גופים עסקיים רבים בישראל גילו לחרדתם בשבוע האחרון כי יש להם חשיפה לליהמן ברדרס, פעם ברוקר אמריקני ענק והיום חברה על סף פשיטת רגל. "במשך שנים היה ליהמן ברוקר הבית של גופים ישראליים רבים בפעילותם בחו"ל", אמר לנו מנכ"ל של בית השקעות. ואכן, גופים רבים חשופים למוצרי ליהמן, אם ישירות על ידי אג"ח או מניות, או בחשיפה עקיפה דרך מוצרים כמו סטרקצ'רים ו-CDS שהונפקו על ידה.
פשיטת הרגל הצפויה של ליהמן ברדרס לא יוצרת אולי סיכון למערכת הפיננסית בישראל, אך גופים רבים ולקוחותיהם צפויים להפסיד סכומים גדולים. ההערכות הן כי החשיפה הכוללת בישראל מגיעה ל-400-550 מיליון דולר, רובה במערכת הבנקאית ובעיקר בבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט. אפילו בנק ישראל, דיווח היום כי הוא חשוף ב-4 מיליון דולר לליהמן ברדרס, ועלול להפסידם. ולזה ניתן להוסיף עוד כ-70 מיליון דולר כחשיפה של גופים שסגורים לאוכלוסיות הרחבות, ובהם קפ"י ומבטחים הותיקה.
"להערכתי, הבנקים המקומיים הקטינו ברבעון האחרון את החשיפה שלהם לאג"ח ול-CDS, וככל הנראה גם את חשיפתם לליהמן, אבל נותרה חשיפה", אמר ל"גלובס" סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, אלון גלזר. "ועדיין, אני חושש שבימים הקרובים נגלה כי החשיפה יותר גבוהה מבדיווח הראשוני". גלזר הוסיף כי "צריך לזכור שהמשבר ממחיש את הכאוס במגזר הפיננסי, וזה החשש הגדול יותר. כתוצאה מקריסת ליהמן ייפגעו בנקים אחרים, וזה עלול להאיץ אפקט דומינו של קריסות נוספות".
טרנס קלינגמן, אנליסט באקסלנס, ניסה להעריך את הנזק. "גוף שחשוף לאג"ח יצטרך לבצע הערכות שווי ולשערך מחדש את הנכסים, וכן אילו נגזרות אשראי נהוג לשערך לפי המחיר האחרון לפני הכניסה לדיפולט" אמר ל"גלובס". להערכת קלינגמן, מעבר להשפעה הישירה יספגו לאומי והפועלים השפעה עקיפה, כשהם "ייפגעו דרך ירידת ערך, יתכן אפילו פרמננטית, בתיק ה-CDO (פועלים ולאומי מחזיקים CDO בהיקף של 771 מיליון דולר, ע.פ.), כתוצאה מפגיעה בכל שוק ה-ABS העולמי. ההשפעות צפויות להיות בדו"חות הרבעון השלישי והרביעי", אומר עוד קלינגמן, שמדגיש כי "זו אינה סכנה קיומית לבנקים והלימות ההון שלהם לא תיפגע באופן דרסטי, אבל ייווצר אפקט לא נעים על הרווח והפסד".
בבנקים כבר לא רגועים
ניסיון השנה האחרונה הראה כי ככל שמשבר מתפתח, כך מתברר שאומדני החשיפה הראשוניים היו נמוכים מדי, וכך קרה גם הפעם. בשלב זה, ההערכות מדברות על חשיפה כוללת במערכת הבנקאית של 250-300 מיליון דולר.
בנק הפועלים הוציא היום הודעה רשמית לבורסה כי חשיפתו במוצרי אשראי, אג"ח, קווי אשראי ובכל פעילות הבנק היא 109 מיליון דולר. מתוך סך זה, החשיפה הספציפית ל-CDS של ליהמן היא כ-40 מיליון דולר, ובנטרול הגנות שהבנק רכש - 15 מיליון דולר נטו. הפועלים מחזיק גם באג"ח של ליהמן בהיקף 44 מיליון דולר.
להפועלים יש גם נגזרות אשראי הידועות בשם First to Default Basket, כנגד חובות של קבוצת בנקים שליהמן ברדרס נמנה עליה, בסכום של כ-50 מיליון דולר. תוקפן של הנגזרות יפקע בשנת 2009 ובשנת 2011. בנוסף, השתתף בנק הפועלים בסינדיקציה בינלאומית של בנקים ומוסדות פיננסיים שהעמידו מסגרת אשראי לליהמן, וחלקו בכך עמד על 20 מיליון דולר. להערכת הבנק, "מסגרת זו לא נוצלה, וסביר כי לא תהיה ניתנת לניצול, נוכח ההרעה במצבו של ליהמן". בהפועלים מציינים כי הבנק הקטין לאחרונה את החשיפה לליהמן, שעמדה על 160 מיליון דולר.
בבנק לאומי היקף החשיפה דומה להפועלים, כשההערכות הן כי 20 מיליון דולר מתוכה הן ל-CDS שהונפקו על ידי ליהמן ברדרס. בבנק דיסקונט טוענים כי החשיפה לליהמן "אינה מהותית", ולפי הערכות במערכת הבנקאית דיסקונט חשוף לליהמן בכ-30-40 מיליון דולר. בבנק הבינלאומי ישנה חשיפה לאג"ח ומוצרי אשראי של ליהמן בהיקף של כ-20 מיליון דולר, ואין חשיפה ל-CDS.
מעבר לכך, חשופים למוצרי ליהמן ברדרס גם פירמות שהשקיעו באג"ח של ליהמן, חברות הביטוח, דרך כספי העמיתים והנוסטרו, ובתי השקעות המשווקים מוצרים מובנים (סטרקצ'רים). חלק גדול מהחשיפה אינו ידוע, שכן המוצרים נרכשו בשנים האחרונות ולא ידוע מי מחזיק בהם כעת. למשל קשת אג"ח ומטבעות עולם, שהנפיקה אקסלנס בשנת 2005 ונרכשו על ידי גופים מוסדיים. סטרקצ'רים אלו, בהיקף של 400 מיליון שקל, מסתובבים בשוק. לאקסלנס וללקוחותיה, אגב, אין כלל חשיפה.
חשיפה מינורית בביטוח וקרנות נאמנות
הקריסה של ליהמן ברדרס מצאה את חמש קבוצות הביטוח הגדולות, המנהלות את עיקר החיסכון הפנסיוני בישראל, ואת פסגות המנהלת את קופת הגמל גדיש בחשיפה מועטה יחסית. זאת, לאחר שבחודשים האחרונים, כאשר הבנק צלע וגסס לאיטו, הקטינו חברות הביטוח את חשיפתן אליו. עם זאת, יש לזכור כי בניגוד לבנקים, כאן מדובר בכספי הלקוחות שייפגעו ולא כספי הגוף המנהל.
מדיווחי קבוצת הפניקס עולה כי אין לה כל חשיפה ישירה לאג"ח של ליהמן, למניותיו או למכשירים ומוצרים שהנפיק הבנק. גם מגדל במצב טוב, כשאין לה חשיפה ישירה, פרט לחשיפה של מיליוני דולרים בודדים בקרן שמקבלת שירותי הוסטינג בליהמן ברדרס.
בכלל ביטוח מדובר בחשיפה של מיליוני דולרים בודדים בפעילויות ביטוח החיים, הנוסטרו, קופות הגמל תמר וגפן גמל וקרנות הפנסיה. בשוק מעריכים שמדובר בכ-21 מיליון שקל לכל היותר. למנורה מבטחים חשיפה ישירה של כ-3 מיליון דולר - בביטוח חיים, נוסטרו ופנסיה, ואילו בביטוח הראל מדובר בחשיפה כ-8 מיליון דולר לאג"ח של ליהמן ברדרס. באשר לפסגות, ההערכות הן כי היא חשופה באמצעות קופת גדיש בעיקר, בכ-11 מיליון דולר (כ-0.2% מהנכסים), בקרן פרייבט אקוויטי של ליהמן ובמוצר מובנה על מדד שהנפיק הבנק. אין לפסגות חשיפה לאג"ח או מניות של ליהמן.
כלל ביטוח מתפעלת גם את כפ"י שהיא קרן הפנסיה של עובדי חברת החשמל, שלה יש חשיפה נפרדת לליהמן ברדרס. לקפ"י ועדת השקעות עצמאית ויש לה חשיפה בהיקף של 200 מיליון שקל, החשיפה זו, נציין, היא של חברת החשמל שצריכה לכסות גרעונות בקרן. כמוכן לקרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר שבראשן קרן מבטחים הותיקה חשיפה של כ-60 מיליון שקל לאג"ח של ליהמן ברדרס.
לגבי קרנות נאמנות, בדיקת "גלובס" מעלה כי רק קרנות בודדות מחזיקות בניירות ערך של ליהמן ברדרס - אחזקה שתחייב אותן כנראה לשערך מחדש ניירות אלו, ואולי אף למחוק אותם לגמרי. נכון לסוף יוני, החשיפה הישירה בקרנות נאמנות עומדת על 10 מיליון שקל, כאשר יתכן שחלק מהני"ע כבר נמכרו. החשיפה העקיפה דרך סטרקצ'ר מטבעות עולם של קרנות הנאמנות, היתה בסוף יוני כ-48 מיליון שקל.
בקרנות הראל-פיא ישנה חשיפה מצרפית של כ-2.8 מיליון שקל, אך יצוין כי בקרנות שבניהול סמי בבקוב הקטינו בחודש החולף את החשיפה. "נכון לעכשיו, אנחנו מחזיקים בשלוש קרנות ב-2 מיליון שקל בסך הכל", מסר בבקוב.
בקרנות אי.בי.אי, אג"ח בינלאומי ואי.בי.אי אג"ח דולר חו"ל, בניהולו של עודד גל, ישנה אחזקה של 2.48% ו-2.3% מנכסי הקרן באג"ח של ליהמן, בהתאמה, שהם בסך הכל כ-2.4 מיליון שקל.
בקרנות כלל פיננסים, בניהולו של גיא חכמי, ישנה חשיפה של 2.54% בקרן כלל אג"ח בינלאומית. לדברי חכמי, "בשבועות האחרונים הקטנו באופן משמעותי את האחזקה, והיא עומדת כרגע על כ-390 אלף שקל בקרן זו".
גם במנורה מבטחים דולרית היתה חשיפה של כ-2%, המהווים כ-1.3 מיליון שקל, אך "מיוני ועד עכשיו מכרנו את כל האג"ח, כך שאין לנו חשיפה לליהמן ברדרס כלל", נמסר ממנורה מבטחים.
הרשות בודקת תעודות סל
כחלק מהניסיון לאמוד ולהעריך את השפעת פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס על הבורסה ושוק ההון הישראלי, פנתה בימים האחרונים רשות ניירות ערך אל מנפיקי תעודות הסל המקומיים, על מנת לברר עימם את היקפי החשיפה שלהם. ההערכות הן כי אין חשיפה, או בהיקף נמוך בלבד.
חשיפה של מנפיקי תעודות סל לבנק הקורס עשויה להתרחש כאשר בתעודות פיקדון מפקידים המנפיקים את כספי המשקיעים בליהמן ברדרס. תיתכן כמובן גם חשיפה על ידי רכישת ניירות הערך של ליהמן, הכוללים אגרות חוב, מניות ואופציות. מאקסלנס, הגוף הגדול בענף, נמסר ל"גלובס" כי "כל תעודות הסל של קסם אינן חשופות לליהמן ברדרס".
מנגד, חברת מיטב הודיעה היום כי למוצר "פיקס A2" שהונפק על ידי מיטב מכשירים פיננסיים, יש חשיפה לליהמן. לטענת מנכ"ל החברה, חיים אבן זהב, היקף החשיפה של כל הסדרות לאג"ח של ליהמן ברדרס מסתכם בכ-2.5% בכל סדרה, שהם לטענת החברה כ-6-5 מיליון שקל. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
