מערכת המשפט

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, המליץ שאם הרפורמה המשפטית תתקבל, היא תחול רק מהכנסת הבאה • יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "האמירות של עו"ד בליי חורגות ממה שהייתי מצפה מייעוץ משפטי פורמלי"

מסמך של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, הטוען כי הסיכונים לכלכלת ישראל נמוכים ורואה ברפורמה המשפטית "רעשי רקע בלבד", הסעיר אתמול את הרשת, בין היתר לאחר ששותף ע"י ראש הממשלה נתניהו • בדיקת גלובס מלמדת כי מדובר במסמך אותנטי אולם כזה שהופץ ע"י המחלקה המספקת המלצות לסוחרים מוסדיים (להבדיל ממחלקת המחקר) • המסמך הופץ ביום חמישי לפני פגישת ראשי המשק עם נתניהו, הירידות אתמול בבורסה והיחלשות השקל

לדברי המנכ"לים לשעבר, ההערכה והיציבות להן זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם יובילו לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק

טיוטת חוק ההסדרים מנסה לייעל את מערכת המשפט באמצעות מספר צעדים, ביניהם העברת תביעות פח בין חברות ביטוח לבוררות • אך בהתחשב בעומסים, נראה כי מדובר בצעדים מינוריים

עשרות הפרופסורים למשפטים שחתמו על ההצהרה "חוששים מאוד שהמהירות וההיקף של הרפורמות יחלישו קשות את עצמאות הרשות השופטת, הפרדת הרשויות ושלטון החוק" • מארגני המכתב הם פרופ' אורן בר-גיל ופרופ' ג'סי פריד מהרווארד ופרופ' עמוס גיורא מאוניברסיטת יוטה

הקרב על עתיד מערכת המשפט מספק, בצד הסכנות הרבות, גם הזדמנות לחלץ את בית המשפט העליון מהקיטוב הפוליטי שבמרכזו הוא עומד

על נושאי משרה להיזהר בפעולותיהם בעקבות הרפורמה, לוודא שהם מנותקים מעמדות פוליטיות ומבוססים על מידע שרלוונטי למהלך העסקי

ארבעה מדדים בשוק ההון מסמנים את החששות של המשקיעים לעתיד הכלכלה הישראלית • הבורסה בתל אביב פתחה שבוע בירידות חדות, בניגוד למגמה בעולם, האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך נחלשות, מדד הפחד מזנק, וגם בשוק המט"ח המגמה של השקל לא מעודדת • בתי ההשקעות בארץ ובעולם מצביעים על הסיבה המרכזית: הרפורמה המשפטית

על כל מחאה קופצים טרמפיסטים פוליטיים • במחאה הנוכחית, נגד הרפורמה במערכת המשפט, הצטרפו לטרמפיסטים חברות ההייטק - מגזר עסקי שזכה עד לאחרונה לבוז בכלי תקשורת מסוימים, וניצל את ההזדמנות כדי לשפר את יחסי הציבור שלו

שלושת הבנקים ללא גרעין שליטה השתתפו בסוף השבוע בפגישה עם ראש הממשלה - בשעה שבבנק מזרחי טפחות ובבינלאומי, שלהם בעל שליטה מובהק, העדיפו להיעדר • במקביל, יוזמה של כל הבנקים שנחשפה בגלובס לפרסום מודעה משותפת, נתקעה • איך מתכננים בבנקים להמשיך מכאן, ומה המשמעויות לגבי החוסכים הישראלים?

הדיון ברפורמה המשפטית כעולם נפרד מתעלם מהעובדה שיש מהלך מתוכנן ומתוזמר רחב בהרבה מפסקת ההתגברות ברוב של 61 או 65 • הקונטקסט הוא סימון כל המוסדות החיוניים לקיום חברה פתוחה ורצון לבצע בהם "רפורמות" • לא מדובר בהכרח בשיפור היעילות או האיכות אלא בשליטה בהם

כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן ביחד, על הפוליטיקאים משני הצדדים להבין שהבחירות נגמרו ולדון בכובד ראש בשינויים במערכת המשפט

לגלובס נודע כי הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי ניהלו שיחות על פרסום מודעה משותפת בנוגע לרפורמה המשפטית • אחרי דיונים ארוכים אף סוכם על נוסח מרוכך כדי לצמצם מראית עין של התערבות פוליטית מצד הבנקים • אז למה המהלך לא יצא לפועל?

לפי חוות-הדעת של היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, גם אם הרפורמה המשפטית תעבור, צריך להחיל אותה מהכנסת הבאה: "כך ייעשו התיקונים במנותק מההקשר הפוליטי המיידי" • עו"ד בליי בדיון: "ההצעה לא כוללת תיקונים מאזנים אלא רק בכיוון אחד: לשחרר את הממשלה מהמגבלות; זה מעורר חשש כבד לפגיעה בזכויות אדם"

הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו מדאיגה גם את בית ההשקעות המוביל: "אחרי שהיווה אמצעי גידור מוביל שלנו מול הירידות בשווקים הגלובליים, השקל עשוי כעת להיות נתון לסיכוני מדיניות פנים יותר מאשר בשנים האחרונות" • איך בנק ישראל יוכל לשפר את פיחות השקל, והאם הקורלציה בינו לבין מדדי המניות הגלובליים הגיעה לסופה?

מאמר המערכת של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שהביע תמיכה בשינוי המשפטי הדרמטי שמובילה הממשלה, עורר עניין רב בישראל • קריאה מדוקדקת בו מגלה כמה נקודות ששווה להתעכב עליהן • וגם: למה ב"ניו יורק טיימס" טענו שנתניהו קיבל פחות מ־50% מהקולות?