קלינטון נגד הכלכלה השיתופית

האם הילרי קלינטון יכולה להלחם נגד מיליארדי דולרים, אלפי יזמים ומאות מיליוני משתמשים?

הילארי קלינטון / צילום: רויטרס
הילארי קלינטון / צילום: רויטרס

הילרי קלינטון, המתמודדת המובילה כרגע במפלגה הדמוקרטית במרוץ לנשיאות בארצות הברית, נשאה אתמול בניו יורק נאום חשוב במסגרת הקמפיין שלה ובו היא שטחה את משנתה הכלכלית. קלינטון, המייצגת נאמנה את האג'נדה של הגנה על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות, הדגישה את הצורך ביצירת מקומות עבודה ובשיפור תנאי עבודתם ושכרם של עשרות מיליוני עובדים בארצות הברית. באופן כללי היה הנאום צפוי וללא הפתעות מיוחדות. אבל, הערה אחת בנאומה של קלינטון משכה את תשומת ליבם של מאזינים רבים ועוררה מיידית גל של תגובות ופרשנויות בערוצי הכלכלה השונים, במיוחד אלה המסקרים טכנולוגיה ואת השפעתה על כלכלת המאה ה-21.

וכך אמרה הילרי קלינטון בנאומה אתמול: "אמריקאים רבים מייצרים לעצמם הכנסה נוספת על ידי השכרת חדר ריק, עיצוב אתרי אינטרנט, מכירת מוצרים שהם בעצמם מייצרים בביתם, או אפילו על ידי נהיגה ברכב שלהם".

ואז הוסיפה הילרי קלינטון משפט שגרם לדאגה בקרב רבים מפרנסי הכלכלה השיתופית, השוטפת בימים אלה את העולם בסערה, באמצעותן של חברות כמו אובר, ליפט ו-Airbnb:

"הכלכלה 'על פי דרישה' (on demand) הזו, או כפי שקוראים לה 'כלכלת החלטורות', מייצרת הזדמנויות מלהיבות ומעודדת חדשנות, אבל היא גם מעוררת סימני שאלה קשים לגבי הגנת העובדים ואיך תיראה משרה טובה בעתיד".

נאום כזה, של מתמודדת לתואר הנכסף של נשיא ארצות הברית, נבדק בקפידה על ידי מספר כותבי נאומים, יותר מפעם אחת. כל מסר בנאום מתוכנן מראש, מיועד לקהל מוגדר היטב ואמור להעביר לקהל היעד הזה, באופן קליט ואטרקטיבי, את מה שהוא מאוד רוצה לשמוע ולגרום לו להאמין שהמועמדת אכן מתכוונת להוציא לפועל את מדיניותה בעניין הנידון. ועל בסיס ההבנה הזו, אין ברירה אלא לראות בדברי המועמדת המובילה לנשיאות ארצות הברית כיום, משום איום מפורש למדי על חברות הכלכלה השיתופית, שהמובילות שבהן זכו בשנתיים האחרונות לעדנה משמעותית בדמותם של סבבי גיוס ענקיים והערכות שווי כמעט דמיוניות.

וכך אמנם התקבלו דברי המועמדת קלינטון. בלוג הטכנולוגיה המוביל טק-קראנץ' יצא מיד לאחר הנאום בכותרת: "הילרי קלינטון מתכננת להיאבק בכלכלת קבלני המשנה של אובר". לאחר שהכותרת הזו ודומותיה החלו להתפשט במהירות ברשתות השונות התעורר כנראה מישהו בקמפיין של קלינטון והבין שהיא עלולה להצטייר כמי שמתנגדת לחדשנות וליזמות טכנולוגית. הקמפיין הוציא הודעת הרגעה ש"קלינטון השתמשה בכלכלה השיתופית כדוגמה לגורמי לחץ המגבילים את השכר" והדוברים ניסו להפנות את הדיון לנושאי הגנה על זכויות העובדים ותנאי עבודתם. בתגובה לצפירת ההרגעה הזו שינו בטק-קראנץ' את הכותרת הראשית שלהם ל"קלינטון מצביעה על כלכלת קבלני המשנה של אובר כגורם להורדת שכר".

כל הצדדים צודקים

ניתן להניח שהדיון ביתרונות הכלכלה השיתופית מול חסרונותיה יימשך בחודשים הקרובים. זאת, במיוחד לאור העובדה ש'אובר' מנהלת בימים אלה מאבק משפטי בקליפורניה כנגד תביעות של נהגים שדורשים ממנה להכיר בהם כעובדים לכל דבר ולשלם להם הטבות סוציאליות וביטוחים בהתאם. הפסד של אובר במאבק הזה עלול לגרור אחריו משפטים נוספים כנגד חברות רבות של הכלכלה השיתופית ולגרום נזקים רבים לכל מי שנהנים בימים אלה מהפריחה הגדולה בענף הזה.

זוהי דילמה קשה, שכל הצדדים בה צודקים. מצד אחד, החדשנות והיזמות הטכנולוגית מאפשרים שירותים חדשניים, המיטיבים עם מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם במחירים השווים לכל נפש ומאפשרים למיליונים להתפרנס מערוצי הכנסה חדשים. ומצד שני, עומדת החשיבות שבהגנה על זכויות נותני השירות ונושאים לא פשוטים הקשורים בין השאר ברגולציה ובטיחות.

אם אכן תזכה הילרי קלינטון בתום מסעה הארוך בתואר הנכסף, היא תהיה חייבת למצוא את הפשרה הנכונה. מיליארדי דולרים, אלפי יזמים, מאות מיליוני משתמשים ומיליוני נותני שירותים, כולם מהווים מרכיבים בכלכלה השיתופית. כל המעורבים ביצירת הכלכלה הזו מתבוננים כרגע מהצד ותוהים האם החלו קרבות המאסף של הכלכלה השיתופית או שמא דווקא הדיון הציבורי יוביל לפתרונות נכונים ויגרום להתייצבותה ולהתבססותה כחלק משמעותי של כלכלת המאה ה-21. ימים יגידו.

ishay@canaan.com

צרו איתנו קשר *5988