"מובן כי לעותרת היה רצוי שתחרות באזור המדובר תהיה פחותה ושמספר הדירות שישווק בתנאי השוק החופשי יהיה נמוך ככל האפשר. ואולם, על אינטרס זה בוודאי שאין מקום להגן", כך קבע השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפסק דין שניתן לאחרונה. מדובר בעתירה שהגישה בחודש אוגוסט האחרון חברת הנדל"ן פרשקובסקי נגד רשות מקרקעי ישראל וחברת הנדל"ן זוהר צפריר שרבט, בדרישה לבטל מכרז שפורסם במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" להקמת 300 יחידות דיור בעיר רמלה.
פרשקובסקי טענה בעתירה כי במכרז האחרון שפרסמה רמ"י בעיר בחודש יוני האחרון נפלו פגמים, וכי בשל ההקלות שניתנו בו רווחיה בפרויקט סמוך עשויים להיפגע.
בית המשפט אמנם דחה את העתירה, אך פסק הדין חושף עד כמה תוכנית מחיר למשתכן גורמת לתחרות עזה בין היזמים והקבלנים, במיוחד לאור העובדה שבמשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון משנים תכופות את תנאי המכרזים כדי שאלו יצליחו להיסגר.
תחילת הסיפור כאמור באוגוסט אשתקד, אז פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז פומבי במתכונת מחיר למשתכן לשמונה מגרשים הנמצאים על חטיבת קרקע אחת ברמלה. במכרז הראשון השתתפו מספר מציעים, אך הוגשו הצעות רק ביחס לשלושה מגרשים. חברת פרשקובסקי זכתה בשני מגרשים, ואילו חברת זוהר צפריר שרבט זכתה במגרש אחד. עבור חמשת המגרשים הנוספים, שאותם רמ"י לא הצליחה כאמור לשווק, פורסמו שני מכרזים נוספים בתנאים זהים לתנאי המכרז הראשון, אך גם עבורם לא הוגשו הצעות.
במכרז השלישי שפורסם על ידי רמ"י בחודש מארס השנה הוחלט על מתן מספר הטבות נוספות, ובמסגרת זאת נקבע, בין היתר, כי שיעור יחידות הדיור שיוכלו להימכר בשוק החופשי יעמוד על 20% מכלל היחידות שניתן לבנות במתחם, וזאת בשונה מהמכרז המקורי. למרות זאת, גם עבור המגרשים במכרז זה לא הוגשו הצעות.
כחלון. מאחורי הקלעים של מכרזי מחיר למשתכן / צילום: תמר מצפי
בהמשך, ביוני השנה, החליטה רמ"י לצאת במכרז נוסף שכלל שינויים, בהם הגדלת שיעור הדירות שיוכלו להימכר בשוק החופשי מ-20% ל-30%. זוהר צפריר שרבט, שיוצגה בהליכים המשפטיים על ידי עוה"ד עמי אסנת וורדה לבון ברמן ממשרד מ. פירון ושות', הייתה החברה היחידה שהגישה הצעה למכרז ואף זכתה בו. כעת מתברר, כי כחמישה ימים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות, הגישה פרשקובסקי, שכלל לא השתתפה במכרז, עתירה בבקשה לביטולו, או לחילופין ביטול ההקלה המאפשרת מכירה של 30% מהדירות בתנאי השוק החופשי.
במקביל, הגישה החברה בקשה למתן צווי ביניים הדוחים את המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז ופרסום שמות הזוכים. זאת, בטענה כי המכרז החדש על תנאיו המקלים צפוי לפגוע קשות באינטרס הכלכלי שלה ביחס למגרשים הסמוכים, בהם כאמור זכתה במסגרת המכרז הראשון.
לטענת פרשקובסקי, ההקלות שניתנו במסגרת המכרז האחרון מעמידות אותה בעמדת נחיתות מול רוכשים פוטנציאליים של הדירות שתוכל למכור במחיר השוק החופשי. לטענת החברה, רמ"י התנהגה שלא בתום-לב ושלא כדין בכך שאפשרה מכרז עם תנאים שונים ומיטיבים, זאת בסמוך למכרז אחר שבעבר תנאיו היו שונים. משכך, טענה, היה על רמ"י להמתין ולתת לה פרק זמן לשווק את יחידותיה ורק לאחר מכן לאפשר מכרזים חדשים.
כאמור, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי "לעותרת אין זכות כי תנאי המכרזים המאוחרים יהיו זהים לתנאי המכרז הראשון. יתרה מכך, העותרת הייתה רשאית להשתתף בכל אחד מהמכרזים שהתקיימו ובחרה משיקוליה שלא להשתתף אלא במכרז הראשון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.