מערכת המשפט

הדיון סביב עסקת הטיעון במשפט נתניהו מפספס את העובדה שהמערכת מרשיעה כך חפים מפשע רבים • צריך לחזור למשפט של הוכחות בו הצדק ייעשה

מניעת בירור האמת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, שהתערער לאור מתקפה חסרת תקדים שניהלו נתניהו ותומכיו בשנים האחרונות • משפטו של ראש ממשלה לשעבר שהואשם בעבירות שחיתות חמורות, שתקף את מערכת המשפט, האשים את הפרקליטות בתפירת תיקים וכינה את העמדתו לדין "ניסיון להפיכה שלטונית" - הוא בדיוק התיק שהמדינה צריכה להתעקש שיישמע עד תום

ההחלטה להתחיל לשדר לציבור רק פסקי דין אינה מספיקה להגברת השקיפות והאמון בבתי המשפט • בימים אלה, בהם אמון הציבור במערכת המשפט הולך ונשחק, יש צורך לאפשר צפייה בכל חלקי המשפט

מדד הדמוקרטיה מלמד שאלת הצדק הישראלית נמצאת בשפל תדמיתי: 5% בלבד מאמינים שהפרקליטות פועלת רק על סמך שיקולים מקצועיים • מערכת המשפט מסרבת להכיר בטעויותיה, וזה מוביל לקריסת אמון נוראה • יש לתת על כך את הדעת עם מבט פנימה והגברת השקיפות

למרות הנתונים המדאיגים, רוב הציבור רוצה בית משפט מקצועי ועצמאי, ועדיין נאמן לתפקיד המרכזי שהרשות השופטת ממלאת במערכת האיזונים והבלמים הישראלית

עפ"י מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בקרב הציבור הערבי חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון, מ-64% ב-2019 ל-33% ב-2021 • האמון בצה"ל במגזר היהודי ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה ועומד על 90% • 51% מהציבור חושבים שיש שחיתות במערכת המשפט • הרצוג: "אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית ולמוסדות המדינה, ולכן אובדן האמון מדיר שינה מעיניי"

בית המשפט הוא השחקן הפסיבי שההשתלחות בו מבטיחה הון אלקטורלי באמצעות הצבתו כמי שמונע מנבחרי ציבור לממש את הבטחתם

בעבירות המס הנעוצות בעובדות, ממש כאלה שהחשוד דרעי עומד להודות בהן, קיימת הלכה מבוססת שמקורה בביהמ"ש העליון, לפיה העונש הראוי לעבירות אלה, הוא מאסר בפועל • עיסקת הטיעון מעלה ניחוח עז של פריבילגיות ומעבר לפגיעה בציבור ובמראית הציבורית, יש בה כדי לפגוע במערכת אכיפת החוק עצמה

אחרי שישה שבועות ו-17 דיונים, עדותו של ניר חפץ הגיעה לקיצה • בעדות "שיחק" חפץ על שני המגרשים - הוא מסר שלל אמירות המחזקות את התזה של הפרקליטות, אך תרם רבות גם לטענות ההגנה • לאחר שסיים את עדותו ויצא מאולם בית המשפט, אמר חפץ: "זרמתי עם האמת. הייתי נטול אג'נדות. אני מקווה שעמדתי במשימה הזאת"

הפער הבלי נתפס בין החשדות שהופנו נגד אריה דרעי בתחילת החקירה לבין מה שנותר מהתיק עם סיומו; ובעיקר הפער הלא ייאמן בין הצהרותיו של היועמ"ש מנדלבליט לפיהן מדובר בתיק שלא הוליד אפילו 'עכברון' לבין התעקשותו להגיש בגינו כתב אישום פלילי – מלמדים אותנו כי עם כל הצער שבדבר, לא רק שיקולים עניינים עומדים לנגד עיניהן של רשויות התביעה

הודאות השווא נפוצות יותר ממה שנוטים לחשוב - בתי המשפט חייבים לדון על פי הראיות ולא רק על בסיס הודאות, במיוחד כשיש להם סיכון משמעותי להיות הודאת שווא

עודה קוטייר, הנאשם המרכזי, הורשע בעבירות אלימות חמורות וסיוע ברצח אך לא בשלוש עבירות רצח וניהול ארגון פשיעה שיוחסו לו במקור • יוטלו עליו 18-24 שנות מאסר • כתב האישום הוגש בינואר 2018 לאחר עבודה משטרתית מורכבת שכללה גיוס עד מדינה מתוך ארגונו של קוטייר

בין השנים 2001 ל-2011 ייצג דוד לוי את רשות המסים בתיקי הוצאה לפועל, קיבל לידיו כספים בהיקף של כ-15.5 מיליון שקל ונטל אותם לכיסו שלא כדין • ביהמ"ש: "מעשיו של הנאשם גרמו לכאוס במערכת"

ראש לשכת עורכי הדין אמר בפאנל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי חשוב לגוון את הרכב השופטים בעליון • בכיר הפרקליטות לשעבר, עו"ד דן אלדד: "הגיע הזמן להפסיק את תופעת ההדלפות של חומרי חקירה, גם באמצעות חקירה" • עמית חדד: "המערכת משתמשת בפיקציה כדי לעצור אנשים בסיטונאות"

בוועידת ישראל לעסקים אמר פרופ' יובל אלבשן כי שבעבר כ-80% מהישראלים נתנו אמון בבתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, אולם מצב זה כבר אינו קיים • אלבשן הסביר שבכל פעם ששופטים בדימוס מתבטאים זה יוצר נזק למערכת המשפט, כי הם מתבטאים בצורה שמוסיפה את הפער ואת חוסר האמון הזו

עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים אמור היה להיפתח עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי בשנה שעברה • אלא שמבדיקה עם שישה עורכי דין בכירים עולה כי חלק ניכר מהסעיפים לא מיושמים או גרוע מכך, מסרבלים את ההליך המשפטי