קל לעיקול: השימוש המדאיג בשיטות הפחדה לצורך גבייה

האם חברות ורשויות הקשיחו את שיטות גביית החובות מהצרכנים? התחושה היא שבמקום להתמודד עם גביית חובות באופן עצמאי, מהר מדי הטיפול בחובות (מוצדקים או לא) מועבר לגורמים חיצוניים, והצרכן נאלץ להתמודד עם שיטות גבייה אגרסיביות וחובות מנופחים בקנסות, הוצאות משפטיות וריביות.

כחוט השני חוזר הדפוס לפיו מלינים צרכנים על פניות אגרסיביות וגישה קשוחה ממשרדי עורכי דין באי-כוחם של הגופים, בהם מד"א ורשות השידור. בין החברות והרשויות הנוספות "מככבות" בקרב התלונות המועברות לארגון "אמון הציבור" נמצאים ביטוח לאומי, בתי-חולים, כביש 6 וחברות תקשורת ובראשן HOT.

"מהתלונות עולה חוסר האונים של הצרכנים אל מול אטימות המערכת וקושי של הצרכן להוכיח את צדקתו", אומרים בארגון.

כך למשל קרה לאדם שקיבל התראה על עיקול של 3 חשבונות בנק, שני חשבונות ומשכורת, בגין חוב שלא היה קיים למס הכנסה.

"הקלות הבלתי נסבלת שבה הדברים מנוהלים כיום מובילה למצב אבסורד שבו כל גוף עושה כראות עיניו בעניין הטיפול בגביית חובות ומערב גורמים חיצוניים, שאת עלותם ישלם הצרכן לצד החוב. נדרשת התערבות מיידית של הרגולטור והגדרות ברורות של מה שמותר - ובעיקר של מה שאסור", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור", אחרי 4 שנים שבהן בוחנים שם את נושא גביית החובות לאור מאות תלונות ופניות של צרכנים.

לכל גוף, רשות או ארגון הזכות לגבות חובות המגיעים לו. אלא שהנחת יסוד זו מסתעפת כאשר הליכי הגבייה נעשים בדרך שמטרתה להרתיע את הצרכן ולגרום לו לשלם את חובו מיידית ובריבית דה-ריבית, כולל שכר-טרחה וקנסות.

הבעייתיות: רבים מהמתלוננים טוענים להיעדר מכתבי התראה טרם מכתבי האיום, עוד טוענים כי אינם מקבלים פירוט אודות החוב שבינתיים הכפיל ושילש את עצמו - ומכאן שבפעם הראשונה שבה שומעים על קיומו היא באמצעות הגורם הגובה.

מי ש"זכה" לקבל פנייה מעין זו מספר על שיחות טלפון "קשוחות", על מכתבי איום ש"יכולים לגרום להתקף לב" ועל חובות ש"נופלים מהשמיים".

בחלק מהמקרים טוענים צרכנים כי שילמו חוב שאינו מוצדק או שנוי במחלוקת רק מהפחד למימוש האיומים לעיקולים. אחרים מספרים כי העקשנות משתלמת: במקום להיבהל, יצאו ל"קרב" על צדקתם - והצליחו להסיר את תוספות התשלום מהקנס המקורי ואף להפחית את החוב.

לפי דיווחי המרכז לגביית קנסות, בשנת 2010 נגבו 16 מיליארד שקל מציבור החייבים. נתון זה משקף עליה של 33% ביחס להיקפי הגבייה ב-2009, שעמדו על 12 מיליארד שקל. רוב החובות שנגבו (כ-80%) היו עבור אזרחים, ו-20% היו עבור חברות. סיכום פעילות המרכז ב-2010 מצביע על עלייה ניכרת בנתח התיקים שפותחות חברות לגביית חובות מלקוחותיהן.

כדי לפזר את הערפל סביב מעמדם של צרכנים המתמודדים עם זימונים להוצאה לפועל, שואל "גלובס" שורה של שאלות.

מהו תהליך מקובל של גבייה?

שלבי גביית החוב עוברים, או אמורים לעבור, 3 שלבים: דרישה לתשלום על-ידי הגוף שלזכותו נזקף החוב - במכתב או בשיחת טלפון; העברת הטיפול לעורך דין שישגר מכתב טרם נקיטת אמצעים בהם פנייה לערכאה משפטית או הוצאה לפועל (בשלב זה לחוב יתווספו הוצאות משפטיות לעורך הדין וקנסות); והשלב השלישי הוא העברת התיק להוצאה לפועל משמעו גם עיקולים וריביות.

יש להפריד בין גביית חובות של רשויות מקומיות (חניות, ארנונה) לעומת גביית חובות של חברות ורשויות ממשלתיות.

הרשויות המקומיות ורשות המסים פועלות לפי פקודת המסים החלה עוד מימי המנדט (1929). אמנם הדבר נשמע כבדיחה עגומה, אך בחסות הפקודה הן יכולות להיכנס לשטחו של ה"סרבן" ולעקל מיטלטליו, למשל, להחרים מכוניות ללא הודעה מראש.

כך נוצר מוצב של דיס פרופורציה בין החוב ובין רשימת העיקולים הארוכה עד כדי כאוס (עיקול מכונית על דוח חניה), בעיקר כאשר רשויות אלה אינן מחויבות להתריע על כוונתן ונוחתות על החייבים כ"רעם ביום בהיר".

הגופים האחרים נעזרים בדרך-כלל במשרדי עורכי דין בשלב ראשון, ולאחריו עוברים להוצאה לפועל. חוק ההוצאה לפועל נחקק בשנות ה-60, והוא פועל בדרך שקולה שמטרתה לאזן בין הצדדים. ברשות שבים ומדגישים כי לא יתבצע כל הליך עיקול מבלי לידע את החייב, כולל באמצעות עריכת רשימה על מיטלטליו. הרשם הוא אשר מחליט מה יעוקל ביחס לחוב.

אפשר להתנגד לחוב גם כשעבר להוצאה לפועל?

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על גבייה באמצעות הוצאה לפועל, מדגישים כי לכל צרכן הזכות להתנגד תוך 30 ימים מקבלת מכתב ההתראה. ההתנגדות עוצרת את ההליך. כאשר הרשם מוצא כי הנימוקים להתנגדות מוצדקים, הוא מעבירם לפסיקה בבית המשפט. בתוך כך מדגישים כי בלא מעט מהמקרים ביטל בית המשפט את החוב.

הזכות להתנגד ולהגיב לדרישות תשלום היא בגדר חובת הצרכן. אם אתם סבורים כי החוב אינו מוצדק, לכו עם האמת שלכם. בדקו לעומק את הסכמי ההתקשרות ותעריפי השירותים הרלבנטיים. אם לא קיבלתם כל תכתובת במהלך השנים אודות החוב, דרשו הוכחה על משלוח מכתבים.

"יכולתו של הצרכן להוכיח את צדקתו במקרה שלא בוצעו מהלכים תקינים לגביית החוב היא מוגבלת, וחשוב לדעת כי חובת ההוכחה על משלוח התראות וליידוע על החוב מוטלת על הרשות או החברה", אומרת אבישי, ומדגישה את חשיבות הזמן שחלף מהאירוע שבגינו החוב, "כל אירוע חייב להיות מתועד, אולם ככל שמתרחקים מהמועד בו התרחש, הלגיטימיות שלו פוחתת".

אבישי מפצירה להיעזר בגופי הצרכנות: "המנוף התקשרותי והלחץ שנפעיל מול מבקר המדינה עשוי להועיל ולהפחית את החוב".

האם אפשר לתבוע את הגוף באופן עצמאי?

בהחלט. צרכנים רבים לא מהססים לפנות לערכאות המשפטיות. אבישי מסבירה כי אין פסיקה אחידה, אולם פעמים רבות העקשנות משתלמת. "אנחנו מעודדים לפנות לבית המשפט - ההצלחות משמשות אמצעי מרתיע להתנהלות הרשויות".

כך, למשל, בפסיקת בית משפט השלום בתל-אביב כי עיריית הרצליה תפצה תושב ב-50 אלף שקל, לאחר הליך גבייה רשלני שכלל משלוח תכתובות לכתובת לא מעודכנת, בעקבות דוח חניה בסך 70 שקל מ-1997.

בתביעה טען תושב העיר כי למרות שהקנס התיישן, משרד עורכי הדין מטעם העירייה המשיך בהליך גבייה רשלני, שכלל עיקול על ביתו ועל חשבון הבנק.

בפסק הדין ציין השופט דן מור כי לצד הפגיעה בשמו הטוב של האזרח, הליך גבייה כזה גורם לסבל ולעוגמת-נפש: "זכותו של כל אדם לא להיפגע מהליכי גבייה רשלניים..." (ת"א 161625-09).

מתי עוברת הגבייה לעורך דין?

לכל גוף המדיניות שלו, כך שמהיום הראשון לחוב ניתן למעשה להעבירו לטיפול בידי גורמים חיצוניים. בהיעדר רגולציה, אין פלא שצרכנים רבים מוצאים עצמם במצב מביך ומבהיל גם יחד - אין תקנות או חוקים המסדירים את הליך גביית החובות של חברות וארגונים, לרבות מועד העברת הטיפול בחוב לגוף חיצוני.

"המצב כיום הוא שהרשות יכולה לשגר מכתב באמצעות עורך דין חיצוני מיד לאחר האירוע, ושכר-הטרחה יחול על הצרכן", מוסיפה אבישי.

בחודש הבא יוגשו מסקנות הבדיקה לצד סטנדרטים והמלצות שיגובשו להצעת חוק שתגדיר נהלים מסודרים.

"בחנו מודלים הנהוגים בעולם המערבי והוספנו אלמנטים שיתאימו לצרכן הישראלי, תוך הפרדה להתנהלות של רשויות או של נותני שירותים מתמשכים", אומרת אבישי.

מה מעמדו של עורך הדין בתהליך הגבייה?

"עורך הדין אינו משמש צד במובן של בדיקת תקינות החוב ומהותו, אלא הוא משמש כגובה בלבד", מסביר עו"ד סורין גנות, יו"ר פורום הוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין.

"מכתב ההתראה ששולח עורך הדין מחייב את מקבלו להגיב במשך 30 יום - אם החוב אינו מוצדק על החייב להציג טענותיו באופן ממוסמך (כתוב או מוקלט). אם יש השגות לגבי החוב, עורך הדין מחויב להחזיר את התיק לבירור מול הנושה".

לגבי תלונות על התנהלות אגרסיבית מצד עורכי הדין אומר גנות: "בכל מקרה אין הצדקה להתנהגות אגרסיבית וליחס לא נאות, אבל חייבים לזכור כי לחוב יש שני צדדים, ואף חייב לא אוהב את המצב אליו נקלע, ולעתים מתוך מגננה הוא מפרש את היחס כקשוח".

גנות מדגיש כי ברוב התיקים האיומים מתממשים, כשרובם עוברים לשלב הוצאה לפועל. "בשלב זה ריבית הפיגורים גבוהה, והחוב תופח מהר, כך שאני מפציר בחייבים לסיים את התהליך בחלון ההזדמנויות שב-30 הימים מקבלת המכתב".

האם מותר לגבות שכר-טרחה של יותר מ-240 שקל?

גם בלשכת עורכי הדין התקבלו עשרות תלונות בגין פניות אגרסיביות של עורכי דין ובגין שכר-טרחה מופרז המתווסף לחוב, בעקבותיהן פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין מספר הלכות המחייבות את עורכי הדין הפועלים כגובי חובות.

בין ההלכות החובה לפרט את החוב, איסור ציון ביטויים כ"אזהרה משפטית" או כ"דרישה לתשלום" על מעטפת המכתב ונקיטת פעולות להפחתת הסיכוי לסיים את התיק בהוצאה לפועל.

שכר-הטרחה שדורשים עורכי הדין האמונים על גביית החוב עורר לא אחת תרעומת מכיוון הצרכנים. חלקם טענו כי לאחר מקח פחת הסכום הנדרש מראש.

כך או כך, כדי למנוע תלונות מהכיוון הזה ולמגר "ציד לקוחות" מהכיוון האחר, פרסמה לפני כשבוע לשכת עורכי הדין שכר-טרחה קבוע לגבייה: כ-240 שקל. בעבר שכר-טרחה זה הוגדר כמינימלי ומכאן עורר את הבעייתיות, אלא שהיום לא ניתן לגבות סכום הגבוה מכך.

ההגבלה, אגב, באה גם בעקבות הצעת משרד האוצר לקבוע שכר-טרחה סמלי של 15 שקל בגין שיגור מכתב הדרישה. עורכי הדין, כצפוי, מתקוממים על החלטה זו וטוענים כי שכר-הטרחה צריך להיות נגזרת של גובה החוב.

האם ניתן לשלם חלק מהחוב?

בהחלט, ואף רצוי. מעמד של חייב גורם לאי-נוחות. אם אין לכם מחלוקת על חלק מהחוב, ניתן בכל שלב לשלם את החלק היחסי, ובכך להפחית את הסכום שצובר קנסות וריביות ולהגיע לפתרון מהיר.

הנושים מבחינתם ישמחו לקבל כסף, כל סכום מתוך החוב ולהגיע להסדרים. אם שילמתם חלק מהחוב, ועדיין התיק עובר להוצאה לפועל - חובה על עורך הדין לכלול בתיק פירוט על החלק ששולם.

מד"א: מכתב איום ללא פירוט

במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות נגד גופים שונים ובהם מד"א. וכך מתואר באחת התלונות: "כרעם ביום בהיר הגיע אליי מכתבכם (מטעם עורכי דין, באי-כוחה של מד"א, מ.ר.ח), ובו התראה לפני נקיטת אמצעי גבייה ודרישה לתשלום בסך 1,220 שקל למד"א. במכתב איימתם עליי באותיות קידוש לבנה בעיקולים ובעוד צעדים אם לא אשלם חובי תוך 7 ימים".

למכתב לא צורפה אסמכתה המסבירה את פשר החוב. רשימת האיומים, לעומת זאת, הובאה בפרוטרוט.

המתלונן מתאר את השתלשלות התקשרותו עם משרד עורכי הדין ואת אי-הצלחתו לקבל את פירוט החוב. במכתב האיום הבא שקיבל קטן החוב לכמחצית מהסכום, כתוצאה מ"בדיקה שערכנו במשרדנו", ובמכתב שלישי צומצם ל-440 שקל, גם הפעם ללא פירוט.

הרוח המאיימת נותרה בעינה, ועימה סימן השאלה על מהות החוב. התלונה נמצאת בטיפול המועצה לצרכנות מול מד"א.

מד"א: "רק בלית ברירה"

"מד"א פועל לגביית החובות באופן עצמאי ושולח מספר מכתבי תזכורת ואף פונה לחייב מיוזמתו בטלפון. באין ברירה, ורק באותם מקרים שבעלי החוב מתעלמים מהחוב באופן שיטתי, נאלץ מד"א לפנות למשרדי עורכי דין שיפעלו לגביית החובות בהתאם לפקודת המסים (גבייה). מד"א מקפיד שאותם משרדים יפעלו לגביית החוב בנחישות אך ברגישות ויפעלו על-פי אמות-מידה גבוהות".

משטרת ישראל: דוח חניה לאישה נטולת רכב

רשות האכיפה והגבייה משמשת כרשות המבצעת, מכאן שאינה מוודאת את צדקתו של החוב - לעיתים עד כדי אבסורד. גם הבנק המקבל הנחיה לעיקול חשבון אינו נוקט עמדה, וברוב המקרים אינו מעדכן את לקוחותיו.

כך היה במקרה של תושבת תל-אביב שנאלצה לשלם על דוח חניה (משטרתי), למרות שאין לה מכונית: על הדוח יודעה ר' ממכתב ובו נדרשה לשלם חוב בעקבות דוח חניה, שבתוספת פיגורים וקנסות הגיע ל-475 שקל.

אלא שלר' בת ה-70 אין רישיון נהיגה ואין מכונית. על המכתב חתום המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות של מדינת ישראל - לשם פנתה לבירור העניין. בעקבות פנייתה, נשלחו שוטרים לביתה לצורך גביית עדות, ובתוך כך הציגו בפניה מסמך עליו היא חתומה לכאורה, ובו "בקשתה" לשאת את הקנס האמור על שמה.

בשלב הבא, בעקבות צו עיקול, נגבים ממנה 536 שקל ישירות מחשבון הבנק (בפנייתה לבנק מוסבר לה כי צו כזה מחייב הוצאת צ'ק בנקאי ללא אישורה).

סוף דבר: חודשים ארוכים לאחר מכן, לאחר התערבות "אמון הציבור" הגיע הזיכוי המיוחל.

המרכז לגביית קנסות: "זו המשטרה"

"המרכז מסתמך על מידע המתקבל ממטילי הקנסות (במקרה זה משטרת ישראל), בהתאם לנתונים שהתקבלו החל הליך הגבייה. לאחר בירור של המטה הארצי שהעלה כי החוב אינו תקף עקב התחזות, הוחלט על ביטול העיקול".

רשות השידור: לאזרחית אין טלוויזיה, אך היא נדרשה לשלם חוב

גם רשות השידור מככבת בין התלונות. בין מקרי האבסורד האטימות במערכת מובילה לחובות תופחים גם ממי שבביתו אין טלוויזיה: ב-2002 נישאה א' לבחיר ליבה, שניהם חרדים מצפת, שמטעמים אידיאולוגיים אין טלוויזיה בביתם. במשך 8 שנים "רדפה" אחריה רשות השידור עם מכתבים לתשלום האגרה - 8 שנים שא' לא פסקה מלנסות להוכיח כי הדרישה מנותקת מהמציאות.

לאחר שילדה, שהתה א' בבית הוריה, שם יש מכשיר טלוויזיה, ולשם גם הגיעו נציגי רשות השידור, שטענו בתוקף כי זהו ביתה, ולכן החוב מוצדק. א' התגוררה בדירה שכורה, אולם ברשות השידור סירבו לקבל עובדה זו - גם לאחר שהמציאה תצהירים מעורכי דין, הצהרות הון ואישור נוטריוני שאין ברשותה טלוויזיה.

ה"חוב" תפח ל-4,000 שקל, ועבר לטיפול עורכי דין ששיגרו אליה מכתבי איומים לתשלום מיידי בטרם פנייה להוצאה לפועל. א' המשיכה לשגר את מסמכיה ולדרוש ביקור בית שיוכיח כי אין מקלט בביתה.

סוף דבר: בסופו של דבר, לאחר שפנתה לתקשורת, נערך ביקור הבית המיוחל, ולאחריו החוב נמחק.

רשות השידור: המדיניות היא לשכנע

"רשות השידור מקדישה מאמצים ומשאבים רבים במטרה לעודד אזרחים לשלם במועד את תשלום האגרה, ולהימנע מקנסות ומהוצאות מיותרות. הרשות נוקטת שיטה של 'אין עונשים אלא אם מזהירים', ולכן במקביל למאות אלפי דרישות התשלום והתזכורות, נשלחות גם התראות טרם העברת החוב לטיפול עורך דין.

"המדיניות היא לשכנע את הלקוח להגיע להסדר בשלב המוקדם ביותר, על מנת שהתשלומים הנלווים (קנסות, שכר-טרחת עורך דין וכו') יהיו הנמוכים ביותר. לצערנו, ישנם אזרחים רבים ש'מתעקשים' שלא להגיע להסדר עד השלבים המאוחרים של הליך הגבייה, ולכן הם עומדים בפני הוצאות יקרות ומיותרות. במקרים אלה אנו מעבירים את גביית החוב לטיפולם של עורכי הדין, וזאת בדומה לגופים רבים במדינה.

"רשות השידור הינה גוף ציבורי העוסק במתן שירות לציבור, ולכן אינה יכולה להתנהל באופן חופשי כאשר היא מטפלת בכספי הציבור. הדרישה לשמירה על עיקרון השוויון בנשיאה בנטל מגיעה גם ממאות אלפי הלקוחות, המשלמים את האגרה במועד והמלינים על כך כי חובת התשלום אינה מתבצעת באופן שוויוני, ודורשים מאיתנו לטפל ביד קשה באזרחים אשר מנסים להתחמק מתשלום אגרת הטלוויזיה.

"אנו מכחישים בכל תוקף כי בכוונה תחילה נשלחות דרישות תשלום לאזרחים שאינם מחזיקים בטלוויזיה. יש מצבים בהם מתעוררת מחלוקת עם אזרחים אשר החזיקו במקלט בעבר, והמבקשים להודיע כי הוציאו את מקלט הטלוויזיה מהחזקתם. במקרים אלה נערך ביקור בית, במהלכם לצערנו, במקרים רבים מתגלים ממצאים הסותרים את הצהרות האזרחים.

"אין אנו רואים בפעולות שהוזכרו אטימות, אלא מדובר באחריות ציבורית".

דרך ארץ: כביש 6: חוב חדש נולד

מ' נוהגת לנסוע בכביש 6 לעיתים קרובות. ב-2008 היא קיבלה מכתב ובו דרישה לפרוע חוב בסך 2,600 שקל לחברת דרך ארץ המפעילה את כביש 6. לדבריה, את ההודעות המקדימות עד שתפח החוב לממדים אלה לא קיבלה, ככל הנראה משום שעברה דירה ולא עדכנה כתובתה מול מוקדי החברה.

במאי 2009 היא שילמה את החוב במלואו מול משרד עורכי דין, בא-כוחה של דרך ארץ. במקביל היא וידאה במוקד הטלפוני של דרך ארץ כי סגרה את חובותיה ועדכנה את כתובתה העדכנית לצורך משלוח חשבוניות.

לפני זמן מה הופתעה מ' משיחת טלפון שקיבלה: על הקו היה נציג משרד עורכי דין המציג את עצמו כגובה מטעם דרך ארץ, ובפיו דרישה לפדות חוב, שלאחר קנסות ושכר-טרחה הגיע ל-500 שקל. החוב, כפי שהסביר נציג המשרד, צץ בתקופה המקבילה לחוב הקודם אותו כזכור פדתה, אולם מכיוון שהיה בשלב מעבר לטיפול באמצעות עורך דין, לא אוחד עם החוב ההוא ולא הופיע במערכת דרך ארץ כאשר טלפנה לוודא כי חשבונה מאופס.

את העניין התמוה הזה הסבירה נציגת דרך ארץ בכך שלא ניתן היה לראות את החוב במערכת בזמן אותה שיחת טלפון, משום שנציגת השירות עימה היא שוחחה משתייכת למחלקה אחרת.

כך או כך, שתי התראות שנשלחו לחוב החדש מוענו לכתובת לא מעודכנת. הודעה לכתובת שעדכנה בזמנו במוקד הטלפוני - לא נשלחה.

דרך ארץ: "החיוב בוטל"

"ב-6/1/11 פנתה הלקוחה ישירות לדרך ארץ, ולאחר בדיקת הנושא, לפנים משורת הדין החליטה החברה לבטל את החיובים בגין אי-תשלום במועד ואת הוצאות הטיפול המשפטי, לשביעות-רצונה המלא של הלקוחה. ב-11/1/11 יצרה נציגת החברה קשר טלפוני עם הלקוחה, ובמהלך השיחה שילמה הלקוחה רק את חיובי הנסיעות וסגרה את חובה".

HOT ו-yes: חובות התנתקות בגין מעבר

אחת הדרכים השכיחות לצבירת חובות ללקוחות העבר של HOT ו-yes היא במעבר בין שתי החברות. בשל תהליך לקוי של סיום ההתקשרות, במקרים רבים צרכנים מוצאים את עצמם חייבים על חודשים בהם כבר היו מחוברים למתחרה כאשר הניתוק לא נכנס לתוקף.

אל המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מגיעות אלפי פניות בשנה, יותר מ-60% בנושאי כספים, חלקן גם בתחום גביית החובות. פניות אלה רובן ככולן בעלות דפוס דומה החוזר על עצמו - חובות מעורפלים לאחר התנתקות, מכתבי איום והעברה לידי ההוצאה לפועל.

התערבות המועצה מועילה, משום שבמרבית המקרים הוחזרו לפונים כספים או שנמחק חלק מהחוב לרבות הוצאות הטיפול המשפטי והקנסות.

מירב שטרוסברג-אלקבץ, מנהלת תחום הגנת הצרכן במועצה, מוסיפה כי מראשית 2010 הודיעה HOT על הקמת צוות גבייה טרום משפטי, שמטרתו להתקשר ללקוחות חייבים ולהציע להם לפרוע חובם טרם העברתו לטיול משפטי. ב-yes, לדבריה, צוות כזה קיים זה מכבר.

HOT: "תמיד מנסים להידבר"

תגובת HOT: " החברה עושה מאמץ גדול לפתור את בעיות הגבייה מלקוחות שהפסיקו לשלם, בדרך של הידברות ישירה, שכוללת לפחות מספר שיחות טלפון, מסרונים ומכתבים שונים. לאחר מכן מעבירה את הטיפול לנציגי השטח, ואם גם זה לא עוזר - הלקוח מנותק ומועבר לטיפול משפטי של משרדי עורכי דין המתמחים בתחום".

yes: לא נמסרה תגובה.

עיקרי הדברים

* אין תקנות מחייבות - כל גוף יכול לנהל את הגבייה כרצונו.

* הגבייה מתבצעת בדרך שמטרתה לגרום לצרכן לשלם בריבית דה-ריבית, כולל שכר-טרחה וקנסות.

* רבים טוענים להיעדר מכתבי התראה טרם מכתבי האיום.

* לא נמסר לחייבים פירוט אודות החוב, שבינתיים הכפיל ושילש את עצמו.

* הרשות יכולה לשגר מכתב באמצעות עורך דין חיצוני מיד, ושכר-הטרחה יחול על הצרכן.

* בלשכת עורכי הדין התקבלו עשרות תלונות בגין פניות תוקפניות של עורך דין ובגין שכר-טרחה מופרז.

* הרשויות המקומיות פועלות לפי פקודת המיסים מימי המנדט (1929).

* רשויות מקומיות רשאיות להיכנס לשטח ה"סרבן" ולעקל את מיטלטליו.

* בעבור חוב קטן ניתן לדרוש עיקול של כל הרכבים וחשבונות הבנק.

6 עצות למי שקיבל מכתב התראה מעורך דין

באדיבות עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר-און ממשרד בר-און-כהן:

1. סגירת החוב מול הנושה: עצם העברת החוב לטיפול עורך דין מקפיצה את החוב. העדיפו לסגור את החוב מול הנושה - בטרם עבר לידיים חיצוניות. מכתבי התראה טרם הפנייה לעורכי הדין משמעם ניסיון להגיע לפשרה (מתוך מטרה "לראות כסף" בשלב מוקדם ככל האפשר), מכאן שלא פעם תצליחו למחוק חלק מהחוב או לחלקו לתשלומים.

2. אל תוותרו על פירוט היקף החוב: מתי אירע המקרה בגינו חויבתם, מספר מכונית (לדוח חניה) וכדומה.

3. דרשו אישורי מסירה על מכתבים קודמים: אם לא קיבלתם הודעות מקדימות על החוב, או אם שוגרו מכתבים לכתובת לא נכונה, תוכלו לבטל את הריביות והחיובים הנוספים. דרשו לקבל הוכחה, כולל אישורי מסירה למשלוח הודעות על החוב. בהיעדר הוכחה יכול בית המשפט לפסוק כי עליכם לשלם את החוב המקורי בלבד. הכתובת הקובעת היא זו המופיעה במשרד הפנים.

4. בדקו את החוזה המקורי: בדקו את חוזה ההתקשרות עם החברה והאם הדרישה לחוב תואמת את הכתוב בו. אם אין בידיכם את החוזה המקורי, התעקשו לקבלו מבית העסק.

5. חוק ההתיישנות: דרישה לחובות בעקבות אירועים ישנים עשויה לאבד תוקפה מעצם חוק ההתיישנות. מומלץ לפנות לעורך דין כדי לבדוק לפי נסיבות המקרה.

6. שלמו את החלק המוסכם: אם חלק מהחוב מוסכם עליכם, שלמו אותו - גם אם הוא נמצא בשלב ההוצאה לפועל. כך תמנעו צבירת ריביות על החלק הזה ותוכלו לנהל את שאר ההליכים ביתר קלות (ולא במעמד של מתנגדים לחוב).