מערך הסייבר הלאומי

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש • בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים • בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

הפרקליטות עדכנה את בג"ץ בעקבות העתירה נגד השימוש בתקנות הסייבר לשעת חירום, במקום בחקיקה ראשית, להארכת הסמכויות שנוספו במלחמה עם איראן

הממשלה אישרה את התקנות הנוגעות למתקפות סייבר בניגוד לחוות-דעתה של היועמ"שית בהרב-מיארה, מאחר שהמשבר עם החרדים מונע ממנה לאשר חקיקה ראשית

התקנות החדשות מתייחסות להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי אחסון • על פי התקנות, כשיש תקיפה חמורה תהיה חובת דיווח למערך הסייבר הלאומי, ואי-דיווח יגרור סנקציות

בצל המערכה הצבאית, תוקפי סייבר המזוהים עם איראן מגבירים את ניסיונות ההונאה וההפחדה נגד הציבור בישראל - כולל שיחות התחזות, הודעות שווא וניסיונות פישינג מתוחכמים • המטרה העיקרית: לשבש את שגרת החיים ולערער את תחושת הביטחון • יש מה לעשות נגד זה

היקף מתקפות הפישינג המתחזות לגופים פיננסיים בישראל זינק בחודשים האחרונים במאות אחוזים - תוך שכלול השיטות בעקביות וגניבת מידע אישי וכסף רב מהציבור • איך פועלות החברות בענף כדי לעצור את ההונאה, מה המדינה צריכה לעשות אך מתמהמהת, וכיצד יכולים הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף ולהתגונן

הצעת חוק תקשורת דיגיטלית כוללת פרק שיחייב גופים ציבוריים להנגיש "שירותים נפוצים" באופן דיגיטלי • יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, מתריע בחוות־דעת כי הפרק המוצע "אינו כפוף לפרקים העוסקים בדיוור דיגיטלי, ועל כן אינו כולל את מנגנוני ההגנה והביטחון שנקבעו בו" • האוצר: "טענות בדבר סיכונים נובעות בעיקר מאינטרסים מסחריים"

עזיבתו של ראש מערך הסייבר גבי פורטנוי מתרחשת ברגע קריטי של עלייה במתקפות • שני מועמדים מובילים להחליפו, כשההערכה היא שלשכת ראש הממשלה תבחר ביוסי כראדי

ברקע מתקפות הסייבר האחרונות, בנק ישראל קיים הערכת מצב עם מערך הסייבר הלאומי, בה השתתפו גם גופים בתחום הפיננסיים • במקביל, קבוצה שמיוחסת למודיעין האיראני מאיימת כי בעוד 72 שעות תתקיים מתקפת סייבר נוספת, וקוראת לישראלים למשוך את כספם מהבנקים • בינתיים אין סיבה להקשיב לאיומים

עפ"י נתוני צ'ק פוינט, ממוצע התקיפות השבועיות בישראל ברבעון השני היה גבוה ב־39% ביחס לממוצע העולמי • גם במערך הסייבר מזהים עלייה חריגה, ומעריכים שיותר מ־100 גופים שונים סבלו ממתקפות כופר מאז פרוץ המלחמה • "לגורמים פוליטיים שתוקפים את ישראל הצטרפו כוחות כמו איראן וחיזבאללה", מסבירים מומחים • איך ניתן לצמצם את הסיכון?

ישראל ומדינות אחרות, בהן מעודדים פריסת תשתיות אנרגיה ירוקות, נסמכות כיום במידה רבה על רכיבי חברות סיניות • ברקע מתקפות הסייבר הגוברות מאז ה־7 באוקטובר, מומחים חוששים כי גורמים עוינים ינצלו פרצות באבטחה ויגרמו לנזקים ברשת החשמל • במערך הסייבר מבהירים: "לרכיבים מסוג זה אין השפעה ברמה הארצית"

יותר יותר תקיפות סייבר דווחו בישראל בחודשים האחרונים על רקע המלחמה, כאשר האחרונות היכו השבוע בפירמת עוה"ד גולדפרב גרוס זליגמן ובאתר הנדל"ן מדלן • במערך הסייבר הלאומי טוענים כי הם "מזהים עצימות גבוהה ומיקוד טוב מבעבר" מצד התוקפים, אך נראה כי חברות רבות נותרות אדישות למצב • וגם: כך המידע האישי שלכם נתון בסכנה

במשרד עוה"ד גולדפרב גרוס זליגמן, שהותקף בשבוע שעבר ע"י האקרים, עדכנו כי עדיין קיימת פעילות של גורם עוין ברשת, וקיים חשש לדליפת מידע • עפ"י ההודעה, במשרד החליטו, בהתאם להמלצה המקצועית, לנתק באופן מיידי את התקשורת החיצונית

פירמת עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן, שהותקפה בשבוע שעבר ע"י האקרים, הודיעה כי עודכנה ע"י מערך הסייבר הלאומי על ניסיון תקיפה נוסף • בפירמה אישרו לאחר התקיפה הראשונה כי הועתק מידע, והודיעו כי שכרו את חברת הסייבר סיגניה, מהמובילות בתחום • בין השאלות שנותרו פתוחות: מהו היקף המידע שנגנב, וכיצד בוצעה התקיפה?

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי • עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

חיילים בסדיר, אנשי מילואים ואזרחים קיבלו מסרון חריג בו נאמר כי עליהם לנתק מיידית כל מחשב המקושר במקביל ליישומים בטלפון הנייד כגון וואטסאפ • בהמשך יצאה הודעה של דובר צה"ל ומערך הסייבר הלאומי בה נאמר כי: "צה"ל ומערך הסייבר הלאומי מבהירים כי המסרון שהופץ ממחלקת בטחון מידע בצה"ל היה מיועד למשרתי מילואים בלבד"