מייקל ג'קסון במופע פרידה

הופעתו האחרונה של מייקל ג'קסון תתקיים הערב (שעון ישראל) בסטייפלס סנטר, אולמה הביתי של אלופת ה-NBA מלוס-אנג'לס. את מה שיש לי לומר על האיש והתופעה, אני אשמור לסרט התיעודי אודותיו, שישודר מחר בערוץ 8, שבדיוק מפתיע החליטו על שידור הסרט מחר (הרבה לפני שנודע על הסתלקותו של מי שכונה "מלך הפופ").

אם אתם בעניין, אתם יכולים לדחות את המשך הקריאה בעיתון למועד מאוחר יותר (השידור החל כבר ב-19:00, אבל יימשך שעתיים לפחות) ולהפעיל את הטלוויזיה. גם אם אינכם נמנים עם מעריציו של הזמר המנוח, קשה להתעלם מאירוע תרבותי שמסקרן מאות מיליונים בעולם.

הצד השני של התקליטור

"החופש למקסס", ג' 22:00, יס דוקו

אולי זה הרקע הסוציאליסטי של ימי ילדותי ונעוריי, אבל לעתים די בסיפור פשוט שבו בצד אחד ניצבים בעלי הון מגובים בעורכי דין ובצד השני כמה אנשים פשוטים, כדי לשחרר ממני את הצ'ה גווארה הפנימי ולהורות לו להילחם עד הניצחון או עד המוות. כשכל זה מתרחש לא בשדה הקרב, אלא על רחבת הריקודים, לא נותר לי אלא להודות שכנראה הסרט הזה הוא אפקטיבי במיוחד.

סיפור המסגרת של "החופש למקסס" הוא פשוט, אך הוא מעלה כמה שאלות מורכבות בהרבה מכפי שניתן להבחין במבט ראשון. כוכבי הסרט הם ה"די.ג'ייז". מה שהחל לפני 30 שנה ביכולת לבחור תקליטים של אחרים ולהחליף אותם כך שייווצר רצף של מוזיקה לריקודים, הפך לתחום יצירתי בהרבה.

בהתחלה התחילו התקליטנים במה שמכונה "סקרצ'ינג", אפקט שנוצר על-ידי הזזה מכוונת של תקליטי הוויניל, אחר-כך הגיע לעזרתם המחשב שאיפשר להם לערוך מחדש שירים, לשלבם זה בזה ולהדביק עליהם אפקטים מוקלטים - ואילו היום הם מסוגלים לפרק כל קטע מוזיקלי נתון עד לרמת התו, ולאצור מסיבה שלמה על דיסק או קי.

הבעיה שהתהליך הזה, שבמסגרתו הפכו התקליטנים ליוצרים עצמאים, מעלה כמה שאלות משפטיות, בדמותם של עורכי דין ששיגרו אל כמה מהם תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים. שולחי עורכי הדין לא היו האמנים, אלא בעלי הזכויות, בדרך-כלל חברות תקליטים, שקלטו שייתכן ומישהו עושה כמה לירות מקניין ששייך לכאורה להם.

פתאום מצאו את עצמם תקליטנים, שההחלטה הכי מורכבת שלהם הייתה איזה צבע של כדור ליטול לפני המסיבה הקרובה, פנים אל פנים מול מחלקות משפטיות משומנות. לא רק שאלות משפטיות מתעוררות כאן, אלא אפילו שאלות פילוסופיות שנוגעות לנושאים כמו מה היא יצירה מקורית.

הסרט הזה הוא כייפי וחולף כמעט מבלי שתרגישו. השאלות המוסריות מתעוררות רק אחרי הצפייה.