ההסתדרות תוכל לתבוע מעסיקים המפרים את חוק הכיסאות

ההסתדרות תוכל לתבוע מעסיקים המפרים את "חוק הכיסאות" (המחייב מעסיקים לאפשר לעובדיהם לשבת במהלך העבודה), גם כאשר העובדים הנפגעים אינם מיוצגים על-ידה - כך פסק היום (ה') באופן תקדימי בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ערעור שהגישה ההסתדרות נגד 21 מעסיקים גדולים במשק, ובהם החברות קסטרו, פלאפון וסופר-פארם.

משמעות פסק הדין היא כי מעתה ההסתדרות תוכל לתבוע פיצוי כספי לעובדים מכל מעסיק שהפר את "חוק הכיסאות".

נשיא בית הדין הארצי הפורש, סטיב אדלר, נימק את החלטתו בכך שדי כי ההסתדרות, או ארגון יציג אחר, ישמש כארגון עובדים בענף שאליו משתייכים העובדים הנפגעים, כדי שתוכל לתבוע בשמם מעסיקים המפרים את "חוק הכיסאות", ואין צורך שההסתדרות תייצג את עובדי המפעל הספציפי שנפגעו.

לדבריו, רק פרשנות כזו של "חוק הכיסאות" תאפשר אכיפה אפקטיבית שלו על המעסיקים, דוגמת רשתות הביגוד והמזון הגדולות במשק, ולסייע לעובדים חלשים שאינם מאורגנים.

פסק הדין ניתן בעקבות פעילות של חברי הנוער העובד והלומד של ההסתדרות לפני כ-3 שנים. הפעילים ערכו ביקורת ב-61 רשתות שיווק גדולות שבהן לא הוצבו כיסאות לעובדים, כפי שמחייב החוק.

בעקבות הביקורת, ההסתדרות הגישה נגד הרשתות תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ודרשה להטיל עליהן קנס כספי כבד.

בעקבות הגשת התביעה הגיעה ההסתדרות להסדר עם רשתות רבות. ההסכם כלל הצבת כיסאות לעובדים, מינוי נציג מטעם ההנהלה לטיפול בנשוא ואף מחווה כלפי העובדים.

יחד עם זאת, 21 רשתות סירבו להגיע להסכם. בעניין רשתות אלה החליט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב למחוק את תביעת ההסתדרות לפיצוי כספי לעובדים.

בית הדין האזורי נימק את החלטתו בכך שההסתדרות אינה יכולה לתבוע רשתות אלה משום שאינה מייצגת את העובדים במקום העבודה, ולכן אינה יכולה לפתוח בהליך משפטי של סכסוך קיבוצי בכל הנוגע להפרת "חוק הכיסאות".

ההסתדרות ערערה לבית הדין הארצי לעבודה וטענה כי החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב התקבלה מנימוקים טכניים, שכן "חוק הכיסאות" עצמו מקנה להסתדרות זכות להגיש תביעה נגד מעסיקים גם אם העובדים אינם מאורגנים ואינם מיוצגים.

ההסתדרות טענה כי זכותה להגיש תביעה קיבוצית על כלל העובדים במקום עבודה שמפר את חוק הכיסאות - ולא רק תביעה פרטנית נגד כל רשת בנפרד או בשם כל עובד.

בית הדין קיבל, כאמור, את ערעור ההסתדרות.

היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, מסר בתגובה כי "התקדים המשפטי המהותי היא שבית הדין הארצי נותן להסתדרות כוח לבצע אכיפה אזרחית של זכויות עובדים, גם כאשר מדובר במעבידים שעובדיהם אינם מיוצגים באופן ישיר על-ידי ההסתדרות".

לדבריו, מה שיקרה בפרקטיקה זה שעובדים ברשתות שיווק גדולות, כמו קסטרו למשל, שלא ניתנה להם זכות ישיבה, ולעולם לא יילכו לתבוע בעצמם, יקבלו סעד כספי בזכות ההסתדרות, על אף שהם אינם מיוצגים על-ידה באופן ישיר.

"יש כאן ראייה רחבה של בית הדין הארצי את תפקיד ארגון העובדים. הדגש הוא לדאוג לזכויות עובדים גם כאשר הם אינם חברי הסתדרות", ציין עו"ד תקן.