תופעה חדשה בוועדת הערר: היועץ המשפטי האקטיביסט

זהירות: ה"אקטיביזם השיפוטי" הופך להיות גם נחלת חלקו של היועץ המשפטי לממשלה ומגיע לוועדות הערר.

לאחרונה הודיע היועמ"ש כי החליט להתייצב ולהביע עמדתו בהליכים בפני ועדת הערר בתביעות שהוגשו בעקבות אישור תמ"מ 3/21 (שנחקקה בשנת 2002 ונכנסה לתוקף ב-2003), וזאת לאחר שהוועדות המקומיות דחו באופן גורף את התביעות שהוגשו בפניהן בנושא. כעת עומדות התביעות לדיון בפני ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה של מחוז המרכז.

הצטרפותו של היועמ"ש נעשתה אומנם מכוח סמכותו ועל פי פקודת סדרי הדין (בניסוחה החדש): "ראה היועמ"ש, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או עניין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט או לפני פקיד מסדר כמשמעותו בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו".

לענייננו, לטעמו של היועמ"ש בתביעות בעניין תמ"מ 21/3 יש משום עניין ציבורי בשל אובדן פוטנציאל המקרקעין והזכות לפיצוי בגינה, ולכן הודיע על הצטרפותו. לטענתו, "אובדן פוטנציאל" של מקרקעין אינו בר פיצוי (במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה), ובשל כך הצטרף לעמדתן של הרשויות המקומיות אשר דחו את תביעות הפיצויים של הציבור.

לטעמנו, בראש ובראשונה ראוי שהצטרפות היועמ"ש להליכים משפטיים מיוזמתו תעשה במשורה. בייחוד אמורים הדברים במקרה דנן, בו למיטב ידיעתנו היועמ"ש ניצב לצד הרשויות, ולא לטובת המערערים. בכך לדעתנו, חוטא היועץ המשפטי לתפקידו. בחירתו נוגדת במידה רבה גם את הגדרת סמכותו בכוח החוק, לפיה על היועמ"ש להציג דעה עצמאית אוטונומית, כבעל מומחיות נטול פניות, ולא כמייצג של מוסד ממוסדות המדינה.

זאת ועוד, היותו של היועמ"ש "ידיד בית משפט" אף היא מחזקת עמדה זו. מוסד "ידיד בית המשפט", שעיקרו הוא סיוע לבית המשפט על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון, במקור היה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית המשפט. בהמשך התפתח מוסד "ידיד בית המשפט" כצד להליך שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אך ככזה שמן הראוי שמומחיותו תישמע בפני בית המשפט, או ככזה שבנוכחותו יתרום לגיבוש ההלכה בעניין מסוים.

אנו סבורים כי מן הראוי שהיועמ"ש יפעל על פי סמכותו ויצטרף להליכים בעלי עניין לציבור לעיתים תכופות יותר וייתן כתף משפטית מחזקת, בין אם עמדתו מחזקת את טיעוני הרשות ובין אם מחזקת את טיעוניו של האזרח. דברים אלה נכונים שבעתיים בהליכים בהם כרוכים ענייני תכנון ובנייה, אשר מטבעם הנם בעלי השפעה רבה על ציבור נרחב ופעמים רבות התערבות היועמ"ש עשויה להקל על יצירת קו אחיד בפסיקת בתי המשפט.

לדעתנו במצב הדברים הנוכחי, אף ללא התערבותו של היועמ"ש, לרשויות המדינה כוחות ומייצגים רבים ומנגד מוצא עצמו האזרח הקטן בחוסר איזון משפטי. במקרים בהם עומד האזרח הקטן מול מוסדות המדינה הצדק קורא ומחייב סיוע לו מול הכוחות החזקים העומדים למולו, ולא ההיפך. האקטיביזם של היועמ"ש הנובע מפרשנות סובייקטיבית לחוק מרע את מצבו של האזרח והציבור בדין.

הכותבים הם ממשרד עו"ד צבי שוב.