לפני שלוש שנים עלתה תעשיית הרכב העולמית על מהמורה גדולה בכביש המהיר. הבעיות החלו לאחר קמפיין ציבורי מתמשך שהדגיש את תרומתן של המכונית להתחממות הגלובלית ולנסיגת הקרחונים, והמשיכו - תוך חודשים ספורים - למשבר נפט עולמי בעוצמה מלאה.
את עיקר המהלומה ספגו באותה עת רכבי הכביש-שטח, שנתפסו בציבור כמזהמי-אוויר מוחצנים מצד אחד, וכבזבזנים כרוניים של משאבי האנרגיה המתכלים של אימא אדמה מצד שני. בארה"ב נענשו הג'יפים "רק" בירידה דרסטית במכירות, אבל באירופה הירוקה הם הפכו לאויבי הציבור ונפלו קורבן להתנכלויות פומביות ומעשי ונדליזם.
את תוצאות אותה טראומה ניתן לראות כיום בדור חדש של רכבי כביש-שטח, שפותחו בשלוש השנים האחרונות. יצרני הרכב אמנם לא נטשו את הפלח, שעדיין נחשב לרווחי במיוחד, אבל רתמו את מיטב משאביהם כדי לפתח את "מכבסת התדמית הסביבתית" האולטימטיבית של עשירי העולם: "הג'יפ הירוק". הממדים נשארו גדולים ומוחצנים כשהיו, הסטטוס היוקרתי נותר על כנו, אבל הנתונים הסביבתיים הותאמו בצורה מושלמת למבחני הפליטה וצריכת הדלק התקניים כדי להשיג תוצאות דמיוניות כמעט.
כמעט כמו X5
דוגמה מצוינת לז'אנר החדש מספק דגם 2 הליטר טורבו-דיזל של ב.מ.וו X3 החדש. עיצובו החיצוני של הכלי זהה כמעט לב.מ.וו X5 הנוכחי, ממדיו החיצוניים גדולים כמעט כמו של הדור הקודם של X5 , משקלו 1,700 קילו, ויש לו הנעה לכל הגלגלים. להנעתו רתומים 184 כ"ס מכובדים והוא מסוגל להאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש בכ-8.5 שניות. ולמרות זאת, הוא מגיע עם דף נתונים שעליו מופיעה צריכת דלק ממוצעת רשמית של 17.9 ק"מ לליטר ופליטת CO2 של 149 גרם. במילים אחרות, נתוני הפליטה והצריכה שלו טובים יותר משל רוב משפחתיות 1.6 הליטר המקובלות. איפה הטריק? נגיע לכך בהמשך.
בדומה לעיצוב החיצוני, גם תא הנוסעים הוא גרסה מוקטנת וכמעט זהה של התא של הב.מ.וו X5 הגדול, וכל האלמנטים המוכרים היטב מופיעים כאן בקנה מידה של 4:3. יש תנוחת ישיבה שחולשת מלמעלה על הסביבה ומטפחת את האגו של הנוהג. יש לוח מחוונים מינימליסטי, שנטוע בתוך דונמים של פלסטיק איכותי עם דיפון עץ. יש מערכת מולטימדיה עם מסך רחב, שנשלט על-ידי עכבר מרכזי וקונסול מרכזי גבוה, שחוצץ כמחסום בין היושבים מלפנים. וכמובן שיש, איך לא, גם מוט הילוכים, שנראה ומרגיש כמו ג'ויסטיק בסימולטור טיסה של גיימרים בעלי ממון.
תא הנוסעים מציע את כל המרווח הדרוש לתא משפחתי בן חמש נפשות. שלושה מבוגרים יכולים למצוא מאחור שפע של מקום לראש, לכתפיים ולברכיים, החלונות הגדולים מעניקים תחושה מרווחת, אם כי הגוון הכהה שלהם מאחור ייאלץ את חובבי החשיפה הציבורית להוריד אותם לעתים תכופות, וגם תא המטען שימושי בהחלט. אם מוסיפים לכך סף כניסה/יציאה שממוקם בגובה נוח, אפילו לסבתות מאותגרות-תנועה, מקבלים רכב עם פרופורציות "משפחתיות" אידיאליות.
אינפו: ב.מ.וו X3 BMW
רכות לא רכרוכית
רכבי כביש-שטח, במיוחד בפלח הגודל הבינוני, נוטים לאמץ פשרות בתחום הדינמי: פעם זה היגוי מעורפל, לעתים זו נטיית גוף מוגזמת, וכמעט תמיד יש ויתור בנוחות. אולם נראה שמהנדסי X3 החדש הצליחו למצוא עבורו נקודת איזון אופטימלית שמרגישה "נכונה".
נוחות הנסיעה, למשל, מצוינת. המתלים מנטרלים מהמורות ברכות-לא-רכרוכית ונוטלים במיומנות את העוקץ ממחדלי התשתית. הנוחות בלטה על כבישי העיר הצפונית בה אני מתגורר, שבה משקיעה העירייה מאות מיליונים במיזמים ראוותניים - אבל נהגיה נאלצים לרסק את המתלים ואת החוליות כל בוקר בדרך לעבודה.
גם התנהגות הכביש נעימה. אמנם ללא חדות ספורטיבית ועם נטיית גוף מורגשת בפניות, אבל עם היגוי מדויק ואחיזת כביש טובה בפניות. הכלי גם לא מתנגד להעביר בזריזות את משקלו הנכבד מנתיב לנתיב ובין פניה חדה אחת לאחרת, כאילו היה מנסה לרמוז "אני שמן, אבל אתלטי".
כעת הגענו, סוף סוף, לפתרון התעלומה: איך מעניקים ל-4X4 במשקל 1.7 טון נתוני צריכת דלק ופליטה של מכונית סופר-מיני עירונית? התשובה היא אלקטרוניקה, ובשפע: מנוע טורבו-דיזל, שמערכת הניהול שלו מתוכנתת לספק ביצועים מעוררי פיהוק, עד שנועצים בו במודע את הדורבנות; תיבת הילוכים אוטומטית בת שמונה מהירויות, שמתוכנתת לטפס לעתים תכופות להילוכי יתר סופר-חסכוניים (ב-140 קמ"ש בהילוך שמיני על הכביש המהיר, למשל, המנוע מסתובב על פחות מ-2,000 סל"ד); וכמובן מערכת "עצור-סע" אופנתית, שמכבה את המנוע בכל עצירה ומתניעה אותו שוב אוטומטית עם התזוזה, לטובת הקטנה משמעותית של הפליטה וצריכת הדלק. אמנם המערכות הללו עוד נסבלות איכשהו במנועי בנזין, אבל במנועי דיזל כמו של X3 הן מטרד אמיתי, שמקפיץ את הנהג משלוותו בכל פעם. חיפשנו את מתג הכיבוי שלה אך לא מצאנו.
אם עוקפים את חגורת הצניעות הטכנולוגית הזו, ומשדרים למנוע ולתיבת ההילוכים פקודות נחרצות, אפשר למצות את המומנט הנכבד ולמצוא את הסוסים הנעלמים לטובת זינוקים מכובדים וצבירת מהירות מרשימה, אפילו בעליות תלולות. כמובן, שבמצב כזה הסוסים כבר לא מסתפקים בחציר האלקטרוני של המחשב ודורשים לשתות סולר אמיתי. לפיכך, נהיגה נמרצת תחזיר את צריכת הדלק לטריטוריות ריאליות של כ-12 ק"מ לליטר סולר וקרוב לוודאי שגם הפליטה תזנק אל-על.
שכחנו משהו? את השטח. הכלים בפלח זה לא מיועדים לאתגרי שטח, וגם לנהגי X3 מומלץ לשמור את היצר ההרפתקני שלהם לטיפוס על מדרכות, ואולי גם לירידה מזדמנת לשבילי קק"ל.
ב.מ.וו X3 דיזל עם אבזור תקני נדיב למדי עולה בארץ 335 אלף שקל. מחיר זה מכוון להתמודדות ישירה עם Q5 של אאודי, שליט המכירות בלתי-מעורער של הפלח בישראל. באירופה, מנוע הדיזל הסופר-חסכוני יהיה מקדם המכירות העיקרי של הכלי. אבל אצלנו, אם יורשה לנו להמר, הוא יימכר בעיקר בגלל האפשרות לרכוש במחיר מציאה, יחסית, כלי שנראה כמעט כמו ב.מ.וו X5 - מושא התשוקה של המתעשרים הצעירים.
מתחרות
אינפיניטי EX
הכביש שטח ה"קטן" והספורטיבי של אינפיניטי מוצע באירופה גם עם מנוע V6 דיזל בנפח 3 ליטר, שמייצר 238 כ"ס ו-55 קג"מ. הוא אמנם אינו נקי וחסכוני כמו 2 הליטר של ב.מ.וו, אבל מספק ביצועים טובים יותר. הוא עשוי להגיע אלינו בשנה הבאה. בינתיים, ב-368 אלף שקל מוצע בארץ אחיו, עם מנוע בנזין רציני בהספק 320 כ"ס, שמטיס את הכלי מעמידה ל-100 קמ"ש ב-6.4 שניות בלבד
אאודי Q5 TDI
ב-320 אלף שקל מציעה אאודי בארץ את גרסת 2 הליטר דיזל של הג'יפון היוקרתי הנמכר ביותר בפלח. Q5 דיזל מציע ממדים דומים מאוד לאלה של X3, תא נוסעים איכותי, ומנוע בהספק 170 כ"ס שמספק ביצועים מעט עצלים יותר משל X3. גם נתוני הפליטה וצריכת הדלק אינם מרשימים כשל המתחרה הגרמני, אם כי הם עדיין מכובדים לכשעצמם
וולוו XC60 דיזל
ב-319 אלף שקל מציעה וולוו את גרסת הטורבו-דיזל של הג'יפ האופנתי שלה, עם מנוע 2.4 ליטר שמייצר 205 כ"ס נכבדים ומומנט של 43 קג"מ. תיבת ההילוכים אינה מתוחכמת כמו בב.מ.וו והמנוע קולני יותר, אולם הביצועים זריזים, צריכת הדלק מכובדת בהחלט, ויש גם בונוס של יכולת שטח/שבילים מפתיעה למדי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
