פרופ' שריג: "חלק מהרגולציה מטרתה לטפל בריכוזיות גבוהה"

"חלק מהרגולציה שאנו מובילים מכוון בין היתר לטפל בסיטואציה הקיימת במשק במסגרתה יש מספר קבוצות גדולות וקיימת ריכוזיות גבוהה. כל רגולטור בתחומו מסתכל על סוגיות של ריכוזיות כדי להסתכל על כך שהסיכון אליו נחשפים כספי החיסכון אינם סיכונים עודפים. כל זה נובע מכיוון שאנחנו משק קטן, ואנחנו מנסים לטפל בכך". כך אמר היום פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שדיבר בכנס בנושא חיסכון פנסיוני והשקעות ארוכות טווח של מרכז רוטשילד קיסריה בבינתחומי הרצליה.

עם זאת, שריג סייג במקצת את דבריו ואמר כי "אנו משק קטן וטבעי שתהיה כאן ריכוזיות רבה יותר מאשר בארה"ב".

שריג התייחס להיבט אחר שנובע מגודלו של השוק המקומי, וקשור במידה רבה לריכוזיות ואמר כי משום כך "יש צורך במגבלות על השקעות בצדדים קשורים לגופים המוסדיים. בחלק מהגופים - וחשבו על גוף מוסדי שהוא חלק מקבוצה (בעיקר מדובר בקבוצת כלל ביטוח שבבעלות קונצרן אי.די.בי, וקבוצת הפניקס שבשליטת קונצרן דלק, ר' ש') זה עשוי להיות מגבלה מכבידה ועלינו לאזן בין האינטרסים השונים".

הממונה התרכז בדבריו לאופן הסדרת תחום ניהול ההשקעות בגופים המוסדיים, בדגש על טיוטת תקנות ההשקעה שפרסם לאחרונה. "נכון לסוף 2010 המוסדיים ניהלו נכסים בהיקף כולל של כ-863 מיליארד שקל ועם הנוסטרו מדובר כבר בכ-976 מיליארד שקל. מדובר בסכומים עצומים שלכל תזוזה שלהם יכולה להיות בעלת השפעה ישירה עצומה. למשל, להחלטה להגביר השקעות בחו"ל יכולה להיות השפעה על המשק ועל המט"ח", הבהיר.

כך או אחרת, הממונה התייחס בדבריו לתקנות ההשקעה החדשות לגופים המוסדיים ואמר כי "העקרונות שמובילים אותנו בתקנות ההשקעה החדשים שאנו מובילים לגבי השוק המוסדי הם דרישות לביזור השקעות - לא לשים את כל הביצים בסל אחד. בהקשר זה יש מגבלות על השקעות במנפיק בודד ובקבוצת לווים. שנית, אנו רוצים לוודא שההשקעות של המוסדיים הן השקעות פיננסיות ולא ריאליות. המגבלות לטובת כך הן בעיקר מגבלות על שיעורי החזקה באמצעי שליטה - לא להתערב בניהול עסק או מעורבים בשליטה. עיקרון השלישי הוא מזעור ניגודי העניינים הפוטנציאליים".

שריג התייחס גם לכוונתו להוריד את הדירוג המאפשר לאשר השקעה במדינת חוץ מ-A- לפחות ל-BBB- לפחות. "חשוב לנו לוודא שאין חריגה מאפשרויות סבירות לחדלות פירעון כדי לא לסכן את כספי הציבור", ציין שריג בהקשר זה.

שריג הוסיף ש"המטרה הראשונה שלנו בתקנות ההשקעה החדשות שאנו מובילים היא לאחד את כללי ההשקעות בחיסכון הפנסיוני לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח. בנוסף, אנו רוצים להגביר את מעורבות האורגנים בפיקוח ובקרה על השקעות - כלומר, אנו רוצים שהגופים יהיו השוטרים של עצמם ויהיו אלו שקובעים את כללי המשחק ושיתחרו ביניהם יום-יום ביישום כללי המשחק".

הממונה הוסיף כי הרציונל בכך הוא ש"אנו לא יכולים להיות בכל מקום, בכל שעה, כדי לפקח על החוקים שקבענו. יש מוסדיים רבים מדי, ולכן ההסתמכות שלנו על הגופים מחייבת מעבר לרגולציה של יותר עקרונות. כמו כן, אנו רוצים ברגולציה הנוכחית על תקנות ההשקעה התאמה להתפתחויות בארץ ובעולם".

עוד התייחס הממונה בדבריו גם להגדלת רכיב ההשקעות החופשיות בקרנות הפנסיה הוותיקות מ-10% ל-30%. "קרנות הפנסיה הוותיקות עשו סימולציות לפיהן בתקנות הקיימות הן יתקשו לעמוד בהתחייבויות, וביקשו שינוי. התקנות החדשות יאפשרו להן לעמוד בהתחייבויות. הרעיון הוא לאפשר לקרנות יותר חופש פעולה כדי לעמוד בהתחייבויות העתידיות שלהן", אמר.

בכנס נכח גם פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי אמר כי יש לציבור קושיל הבין מהו חיסכון פנסיוני לטווח ארוך.

"לפני הרבה שנים ראינו שאין אופק השקעה כיון שהסיכון גדל באופן פרופורציונאלי עם הזמן", אמר ברנע. "ראינו שאין ירידת מחירים זמנית מחירי השוק יורדים, אלה שינויי טבע וכך גם קביעת הערך הוגן. השאלה האם הדבר נכון בהשקעה באגרות חוב. בקרנות הותיקות לעמית אין שום מעמד, הוא כבול ושבוי בקרן ואין לו משמעות. בקרנות החדשות, השקעה שמניבה סכום ריאלי למועד הפרישה היא הנכונה. צריך לבדוק האם ההשקעה עומדת בקריטריונים. הקרנות צריכות להתאים את עצמן לגיל הפרישה. צריך לגלות מה מבנה התיק ולבצע השוואה בין הקרנות על פי זה. יש היום סיכון בקרנות הותיקות. כיום השקיפות לעמית לא קיימת. מוכרחים למצוא את הדרך שבה תועבר אינפורמציה רלוונטית ישירות לעמית שבה יוכל לבחון גם את היועץ ולא רק את הקרן".