"כשניהלתי את סורוקה לא באו אליי טייקונים, אלא פוליטיקאים"

חשיפת "גלובס" בתחילת השבוע בדבר יומני הפגישות של מנהלי בתי החולים הגדולים (איכילוב, שיבא ורמב"ם) תפסה את מערכת הבריאות במבוכה רבה. בכירים במערכת מציינים כי התופעה של "רפואת VIP" ידועה זה שנים, ואולם לא בעוצמה ובשיטתיות כפי שנחשפה. היומנים, נזכיר, הראו בין היתר כיצד בעלי הון, נבחרי ציבור ורגולטורים זוכים ליחס מועדף, כאשר המנהלים משתמשים במערכת הקשרים הזאת לא רק כדי לגייס תרומות - אלא גם כדי להשפיע על קובעי המדיניות בתחומים שונים, לרבות הכנסה של שירותי רפואה פרטיים לבתי החולים הציבוריים.

"למרות שהדברים היו ידועים לפחות בחלקם, עדיין הבאתם מסמך שהצליח להדהים גם אותי", אומר ד"ר איתן חי-עם, מי שניהל בעבר את משרד הבריאות ואת בתי החולים סורוקה ואסותא. "ניהלתי את סורוקה שנים רבות, ובאותם ימים לא הטייקונים באו אליי כדי שאסדר תורים, כי הם הרי נמצאים באזור המרכז, אלא בעיקר פוליטיקאים בכל הדרגות שדאגו לאנשי שלומם ולא היססו להגיד לי שמגיע אלינו איש חשוב ממרכז המפלגה".

אריה פז, עד לאחרונה מבקר הפנים הוותיק של משרד הבריאות, אומר בעניין: "הכתבה הזו חושפת שוב את הפנים המכוערות של הרפואה הציבורית בישראל. במהלך 30 שנות שירות עסקתי רבות בתופעות של רפואה שחורה, של שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בלתי-חוקי בבתי חולים ממשלתיים, בתיירות מרפא בלתי-מרוסנת ובנושאים אחרים. חשיפת היומנים מוכיחה שוב עד כמה אנחנו נמצאים בהידרדרות עמוקה של הרפואה הציבורית, והפיכתה לרפואה פרטית שממנה יכולים ליהנות רק בעלי אמצעים או השפעה, ולא הזקנה בנהריה או דומים לה. חוסר השקיפות של המערכת, שמאלץ עיתונאים וגופים שונים לפנות לערכאות על מנת לחשוף תופעות של התנהגות ציבורית בלתי-ראויה, מוכיחה שרק עיסוק תקשורתי מתמיד יכול אולי למגר תופעות כאלה, בבחינת 'אין כאור השמש לריפוי הפצעים'".

פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומי שכיהן בעבר כמשנה למנכ"ל הדסה וכמנכ"ל אסותא, מספר כי הכתבה לא חידשה לו דבר. "התופעה ידועה ומוכרת", הוא אומר. "מנהלי בתי חולים, וגם רופאים מן השורה, תמיד קיימו יחסים מיוחדים עם אנשים מיוחדים - סלבריטאים, אמנים, בעלי ממון, בעלי שררה, בעלי מלאכה ואפילו עיתונאים. תהיה זאת צביעות להתעלם שזה טבע האדם, ומנהל בית חולים הוא ככול האדם. כמובן שהיו גם טובות הנאה בצדם של יחסים אלה. לרוב, לטובת בית החולים או המחלקה. התרומות גויסו לרכישת ציוד או הקמת מבנים, אם כי היו גם 'פינוקים אישיים' כמו ארוחות חינם, מתנות קטנות ואפילו נסיעות לחו"ל - ל'צורכי השתלמות' כמובן... אבל הכול היה 'בקטנה'. רגש הבושה עוד עבד באותם הזמנים".

לדברי אבירם, "התופעה החלה ללבוש ממדים אחרים מאז המהפכה המימונית שיצר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בתי החולים (בעיקר הממשלתיים) שתקציבם נקבע עד אז על ידי המדינה פחות או יותר בהתאם לצרכים וליכולת, הפכו באחת לארגונים 'כלכליים' שתקציבם תלוי במידה רבה בהכנסותיהם. לא פלא איפוא שחלק מהם נראה כיום כמרכזים מסחריים יותר מאשר מרכזים רפואיים. קשה גם להאשים את מנהלי אותם מרכזים שהם עושים לילותיהם כימים כדי להשיג כספים מן היקב ומן הגורן - ממחירי החניה השערורייתיים, עד לספסור ברכוש המדינה ועובר דרך הפרוטקציות של השר"פ, מסלול ה-VIP ושאר 'מערכות היחסים ההדדיות ששני הצדדים מעונינים בהן'. איפה עובר הקו האדום שבין הרע שלא יגונה לבין שחיתות ציבורית? קשה לקבוע, לא פחות מאשר את הגבול בין חיזור מגושם להטרדה מינית".

גורם שמשמש עדיין בתפקיד בכיר במערכת העדיף להישאר בעילום שם, ומסר תגובה חריפה: "יומני מנהלי בתי החולים חושפים את המציאות המדאיגה של הפרטת מערכת הבריאות ומביאים לידי ביטוי את אי-השוויון ופערי המעמדות בבריאות בין אזרחים שלהם קשרים, הון, כוח והשפעה הזוכים ליחס ושירותי בריאות עדיפים - לאזרחים מן השורה. עוד חושפים היומנים סדר עדיפויות מעוות של מנהלים שיכורים מכוח, המנהלים את בתי החולים כאחוזות פרטיות ללא כל פיקוח ובקרה שלטונית".

את היומנים של פרופ' רפי ביאר מרמב"ם, פרופ' גבי ברבש המנהל לשעבר של איכילוב ופרופ' זאב רוטשטיין שניהל עד לעת האחרונה את ביה"ח שיבא, דרשנו אשתקד במסגרת חוק חופש המידע באמצעות התנועה הצרכנית "ה.צ.ל.ח.ה". מסירת היומנים של מנהלי איכילוב ושיבא התעכבה זמן רב בשל התנגדותו של פרופ' רוטשטיין, שהובילה לעתירה מינהלית שהגישו עורכי הדין אלעד מן ויובל יועז. היומן של פרופ' ברבש, למשל, הראה בדיוק מתי אמורים להגיע לבדיקות (סקר מנהלים) אודי אנג'ל ואשתו, המיליארדרית רות פרסול, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו ועוד. ברבש ידע גם מתי מגיע בכיר במשרד הבריאות לניתוח, מתי יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת חיים כץ (כיום שר הרווחה) מגיע לייעוץ רפואי, או מי הרופא שינתח איש עסקים ידוע. היומן של פרופ' רוטשטיין חשף בין היתר את המעורבות העמוקה של שיבא במיזמים להקמת בתי חולים באפריקה, מזרח אירופה והמזרח הרחוק, אף שמשרד הבריאות אישר מעורבות במיזם אחד בלבד. לפי היומן של פרופ' ביאר, מנהל רמב"ם נפגש עם הלל קוברינסקי, יועצו של שר האוצר באותם ימים יאיר לפיד, כדי "לרכך" לפי הערכות את התנגדותה של החשבת הכללית באוצר לה קמת מגדל מחקר בבעלות פרטית בתוך שטח ביה"ח הממשלתי.