דיון בכנסת על איקיוטק: "הרשויות מגלגלות אחריות מזו לזו"

4.5 חודשים אחרי שנידונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, מגיעה פרשת איקיוטק לדיון נוסף בבית הנבחרים - הפעם לשולחנה של הוועדה לביקורת המדינה, שתבקש את בדיקת מבקר המדינה בפרשה. המטרה הרשמית: "על משרד התקשורת לוודא כי חברות לא מנסות לעשות 'קופה' על האזרחים ונוקטות בשיטות רמייה".

הדיון התקיים לבקשתו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד). גם הפעם היה הדיון אמוציונלי וסוער. בעלי איקיוטק בן אופק, שכבר אינו מיוצג על-ידי השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שב וטען כי יש בידיו הוכחות מוצקות לגבי כל אחת מדרישות הגבייה ששלח.

נציג המשטרה דיווח על חקירה שעדיין מתנהלת, מבלי לספק מידע נוסף. לטענתו כי לא ניתן לחקור 10,000 תלונות שלא הוגשו במשטרה, השיב היועץ המשפטי לוועדה כי על-פי החוק על המשטרה לחקור ברגע שנודע לה על דבר עבירה, גם ללא תלונות.

עו"ד תמר פינקוס, ראש הרשות לסחר הוגן, אמרה כי הבעיה היא צרכנית - אולם הפתרון אינו טמון בחוק הגנת הצרכן, משום שלא בוצעה שום עסקה. לדבריה, המשטרה היא זו שצריכה לטפל בעניין.

נציגת משרד המשפטים ציינה כי "למרבה הצער, למשרד המשפטים אין דרך להתערב בנושא. אנחנו רואים חשיבות בנושא, אבל אנחנו משרד מטה, לא רגולטור".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), זעם על הקביעה והציע לסגור את המשרד אם זו הגישה.

גם נציגת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) טענה כי אין בכוחה של הרשות לפעול בנושא הספציפי. היועץ המשפטי של ועדת הביקורת ביקש לדעת אם מאגר המידע של איקיוטק רשום כנדרש בחוק. התשובה לכך, הודתה נציגת רמו"ט, היא שלילית - אולם לא ננקטת היום אכיפה פוזיטיבית בנושא.

גיא לרר מ"צינור לילה", התוכנית שפרסמה סדרת תחקירים על איקיוטק, פרץ לדיון פעם אחר פעם בדרישה להבין מדוע לא נעשה דבר כשהוכח כי החתימה הדיגיטלית שמציגה איקיוטק מזויפת.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, הביע בקול את הלך-הרוח הכללי ואמר: "הנושא פה הוא לא איקיוטק, הנושא הוא אוזלת-ידן של הרשויות בישראל שמגלגלות את האחריות מאחת לשנייה".

ח"כ כהן סיכם וביקש לרכז את ראשי כל הגורמים הרשמיים הרלוונטיים כדי לנסות ולפתור את הבעיה בפועל - ללא קשר לחקירת מבקר המדינה.

פסיקה חשובה

בשלב הזה, אחרי אינספור תלונות, כותרות, הצהרות של גורמים רשמיים וחוסר בהירות אחד ענק שמרחף מעל, ברור לכל כי הנושא סבוך ומורכב. האם מדובר בנוכלות לשמה, תוך שימוש ברמייה ובזיוף - או בניצול ציני של לקונה בחוק אשר הגיע להיקף המחייב תיקון רטרוקאקטיבי כדי למנוע פגיעה באנשים שנפלו בין הכיסאות?

התשובות לכך אינן חד-משמעיות, אולם נראה כי בינתיים נאלצים מי שרואים את עצמם כנפגעי הפרשה - וכאלה יש אלפים רבים (מספרם של חברי קבוצת הפייסבוק שהוקמה סביב העניין מתקרב ל-10,000) - להציג ניצחונות קטנים בבית המשפט, שמציגים לאט-לאט תמונה מעודדת יותר.

כזו, למשל, היא הפסיקה החשובה שניתנה בשבוע שעבר, ושהציגה התייחסות מהותית לגופה של מחלוקת מול חברת איקיוטק: בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע קבע כי התנהלותה של איקיוטק מעלה סימני שאלה ותהיות באשר לנוהל בו היא נוהגת ובאשר לתום-ליבה, כי "מדובר בגביית תשלומים שרירותית ביותר", וכי מדובר ב"מקור לקבלת כספים חודשיים מבלי שבפועל יש תמורה בעבור אותם כספים או ישנה ראיה כי ניתנה תמורה עבורם" - ואף הוסיף כי אפילו אם הייתה קיימת חתימה דיגיטלית (וכזו כלל לא הוצגה), היא אינה תקפה.

מאיקיוטק נמסר בתגובה: "איקיוטק השקיעה משאבים ניכרים בייצור תכנים, ואין מחלוקת שהיא זכאית לתגמול בגינם. יוסבר כי בדומה למערכת של עיתון המקפידה להכניס תכנים לעיתון אך איננה יכולה לבדוק האם מנוייה קוראים אותם, כך גם איקיוטק. החברה מכניסה תכנים לאזור המנויים שלה, איך אינה יכולה או אמורה לבדוק את מינון השימוש של מנוייה בתכנים.

"פסק דין כזה מבטל למשל את האפשרות של חברות הכבלים לגבות חובות של לקוחותיהם, במקרה שהלקוח יטען כי לא צפה בערוצי הכבלים. אין ספק כי מדובר בהחלטה שעשויה לחסל חברות רבות במשק. אנו נבחן את החלטת בית המשפט לתביעות קטנות לעיל".

נראה כי גם לאחר הדיון היום, עיקר הכוח נתון בסופו של דבר בכוחו של בית המשפט - ובהתעקשותם של הנפגעים להוכיח את צדקתם.

פרשנות: הטיפול באיקיוטק - מפגן חולשה מביך / דפנה הראל-כפיר

המסטיק שזכה לכינוי "פרשת איקיוטק" מעורר בקרב כל מי שעוקב אחריו עניין מהול בתדהמה - כיצד מצליחה חברה אחת להטריד עשרות אלפי צרכנים, לשלוח להם מכתבים מאיימים מעורכי דין בדבר חובות שרבים מהם מכחישים את קיומם, להטריח את חברי הכנסת לדון בהתנהלותה התמוהה במשך חודשים ארוכים, לגרור לתוך הוויכוח את שר התקשורת בכבודו ובעצמו, להעסיק את אמצעי התקשורת בסיקור הפרשה ולבזבז שוב ושוב את זמנו היקר של בית המשפט?

יותר מכל, מלמדת אותנו איקיוטק כמה חלשים הצרכנים וכמה חלש הרגולטור אל מול גופים ממולחים שמזהים את לשונו ההססנית של החוק. היא מחדדת את מה שרבים חשו עד כה כתחושת בטן: הצרכנים הישראלים חשופים ופגיעים.

חברות הסלולר הפקירו את הצרכנים כאשר הפכו את עצמן לצינור שדרכו גורמים מסחריים (שכוונותיהם לא תמיד טהורות) שולחים יד ארוכה לכיסיהם. ומה עושים כל אותם גורמים שאמורים להגן על הצרכנים? משרד התקשורת עשה מעט מדי ומאוחר מדי. להוציא תקנות זה לא מספיק. דרוש פיקוח. דרושה אכיפה כואבת.

לאחרונה סוף-סוף הכריז המשרד על קנסות כבדים לחברות הסלולר, אבל האם הוא מתכונן לפרשת איקיוטק נוספת? האם הוא מקדים תרופה למכה הבאה? לא בטוח.

 איקיוטק