איפה לשים הכסף? השקעה מומלצת בסביבת ריבית אפסית

בפאנל שעסק באפיקי השקעה מומלצים בעולם דינמי של ריביות אפסיות, במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס", התייחסו המשתתפים לירידה במחזורי המסחר ובמספר החברות בבורסה בתל אביב.

אורי רבינוביץ', משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, אמר כי "הסחירות בעולם באופן כללי הולכת וקטנה. הבורסה צריכה להיות מקור להקצאת הון, והעובדה שחברות לא מגיעות לבורסה היא בעיה. מבחינת הרצון והיכולת לגייס כסף, רואים שיש חוסר הצלחה גדול בשוק האקוויטי לעומת שוק האג"ח ולעומת שוק האקוויטי בחו"ל. לכן רואים פה פחות חברות, ואני מקווה שהמצב ישתפר". רבינוביץ הוסיף כי "לסוגיית המיסוי גם ישנה חשיבות, ואולי הרגולטור צריך לחשוב איפה הוא רוצה לקחת יותר ופחות מס, וגם על סוגיית האמון מול המשקיעים צריך לעבוד".

אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים, אמר כי "יש שני מרכיבים מרכזיים בבורסה המקומית - המשקיעים והחברות, והחיים של שניהם הפכו לסיוט בשנים האחרונות. המשקיע הישראלי נמצא היום בעולם חדש, והוא יכול לבחור באיזו בורסה בעולם לסחור. וגם החברות יכולות לבחור איזו רשות תפקח עליהן. ברגע שיש תחרות, שזה העולם החדש, יש גם לרגולטור תחרות, כי המשקיעים יכולים לבחור מי יפקח עליהם. והשוק אכן אומר את דברו - עם המחיקה הגדולה של חברות בבורסה וירידת מחזורי המסחר".

חדד הוסיף כי "הרגולטור צריך לחשוב איך להפוך את הבורסה בתל אביב לאטרקטיבית, גם למשקיעים וגם לחברות. הרגולציה לא מודעת לכך שהיא בתחרות, וברגע שתבין שיש עוד בורסות ועוד רשויות ועוד מקומות בעולם שאפשר להגיש בהם דוחות כספיים ולבחור פלטפורמת מסחר, יחשבו מה עושים כדי לעודד את החברות לבוא לפה. עד 2005 הייתה פה פריחה, היום הדבר הזה לא קורה, ואם לא ישימו דגש על מציאת דרכים לתת יתרונות לחברות ומשקיעים מקומיים, המגמה הזו תימשך".

איתי בן זאב, ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי ציין כי "גם אצל המשקיעים הזרים חלו בשנים האחרונות שינויים, והם מסתכלים אחרת על סיכונים - עוד משהו שהופך את אתגר החייאת הבורסה למשמעותי".

אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי, אמרה כי "אין בבורסה מספיק חברות גדולות. ניתן לשפר את המצב למשל על-ידי התניית הטבות מס לחברות ציבוריות ברישום למסחר בת"א. בכלל, מגוון החברות בענף קטן ולכן כדאי לשקול רישום כפוי", הוסיפה. "מחוץ למדדים המובילים יש בעיה שאין כמעט מחזורים במניות הקטנות, וכאן צריך לאפשר לעושי השוק לחיות. אפשר לעשות זאת למשל על-ידי הרחבת סל השירותים שמותר להם לספק בתשלום, לדוגמה לאנליזה.

"עניין חשוב נוסף", לדבריה הוא "שמספר חברי הבורסה שאינם בנקים ירד מ-11 ל-4 אפקטיביים, והחקיקה החדשה שמונעת מסחר עם גוף קשור, תחמיר את המצב".

"השאלה היא מתי הזרים יחזרו"

בשאלה האם האווירה העסקית השלילית כלפי הסקטור העסקי מעמיקה את המשבר בבורסה, השיב דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, כי "היו שני גורמים שפעלו בתנועת מלקחיים - הרגולציה ולמולה היציאה לחו"ל של הגופים השונים. היום יש בעיה מבנית אמיתית של ביקוש מול היצע. יש כסף מנוהל מאוד משמעותי שגדל מאוד בשנים האחרונות בצד הביקוש, ולמולו צד ההיצע ירד. היום אם מצאת חברה בתל-אביב שמוצאת חן בעיניך, זה לא רלוונטי, כי אפשר להשקיע בה מיליוני שקלים בודדים, אם לא פחות, וחבל על ההתעסקות, כאשר בשיחת טלפון אפשר לקנות הרבה יותר בחו"ל. לכן אני לא באמת יודע אם יש פתרון קסם לבעיות של הבורסה המקומית".

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג השקעות ראשי בפסגות, סבור כי "כל הזמן מתלוננים על הרגולציה. בעיה זו אמנם קיימת, אבל צריכה להתקבל החלטה ברמה גבוהה יותר של שר האוצר וראש הממשלה, האם הבורסה היא משאב לאומי. אם כן, צריך לבוא מישהו בדרג יותר גבוה לטפל בזה. במבט קדימה, כל הפתרונות שמנסים להוביל לא יעשו שינוי משמעותי. השינוי הגדול שנעשה בבורסה הוא יציאת הזרים ב-2010, כשישראל עברה להגדרה של מדינה מפותחת. השאלה היא מתי הזרים יחזרו לפה, והיום הזה לא מתקרב, כי הם לא יחזרו בלי סיפור כלכלי גדול שימשוך אותם לפה. כך שאני לא אופטימי".

המשתתפים נשאלו האם המצב של ריביות אפסיות כאן ובעולם למשך תקופה ארוכה מיצה את עצמו. בסוגיה זו בן זאב ציין כי "שיעורי הצמיחה בישראל הם לא מה שהיו פעם, והמצב פחות טוב מכפי שנראה ומרגיש. עושה רושם שריבית שלילית לא תגיע כאן לשקל, בין השאר כי המהלך הזה לא נתן את התוצאה המצופה במדינות אחרות. אני חושב שמוקדם עוד לדבר על מתי הריבית על השקל תעלה, אבל לדעתי בשיעורי ריבית כאלה, גם אם תהיה העלאה קטנה, זה לא יהיה משמעותי מבחינת תמחור החברות".

לדעת גרינפלד, "מלחמת המטבעות דרך ריביות מיצתה את עצמה והריביות לא יירדו יותר. בעניין הכלכלה הישראלית, המחזוריות שלה הייתה שונה משאר העולם, כשהיא הגיעה יותר מוכנה ל-2008-2009. כרגע הנדל"ן לא נראה שעוצר, לכן אני לא צופה דרמות גדולות. אמנם נושא היצוא משמעותי, אבל כל נושא הסחר העולמי בהתכווצות. היום קורה שינוי שייתן אותותיו עוד כמה חודשים, לכן אנו לא רואים מצב של כניסה להאטה משמעותית. אנחנו חושבים שהאבטלה תעלה מעט, אבל לא עד כדי מיתון משמעותי".

השקעות שיאפשרו "לישון בשקט"

גרינפלד התייחס גם לשאלה האם אנחנו לקראת גל של הסדרי חוב חדש, ואמר כי "הסדרי חוב היו ויהיו ותמיד קיימים. המודל של חברות פירמידה וחברות החזקה ממונפות כבר לא יכול להתקיים, ואני חושב שהשוק מבין את זה. לא ברבעון ולא בשניים מתקנים את כל הבעיות, אבל היום ברור שבעולם דינמי ועם הפתעות, כמו משבר פתאומי ברוסיה או רפורמה, אי אפשר להיות תלוי רק בדיבידנדים, ולכן המבנה הזה לא קיים. גם נוצרה הבנה שלמחזיקי האג"ח יש כוח, ושהם יכולים להוביל לפירוק חברה ולשקול מצב בו לא יהיה בעל שליטה".

ירדני הוסיף בסוגיית הסדרי החוב, כי "אני מניח שאף אחד באי.די.בי או אפריקה ישראל לא חשב שהם לקראת דעיכה או צמיחה אנמית בנכסים, ולא הניחו שיגיעו להסדר נוסף, אבל בסופו של דבר ההסדרים האלה הם השאריות של מה שהיה בעבר. גם הבנקים היום הרבה פחות נדיבים וגם המוסדיים הרבה יותר סלקטיביים בנתינת הלוואות. השוק למד המון ביחס למה שהיה לפני שמונה ועשר שנים. מה שרואים עכשיו זה הסוף של דברים גדולים מהעבר".

לסיכום הפאנל עלתה השאלה המתבקשת משמו - אם כך, איפה לשים את הכסף?

בהתייחס להמלצות השקעה בשוק המקומי הזכירה אלקלעי כמה מניות קטנות בהן ויקטורי, קליל וסלע נדל"ן, ובחו"ל ריטים אמריקאיים וחברות ישראליות דוגמת וויקס וסטראטסיס.

לדברי רבינוביץ', "צריך להיות דינמיים ולזוז ממקום למקום לפי המחירים, וגם בין אפיק לאפיק. אפשר לעשות זאת גם בצורה פאסיבית, אבל פחות נכון לשבת על מדדים".

ירדני סבור כי "השאלה היא עם איזה תמהיל השקעות אפשר לישון בשקט בלילה. אם בעבר לקוח ממוצע היה 20%-30% במניות, אנחנו ממליצים היום למי שמסוגל להתמודד עם חשיפה גדולה למניות להגדיל חשיפה, כשבישראל אפשר להסתכל על הנדל"ן המניב ועל הבנקים.

בן זאב רואה "שני סקטורים מנייתיים ששווה לבחון - טכנולוגיה בארה"ב וחברות צריכה שמעניקות דפנסיביות, כי בסוף אנשים צורכים בכל מקום בעולם".