד שקל לעומת שבעת החודשים הראשונים של 2022 • אל מול הקיטון בהכנסות, הוצאות הממשלה דווקא עלו ב-6.8%

לאחר חגיגות הניצחון פונות פניו של נשיא טורקיה לפתרון הבעיות הכלכליות במדינה, בהן האינפלציה והגירעון שהכפיל את עצמו בשנה האחרונה • המע"מ עלה כולל על מוצרי יסוד, ומחירי הבנזין, הסולר והגז זינקו - וזו עלולה להיות רק ההתחלה

שוק המט"ח צפוי להיסחר בתנודתיות חריפה על רקע שורת נתוני מאקרו בארץ ובעולם ולקראת החרפת המחאה נגד הרפורמה המשפטית • רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "ריבוי כה גדול של גורמי השפעה מהווה מתכון בטוח לתנודות וטלטלות בשוק המט"ח בתקופה הקרובה ובפרט בשבוע הקרוב"

העודפים התקציביים שנצברו מתחילת השנה נשחקו בתוך חודש, מ-13 מיליארד שקל ל-6.7 מיליארד שקל • שיעור הכנסות המדינה ממשיך לרדת, מה שמשתקף בבירור בתחום הנדל"ן, שם נרשמה ירידה ריאלית של 56% • עם זאת, גרף ההכנסות מראה שמגמת הירידה המתמשכת מאז אמצע השנה שעברה נבלמה בחודשיים האחרונים

רוטנברג, החשב הכללי באוצר, דיבר היום בוועידת ההשקעות של גלובס והפניקס על ניהול החוב של ישראל בזמן ריבית גבוהה ועולה • "היחלשות השקל כנגד הדולר התחילה ב-2021 וביתר שאת מתחילת השנה הזאת. אבל רואים בימים האחרונים את ההתחזקות, כי יש גידול בוודאות"

שיעור הכנסות המדינה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירד ב-4.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, שהסתיימה עם הכנסות גבוהות במיוחד • במקביל, הוצאות המדינה קפצו בשיעור של 8.7%, כך שהגירעון התקציבי נוצר הן מצד ההכנסות והן מצד ההוצאות

הודעת הריבית הבאה תפורסם היום ב-16:00, והאנליסטים מערכים כי היא תמשיך לעלות לפחות ב-0.25% • המשמעות: הריבית תגיע לרמה שהייתה אמורה להגיע אליה בסוף השנה - עוד לפני סיום המחצית הראשונה של 2023