קתרזיס במשקל נוצה

תחושת ריקנות מוזרה מלווה את היציאה מ"סוסים על כביש גהה". לא עוברות כמה דקות וכל השעה וחצי האינטנסיביות, שמעבירות את הקהל המחזאית סביון ליברכט והבמאית ציפי פינס, מתפוגגות כלא היו. כאילו לא זה עתה נתנה השחקנית דפנה רכטר את נשמתה על הבמה עם רגעים נוגים כנינה הפגועה בנפשה. כאילו לא זה עתה התכתשו והתישו זה את זה שני שחקנים מעולים, יורם טולדנו ומיכה סלקטר, כאחים יוני וירמיהו, שנפגשו לאחר 20 שנות נתק. ים של דמעות שמתייבש עוד במגרש החנייה.

אני מנסה לדייק את התחושה, את הכמעט אדישות שהותיר בי מחול היצרים שנדחס בבימוי תזזיתי, והמסקנה מתבהרת: "סוסים על כביש גהה" מגישה אמנם אש על הבמה, אבל מעט מאוד עצים שמחוללים אותה. אש מלאכותית שלא באמת שורפת, לא באמת חורכת את הנפש ולא באמת מצליחה לגעת. הצגה שאמנם מגרה את החושים לצאת אליה ברגע נתון אבל למן הרגע שאלה יצאו, היא לא מספקת להם סיבות להישאר. קתרזיס לרגע, אבל במשקל נוצה. באחד הדיאלוגים לקראת סיום, מוזכרת המילה טלנובלה. ברמת המחזה, אפשר להיתלות בה. המשחק זה סיפור אחר.

"מה שהיה בסיפור הרהורי נפש, ומה שהיה קצה חלום, ומה שהיה שיח פנימי - כל אלה הופכים למילים שאותן אומרות הדמויות", כותבת ליברכט בתוכניית ההצגה בהתייחסה לדרמטורגיה שהעבירה את הסיפור הקצר אל הבמה, וניכר שהיא נוגעת בנקודות שכל-כך חסרות בעיבוד שלה את עצמה: הרהורי נפש ושיח פנימי, שייצקו בדמויות שלה אמינות.

לא לאתגר את הקהל

ליברכט מגישה את סיפורם של האחים יוני וירמיהו, כשביניהם נקרעת נינה. ירמיהו שב ארצה מגלות ממושכת שנכפתה עליו באלסקה, ומגלה שמסכת שקרים חצצה בינו ובין ישראל במשך כל השנים האלה. נינה, שהייתה אז אהובתו, היא כעת אשת אחיו הצעיר. יש להם שני ילדים, בית ופטוניות. במידה רבה הוא מגלה שאחיו חי את החיים שאמורים היו להיות שלו. ליברכט יוצרת סיפור גנרי, שעיסוקו הוא מורכבות היחסים בין אחים. כמו תמיד במחזות של ליברכט יש גם הרבה סודות. אבל בעוד, למשל, ב"הבנאליות של האהבה" המופתי או ב"רוחל'ה מתחתנת" המעוטר, סודות מפתח נותרים שמורים גם מעיני הקהל במשך דקות ארוכות, ומצליחים לשמור אותו דרוך ואף להפתיע; ב"סוסים על כביש גהה" ליברכט ופינס כמו ויתרו על הצורך לאתגר את הקהל למחשבה. זה קורה כבר בהתחלה, כאשר נודע על הגעתו של ירמיהו לארץ ועל התעקשותו של יוני, שהבן עידו, יישאר בבסיס על מנת שלא ייפגש עם דודו. אחד ועוד אחד הם שניים גם במקרה הזה, והתוצאה היא שלקהל רק נותר לחכות שגם ירמיהו יגלה.

כאמור בפתיח, ואת זה צריך להדגיש: "סוסים על כביש גהה" היא גם הצגה שנהנית ממשחק מעולה, שלבטח יגרום הנאה לחובבי המלודרמה. בעיקר מדובר במשולש היצרי שמתפתח בין דפנה רכטר ובין האחים יוני (טולדנו) וירמיהו (סלקטר). רכטר משדרת פגיעות אינסופית, טולדנו חמלה, ואילו מיכה סלקטר הוא שחקן שכל כולו חוויה של תיאטרון. אבל המחזה, וגם את זה צריך להדגיש, נותר במרחב האמוציונלי הרגעי ואינו מותיר את חותם של ממש.

"סוסים על כביש גהה" מאת סביון ליברכט, בימוי: ציפי פינס, בית ליסין