הצעצוע של עידן עופר: מה יעשה עם 15% מאתלטיקו מדריד?

ישלם עפ"י הערכות כ-50 מיליון אירו ודילול החזקות של יתר הבעלים ■ עופר נכנס למועדון בצמיחה - אתלטיקו מתנקה מחובות שכבר נאמדו ביותר מחצי מיליארד אירו ■ מתי הכול החל?

נצטרך לחכות טיפה עד השלמת העסקה המדוברת. אבל כבר עכשיו אפשר להגיד שעידן עופר עשה בחירה לא רעה. אתלטיקו מדריד היא מועדון כדורגל שנמצא בנקודת זמן אולי הטובה בהיסטוריה שלו ועם עתיד כלכלי די מבטיח. כמעט קשה להכיר את אתלטיקו הנוכחית. ההצלחות הספורטיביות הביאו במקביל התאוששות כלכלית מרשימה - כנראה בזמן הקצר ביותר שניתן לבצע כזאת. וזהו בעיקר עוד סממן לפוטנציאל הכלכלי הקיים בכדורגל האירופי שמבטיח היום כסף גדול ואפשרות לרווחים עבור מועדונים תחרותיים.

חזרה קצרה בזמן: ב-2011 אחרי קריסת מערכות טוטאלית אתלטיקו נראתה בדרך למכירת חיסול - היא נפטרה משני שחקני העתיד שלה, סרחיו אגוארו (למנצ'סטר סיטי) ודויד דה חאה (למנצ'סטר יונייטד) כדי להתמודד עם חובות כבדים. בהמשך מכרה גם את רדאמל פלקאו ודייגו קוסטה. ביוני 2011 היקף החוב של המועדון הסתכם ב-514 מיליון אירו, מתוך זה 215 מיליון לרשויות המס. סכום בלתי אפשרי עבור מועדון שהמחזור שלו עמד באותה עונה על 99 מיליון אירו בלבד. מהסיפור עם רשויות המס אפשר לקבל מושג על צורת הניהול של אתלטיקו: הגיבנת ההיסטורית שהתעצמה נוצרה בהחלטת הבעלים בשנת 2000, עם הירידה לליגה השנייה, שזהו הזמן המתאים להפסיק - באופן חד-צדדי - לשלם מסים למדינה.

רגע המפנה מוכר. המאמן דייגו סימאונה נחת והביא איתו הצלחות דרמטיות על המגרש כשהוא עושה את זה תחת מגבלות פיננסיות כבדות שנכפו על המועדון בגלל הסדרים עם רשויות המס. אתלטיקו הפכה ממטרד לקבוצת כדורגל שמסתכלת על ריאל וברצלונה ללא רגשי נחיתות ולוקחת מהן תארים.

עידן עופר לא נכנס למועדון שהצליח להעפיל פעמיים לגמר הצ'מפיונס ליג בשלוש השנים האחרונות (2014, 2016) ורשם אליפות ראשונה (2014) אחרי 18 שנה. אלא לקבוצה שסידרה גם את השורות מבחינה פיננסית. רק מההופעות המוצלחות בצ'מפיונס ליג בארבע העונות האחרונות קיבל המועדון מאופ"א מענקים בסכום כולל של 224 מיליון אירו. וביחד עם מקורות הכנסה אחרים שצומחים באופן ישיר בהתאם להצלחות במגרש, וצמצום ההתפרעות הקבועה בשוק השחקנים, נעמדה אתלטיקו על הרגליים. למרות שהיא עלולה להיות מודחת כבר בשלב הראשון של הצ'מפיונס ליג, היא צפויה לגלגל העונה כ-250 מיליון אירו שמשקפים עלייה של 150% בתוך כחמש שנים.

עזרה מהגנרליסימו

שני צעדים משמעותיים שהתרחשו הביאו להתאוששות: הראשון, השחרור האיטי של המועדון מהבעלות הקודמת שיצרה פלונטר ניהולי ולא איפשרה להכניס גורמים עם יכולות פיננסיות כבדות. משפחת חיל השנויה במחלוקת אמנם עדיין לא משחררת את האחיזה אבל מקטינה שליטה. הבעלים ההיסטורי של המועדון, חזוס חיל המנוח, הצליח להשתלט על המועדון במרמה בעקבות תרגיל של הנפקת מניות ב-1992. למרות שביהמ"ש קבע כי חיל פעל במרמה, הוא יצא מזה ללא שריטה - כפי שקרה לו גם שנים קודם לכן - כאשר זכה לחנינה מהגנרליסימו פרנקו אחרי שהורשע בהתמוטטות בניין שבנה וגרם למותם של 58 איש.

בנו, מיגל-אנחל חיל-מארין, ביחד עם גורמי הבעלות האחרים מבינים כי אתלטיקו תעניק להם בנקודת הזמן הזו פרמיה טובה מאוד עבור מכירה. זה החל בינואר 2015 עם מכירה של 20% מהמועדון לתאגיד הענק הסיני דליאן וואנדה שבבעלות המיליארדר וואנג ג'יאנלין, האיש העשיר בסין, עבור 45 מיליון אירו.

עכשיו מגיע תורו של עידן עופר לקחת עוד נתח קטן. על-פי דיווח ב"מארקה", העסקה תיעשה במסגרת הנפקת 750,000 מניות - כאשר כל אחד מבעלי המניות הנוכחיים יקטין את חלקו כדי לאפשר לעופר לרכוש 15% תמורת כ-50 מיליון אירו. מצב ההחזקות לאחר השלמת העסקה יהיה כזה: קבוצת הבעלות הספרדית שכוללת את חיל והנשיא אנריקה קרוזו תעמוד על 65%; וואנדה הסינית תרד ל-17%, עידן עופר ייכנס עם 15%, והיתרה (3%) מחולקת בין גורמים מקומיים קטנים.

העניין השני המשמעותי הוא המעבר לאצטדיון החדש בתחילת העונה הנוכחית - ה"וואנדה מטרופוליטנו", על שם התאגיד הסיני וואנדה שמשלם עבור הזכות המסחרית 100 מיליון אירו בעשור הקרוב (אתלטיקו היא המועדון הראשון בספרד שמוכר את שם האצטדיון לחברה מסחרית), הוא מתקן מרשים וחללי שמכיל 67,700 מקומות שמאפשר להכניס בכל משחק עוד כ-13,000 איש, על כל המשמעויות הכלכליות של פער כזה, בהשוואה לויסנטה קלדרון הישן. המהלך הזה מאפשר לאתלטיקו להוסיף בכל עונה כ-300 אלף צופים למשחקי הבית שלה. וכמובן ההכרה שניתנת עם בניית מתקן כזה: האצטדיון כבר זכה לארח את גמר ליגת האלופות בקיץ 2019.

ד"ש משלטונות המס

עד לפני כמה שנים עמד נושא החובות של קבוצות הליגה הספרדית כגורם מרתיע לכניסת משקיעים. אלא שבגזרה הזאת נרשמה התקדמות עצומה, בעקבות החלטה של רשויות המס בספרד לרתום את מועדוני הכדורגל במדינה למאמץ הכולל להבראת הכלכלה ולהחזיר חובות אבודים. ההחלטה הזאת באה התקבלה על רקע לחץ שהפעיל האיחוד האירופי על ספרד, שדיממה והתחננה לסיוע של 40 מיליארד אירו - להתחיל לטפל בנושא אי גביית חובות ממגזרים שלמים במדינה, ביניהם גם הכדורגל.

בעונת 2012/13 הסתכמו החובות של 42 הקבוצות בשתי הליגות הבכירות בספרד לרשויות המס ל-663 מיליון אירו. אתלטיקו הייתה הסמל לתופעת החובות הלא משולמים וכיכבה בפסגת הרשימה. בתום עונת המשחקים 2016/17 כבר הסתכם החוב של מועדוני הכדורגל בספרד לרשויות המס ב-142 מיליון אירו בלבד - שיעור החוב לפני 11 שנים.

המועדונים שילמו על התקופה הזאת ביוקר: בהסדר פריסת חובות עם רשויות המס בספרד סיכמה אתלטיקו על החזר חוב בסך 120 מיליון אירו עד שנת 2020, בריבית של 4.5% - מה שחייב אותה להמשיך להיות תחרותית על המגרש ובמקביל לשלם בין 30-40 מיליון מדי עונה עבור חובות עבר לרשויות המס. כל זה לפני חובות לגורמים נוספים.

בקיץ פרסמה אופ"א את רשימת המועדונים עם החובות הכבדים ביותר בכדורגל - אתלטיקו מדורגת במקום ה-15, עם חוב נקי של 164 מיליון אירו. סביר לגמרי. הרחק ממועדונים כמנצ'סטר יונייטד (חוב של 536 מיליון אירו), בנפיקה (336 מיליון), אינטר (306 מיליון) או ולנסיה (285 מיליון). ומרשים מאוד אם מתייחסים לכך שהמועדון מחק כ-400 מיליון אירו מהחוב בתוך חמש שנים, ובמקביל העפיל באותה תקופה פעמיים לגמר האלופות וזכה באליפות למרות יריבות כברצלונה וריאל מדריד. בעקבות המצב המשופר שלה וההצלחות בגזרת ליגת האלופות, אתלטיקו הגדילה את שיעור החזר החוב וצפויה להיות נקייה מחובות מוקדם מהמתוכנן.

בשביל מה?

עם מהות הרכישה של עידן עופר נצטרך להמתין. עבור אנשי עסקים, החזקות בקבוצות ספורט לעתים מהוות נקודת פתיחה לעסקים חדשים וליצירת קשר עם הרשויות המקומיות. עבור תאגידים שונים או מדינות "בעייתיות", הכדורגל מייצר ליגיטימציה לפעילות. מאחר שהסיכוי לגרוף רווחים משמעותיים לכיס עבור קבוצה תחרותית כמו אתלטיקו הם לא באמת ריאליים, במקום שיש בו את ריאל מדריד וברצלונה, זה מריח יותר כמו הזדמנות להחזיק ביד צעצוע מאוד כייפי.

משפחת עופר: האצטדיון בחיפה וכדור הזהב של רונאלדו

אי אפשר להגיד שהכניסה של עידן עופר לאתלטיקו מדריד היא לא מפתיעה. אבל אם בוחנים לעומק, אז סימנים קלושים מקדימים להסכמה לשים כסף על תחום הכדורגל התרחשו בשנים האחרונות. זה החל עם רכישת הזכויות לאצטדיון החדש בחיפה, אצטדיון סמי עופר, עבורו שילמה משפחת עופר כ-80 מיליון שקל.

אבל בעוד שהאצטדיון הוא תרומה שלא קשורה לאהבת כדורגל או למחשבה על כניסה להשקעה בתחום, הסימן המשמעותי יותר להתחככות ולמעורבות בענף ואפילו בסביבת היעד התרחשה בחודש שעבר. מכל האנשים בעולם היה זה עידן עופר שהסכים לשלם 600 אלף אירו כדי לרכוש במכירה פומבית את "כדור הזהב" (Ballon d'Or) - פרס השחקן הטוב בעולם שבו זכה כריסטיאנו רונאלדו ב-2013. מדובר באירוע מכירות שכל הכנסותיו הועברו לעמותת Make a Wish ("משאלת לב"). את הכדור קיבל עידן עופר מידיו של ז'ורזה מנדש, סוכן השחקנים המפורסם בעולם, שבין לקוחותיו נמנים רונאלדו וז'וזה מוריניו.