התקשורת

כללי המותר והאסור צריכים להיקבע עקרונית ובמנותק מפרשן כזה או אחר • ראוי שבגל"צ יקבעו כללי התנהלות ברורים ולא אישיים

בעוד הקשרים האסורים בין תקשורת לפוליטיקאים נחשפים, הסחר בדבר היחיד שיש לתקשורת למכור - סיקור אמין של המציאות - ממשיך

מי שבוחן את תגובת התקשורת החרדית להתאבדותו של חיים ולדר, מפספס את הסיפור הרחב של היחסים בין הציבור החרדי לכלי התקשורת שהוא צורך • הציבור רוצה תקשורת שלא מחפה יותר על עברייני מין, גם אם הם חזקים ומקושרים

כתבי חדשות דווקא משתמשים בהוכחות לדיווחים, אך כדי לשקם את האמון בתקשורת יידרשו שיטות עבודה המותאמות לסביבה עתירת ראיות

אחד האתגרים של אנשי הפרקליטות הוא ההתמודדות עם ידיעות שלא מייצגות את האמת • מעצם תפקידם הם נמצאים בעמדת נחיתות

השימוש בפייק ניוז הפך לנפוץ, וצריך להילחם בתופעה רווחת והרסנית זו • אם יידע מנהיג ציבור כי התקשורת תבדוק היטב כל אמירה עובדתית שלו ולא תהסס להוקיע אותו ברבים אם ייתפס בדבר שקר, תוך "ביושו" עקב כך, יש לקוות כי ייזהר מאוד בטרם ישקר

ברבים מאמצעי התקשורת הפכו את המוסדות החשובים בחברה לאויבי העם החדשים • לפני שיהיה מאוחד מדי - חייבים לעצור

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? • וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

במרוץ בין הערוצים והקלקות על כתבות, חשוב לזכור כי לעיתונות יש יכולת אמיתית לייצר שינוי בנורמות חברתיות, להאיר כשלים ולדרוש תיקון, להביא לכך שהסוגיה החברתית הכל-כך כואבת של אלימות מגדרית תהיה בראש סדר העדיפויות - אבל מהסיבות הנכונות, ללא קשר למספר העוקבים של המתלוננת

גל"צ יוצרת עיוותים קשים בשוק התקשורת המודרני: התחנה שואבת באופן מלאכותי מאזינים, טאלנטים והכנסות מהתחנות הפרטיות, ומחלישה אותן כך שאיכותן יורדת • הפרטת התחנה תאפשר למדינה לעצור את הבזבוז ולהשיג תמורה, ותהפוך את הרדיו והתקשורת הישראלית למגוונים ואיכותיים יותר

המחאה יצרה דיסוננס משמעותי בקרב כלי תקשורת רבים: מצד אחד, רבים רצו לתמוך במחאה מבחינה אידאולוגית, אך מצד שני, השלכותיה יכלו לפגוע בהם מבחינה כלכלית • בסופו של דבר, אצל רבים הכלכלה הכריעה

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה של ממש באיזון בין תפקיד העיתונאי למשפיענות • לאחרונה, לפחות בישראל, חצינו קו אדום. עיתונאים משחקים במגרש הפוליטי ללא שמץ של בושה או מראית-עין. זה פוגע בכולנו! לא מאוחר להילחם

אם יש דבר שהקורונה הבהירה לכולנו זה שלהתעלם מהמחירים הנפשיים רק יביא למגפה נפשית קשה שנושאת בחובה מחירים גבוהים מדי • כלי התקשורת מתנהלים באופן חסר אחריות ובאינטרסנטיות קיצונית • הם מסבים נזק עצום לצופים, לא רק בקורונה - ראינו את זה גם בהסלמה הנוכחית בעזה

אנחנו מימין כבר רגילים לזכוכית המגדלת תחתיה אנו נבחנים. ויודעים מה? זה בסדר גמור • אבל מוסר כפול הוא רעה חולה, וכאשר הוא מגיע מכיוונם של אלה שאחראים לתווך לעם ולסכם עבורו את המתרחש, זה חמור אף יותר

אסור בשום אופן שהאתגר של השמאל יהיה לבלום את מגמת הגיוון בתקשורת, אלא להפך - להבין אותה ולעודד אותה • השמאל צריך להפציר באנשי המחנה שלו להביא את האג'נדה השמאלית בלי בושה לתוך המיינסטרים התקשורתי, ולא להתחבא מאחורי "אובייקטיביות"

מי שמעוניין בקולותינו חייב לכבד את זכותנו להפגין ולהיאבק בצורה לא אלימה • חזון החיים המשותפים אינו יכול לטשטש זאת • לתקשורת הישראלית יש תפקיד חשוב בעיצוב המרחב של כולנו, דווקא בימים אלה