מי מפקח על הפיקוח?

22 מוצרים בלבד כולל סל המוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים. 22 מוצרים בלבד, וגם אותם הצרכנים אינם מכירים.

מבדיקה מקיפה שערכה באוגוסט האחרון המועצה לצרכנות, שנתיים אחרי שנכנסו לתוקפן תקנות המחייבות הצבת שלטים על מוצרים שבפיקוח בחנויות, עולה כי 70% מהציבור עדיין לא מכיר את רוב המוצרים שבפיקוח.

ואין פלא: 90% מהמינימרקטים וכשליש מהסופרמרקטים שנבדקו אינם מציגים שילוט על מוצרים בפיקוח, וגם אם יש שילוט כזה - מחצית מהציבור לא מבין את מהותו.

המוצרים המפוקחים הם מוצרי יסוד, שלצדם על המדף מוצבים מוצרים לא מפוקחים, דומים אך שונים, שמחיריהם גבוהים יותר. לכן חוסר ההיכרות עם המוצרים המפוקחים עולה לצרכנים לא מעט כסף.

מעטים, למשל, יודעים שגבינה צהובה מפוקחת כאשר היא נמכרת במשקל, אך אינה מפוקחת כשהיא נמכרת ארוזה. ההערכות הן, למשל, שבמחלקת הביצים והגבינה הצהובה, אילו השילוט היה מנווט את הצרכנים למוצרים שבפיקוח - הדבר היה מתבטא בחיסכון של 1,000 שקל.

אלא שאין מי שמפקח על הפיקוח. זו כבר הבדיקה השנייה שמבצעת המועצה לצרכנות בנושא זה (הראשונה בוצעה לפני שנה), והתוצאות העגומות לא משתנות: הצרכנים אינם יודעים להצביע על מוצרים בפיקוח, ובחנויות רבות השילוט לא קיים או מטעה.

הרחבת הסל של המוצרים בפיקוח יכולה להיות צעד מבורך, אך היא לא תוביל לשינוי ממשי בהוצאות המזון של הישראלים אם לא יתחולל שינוי של ממש בכל סוגיית הפיקוח.

כך, למשל, המועצה לצרכנות ממליצה ליצור סל מפוקח שיכלול מוצר אחד בכל קטגוריה, במטרה שאותו מוצר ימשוך מטה את המחירים בכל הקטגוריה. עוד היא מציעה לשלב בסל מוצרים בריאים.

שתי ההצעות, ובמיוחד האחרונה, יביאו תועלת רבה לצרכנים, שהרי ידוע שדווקא המוצרים הבריאים יותר הם היקרים בסופר, וטוב תעשה המדינה אם תדאג גם לטיב התזונה של אזרחיה ולא רק למחיריהם, באמצעות הפיקוח. האם במשרדי הממשלה הרלוונטיים ירימו את הכפפה?