מלט, ברזל, עגבניות וטורקיש איירליינס: ארדואן והכיס שלכם

סיטונאי התיירות הישראלים כבר היו בסרט הזה, ויותר מפעם אחת: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן תוקף את ישראל ומערער את היחסים בין המדינות, והתוצאה המיידית היא ירידה בהיקף התיירות. הדפוס הזה גרם לכך שכבר לפני כמה שנים הוחלפה אנטליה, עד אז יעד של מאות אלפי ישראלים, ביעדים אחרים, בעיקר ביוון, וכיום מספר הישראלים שמגיעים לשם נאמד ב-100 אלף בשנה לכל היותר, רובם ככולם ערבים ישראלים.

הפסקת התיירות הישראלית לטורקיה לא הוכתבה מלמעלה אלא הייתה תגובה ציבורית אותנטית. ארדואן מצידו, בכל שנותיו בשלטון, לא עסק באופן ישיר ביחסים הכלכליים בין המדינות. בשבוע שעבר זה השתנה כאשר הוא איים שלאחר הבחירות, לקראת סוף יוני, ישקול את ניתוק היחסים הכלכליים עם ישראל.

ישפיע על הכיס שלנו? ארדואן מאיים בניתוק יחסים עם ישראל

רוב הפרשנים נוטים להעריך כי על רקע המשבר הכלכלי המתפתח במהירות בטורקיה, ארדואן לא יעז לנתק את היחסים הכלכליים עם ישראל, אך מתקדים אנטליה אפשר להסיק שגם לעצם ההתבטאות, ובוודאי אם יהיו נוספות, יש השפעה לא מבוטלת, בוודאי כאשר חברות המייבאות/מייצאות מחפשות יציבות. וזאת, עוד לפני דיון בתעופה הטורקית, שמטיסה מישראל ואליה 2 מיליון בני אדם בשנה.

באופן כללי, מומחי טוריקה מטילים ספק במימוש האיומים: "הרטוריקה מאוד דרמטית", אומרת פרופ' מירי שפר-מוסנזון, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א. "זה האדם וזה סגנונו, ואנחנו גם יודעים שבעוד כמה שבועות יש בחירות. במקביל יש בטורקיה משבר כלכלי מאוד משמעותי, ולכן יכול להיות שבהינתן כל הדברים האלו, זו רק רטוריקה. הניסיון מלמד, שגם אחרי המשט, הרטוריקה היתה מאוד לוחמנית, אבל בפועל זה לא קרה".

"לו אני הייתי איש עסקים", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב, "הייתי חושב פעמיים אם להמשיך לייבא מטורקיה. אולי הייתי מעדיף מדינה אחרת, פחות רווחית, אבל יותר בטוחה".

לפי מכון היצוא היקף הסחר של ישראל וטורקיה הסתכם ב-2017 בכ-4.3 מיליארד דולר - מספר המבטא עלייה של כ-11% ביחס לשנה הקודמת, וזאת לאחר כמה שנים רצופות של ירידה. מתוך הסכום הזה, היבוא מטורקיה הסתכם ב-2.9 מיליארד דולר, והיצוא, בכ-1.4 מיליארד. חשוב לציין כי הסכומים הללו אינם כוללים את התעופה, שמכניסה לחברות טורקיות עוד כמה מאות מיליוני דולרים בשנה - עוד על כך, בהמשך.

 מטוס של טורקיש איירליינס / צילום: רויטרס - Pierre Albouy

"המשמעות", אומר ינרוג'ק, "שאם יתממשו האיומים, טורקיה תיפגע הרבה יותר מישראל. אני חושב שההתבטאויות הללו באות לשדר לעם הטורקי שטורקיה היא מדינה חזקה והיא כבר לא פוחדת".

למה לדעתך הוא לא יממש את האיומים?

"המסחר הוא הגשר האחרון בין המדינות, ומאחר שארדואן רוצה עדיין דריסת רגל בישראל, הוא צריך לשמור עליו. קחי למשל את קפריסין (היוונית), שטורקיה לא מכירה בה. הם קוראים לה 'הישות הקפריסאית הדרומית'. יחד עם זאת, כשהיה משחק כדורגל בקפריסין, הטורקים נסעו לשם ושיחקו מול שחקנים שהם לא מכירים בהם. כלומר, למרות האיבה הם משאירים ערוץ הידברות".

מה לגבי היריבים של ארדואן בבחירות?

"הם אנשים מתונים יותר, אם כי כרגע הם משמיעים הערות נגד ישראל שהן אפילו יותר קיצוניות מאלה של ארדואן. אבל זה רק לצורכי פנים. למעשה, מבחינה אידיאולוגית ומבחינת אישיות, הם הרבה יותר ידידותיים לישראל".

היבוא: מלט ועגבניות

היבוא מטורקיה לישראל מסתכם כאמור ב-2.9 מיליארד דולר לשנה ורובו מתרכז במוצרי מזון, בנייה, מכוניות ומוצרי חשמל. פרופ' שפר-מוסנזון מעריכה שהפגיעה בצרכן הישראלי אם יופסק היבוא מטורקיה תהיה בעיקר בתחום המזון, וזאת בשל הצורך לייבא מוצרים יקרים יותר וממדינות מרוחקות יותר, אך גם תחום הבנייה יכול להיות משמעותי.

קובלט סחר מייצגת חברות ישראליות המייבאות ומייצאות מטורקיה והיא מן הסתם תיפגע מהתקררות ביחסים הכלכליים. "בתחום המזון", אומר אייל פרץ מנכ"ל החברה, "ישראל מייבאת מטורקיה מוצרים יבשים, מים מינרליים, רסק עגבניות, שמן, סוכריות, קטניות ומוצרים חד פעמיים. בתחומים האלה ייווצר מחסור מסוים ותהיה עליית מחירים, אם כי זה יחסית בשוליים.

"תחום נוסף שייפגע זה יבוא עגבניות. בכל פעם שיש 'משבר עגבניות' בישראל, מייבאים מטורקיה. העובדה שיש יבוא משם גם מרסנת את המגדלים הישראלים כי הם יודעים שלא יוכלו לדרוש כל מחיר".

מעבר לזה, הוא מוסיף, "ישראל מייבאת מטורקיה ברזל בניין ומלט (דרך מספנות ישראל ובהיקף שמגיע לכשליש מהצריכה המקומית, ה' מ'), שיש, קרמיקה וכלים סניטריים. הפסקת היבוא הזה תביא לעליית תשומות הבנייה".

 המפעל הסגור של נגב קרמיקה / צילום: רפי קוץ

"טורקיה היא ספק עיקרי של מוצרים שמרכיבים את מדד תשומות הבנייה בישראל", מוסיף גורם בתחום הבנייה. במלט, לדבריו, המפעלים המקומיים לא עומדים בייצור הכמות הנדרשת - למעלה מ-10 מיליון טונות, ומספקים רק כשני שלישים מכך. גם בברזל טורקיה היא ספק משמעותי. "קשה למצוא תחליף לברזל ולמלט הטורקי", אומר הגורם. "הטורקים הם יצרנים מאוד יעילים וזולים, והתובלה זולה, בגלל המיקום הגיאוגרפי. אם ייפסק היבוא משם, כל מי שנמצא בענף ימקסם מחירים. התוצאה תהיה עליית מחירי תשומות הבנייה, ובטווח הרחוק יותר השפעה על מחירי הנדל"ן".

בכל הנוגע לכלי רכב - לחלק מהיצרנים יש מפעלי הרכבה שם וכן פועלים בטורקיה יצרנים של חלקי חילוף - לא צפוי שינוי מהותי בשל הפריסה הגלובלית של השחקנים. "גם למכשירי החשמל הלבנים מטורקיה", אומר ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דן קטריבס, "כמו מכונות כביסה, מייבשים, מדיחי כלים (היצרנית העיקרית בתחום זה היא בקו הטורקית), יש תחליף. אם לא תוצרת טורקיה, קונים תוצרת גרמניה או תוצרת סינית. אך בכל מה שנוגע לחומרי גלם וציוד ספציפי, זה יותר מסובך. אלה חומרי גלם שמתאימים במיוחד לתהליכי ייצור מסוימים. לדוגמה, יציקות ברזל שמייצרים בטורקיה לפי הזמנות ספציפיות ולוקח זמן עד שאתה מוצא משהו חלופי. מצד שני, יש הרבה תעשיות ישראליות שישמחו, למשל תעשיית מוצרי האריזה שנפגעה בשל היבוא מטורקיה". אגב, בהקשר הזה אפשר להזכיר גם את תעשיית הקרמיקה המקומית, ובראשה מפעל נגב קרמיקה, שנסגר ועומד למכירה, בשל התחרות הקשה עם היבוא הטורקי.

יש חברות ישראליות שממש יקרסו כי הן מבוססות על יבוא משם?

"אין חברות שמושתתות רק על השוק הטורקי. החברות הישראליות הן קטנות ויחסית עם שווקים מגוונים. אנשי העסקים הישראלים מספיק מתוחכמים להבין שלא בריא להשתית את הפעילות שלך על ספק אחד, כך שהם מגוונים, גם את הספקים וגם את הלקוחות".

"אין בסחר הבינלאומי דבר שאין לו תחליף", אומר מנשה כרמון, יו"ר לשכת המסחר ישראל-טורקיה, "השאלה באיזה מחיר. יש כאן חברות ורשתות שהשקיעו במוצרי יבוא מטורקיה, טיפלו בסוגיית הכשרות, עשו אריזות מיוחדות וכו', ואם זה ייפסק, כל ההשקעה הזו תרד לטמיון. שלא לדבר על חברות שהקימו מפעלים שם.

"במחיר המוצר, מחיר ההובלה מאוד משמעותי, ולכן, אם נצטרך לייבא מוצרים מסוימים מסין במקום מטורקיה, סביר להניח כי המחיר יהיה גבוה יותר, גם בגלל המרחק וגם בגלל שסין הולכת ומתייקרת".

 מפעל נשר / צילום: יונתן בלום

אגב, גורמים מסוימים המכירים היטב את הקשרים העסקיים בין המדינות מזכירים את העובדה, שבין הראשונים להיפגע מהפסקת היחסים הכלכליים יהיו בניו של ארדואן, בילאט ואחמט, שבבעלותם (ביחד או בנפרד - המידע בנושא מעורפל) צי של אוניות משא שלפחות בעבר עבדו על הקו לישראל.

מי שעוד עשוי להיפגע ממהלך שכזה היא חברת יילמזלאר - חברת בנייה טורקית ענקית, הפועלת בישראל כבר 20 שנה, וברקורד שלה בניית כמה ממגדלי היוקרה בתל-אביב.

מי מייצא לטורקיה?

מהיצוא הישראלי לטורקיה, כאמור בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, ענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט תופס 75% לאחר שהיצוא הביטחוני נעצר לחלוטין כבר לפני כמה שנים. ירידה או עצירה של היצוא הזה יפגעו בראש ובראשונה בחברות כמו בז"ן וכרמל אולפינים. מדובר במוצרים שחשובים לתעשייה הטורקית, אך ניתן למצוא בקלות יחסית תחליפים בשווקי העולם. "צריך לזכור, שגם אם האיומים יתממשו, זה לא מהלך מהיום למחר", מנסה דן קטריבס מהתאחדות התעשיינים להרגיע. "יש פרוצדורות לכל תהליך כזה. גם אם מחר בבוקר יחליטו לסיים את הסכם הסחר שיש לנו עם טורקיה, לוקח זמן עד שזה נכנס לתוקף. יש גם חוזים והזמנות בדרך. הדברים האלה - אלא אם כן טורקיה תכריז מלחמה על ישראל, וזה לא המצב - ממשיכים להתגלגל. אולי תהיה ירידה מסוימת בהזמנות, אך פוטנציאל הנזק הוא הדדי וחשוב להדגיש שלנו ולטורקיה יש היסטוריה של הפרדת הכלכלה מהפוליטיקה. נכון שאנו נמצאים היום באיזה שינוי פאזה בהשוואה לעבר, וזו גם הפעם הראשונה שארדואן התבטא כך, אך צריך לזכור שהוא אמר את זה בעקבות ועידת המדינות המוסלמיות, ששם קראו להחרמת ישראל. מתוך מה שאנו מבינים, כנראה זו הכרזה שמיועדת בעיקר לצורכי פנים ולא לצורכי חוץ".

"ברור שהרבה יותר נעים לעשות עסקים עם מדינה שיש איתה יחסים נעימים, אך יש הרבה דוגמאות למדינות שהיחסים הדיפלומטיים איתן לא משהו, אבל הסחר ממשיך. אירופה לא מתלהבת מנתניהו, אבל הסחר עם אירופה ממשיך. כך שצריך לשים את הדברים בפרופורציה".

הבואינג שבחדר: תעופה

עם כל הכבוד למחירי המלט והעגבניות, וגם לקשיים שעלולים להיגרם לחברות ישראליות, המקום שבו הצרכן הישראלי עלול להרגיש את החרם הטורקי באופן מיידי הוא בתחום התעופה. כיום שלוש חברות טורקיות פועלות באינטנסיביות בישראל - טורקיש איירליינס, הנמצאת 50% בבעלות ממשלתית; פגסוס ואטלס, שהחלה לפעול רק באוקטובר האחרון. האחרונה, הקטנה שבין השלוש, החלה לפעול בישראל ב-2017 ומפעילה כיום טיסה יומית. פגסוס מפעילה כ-40 טיסות שבועיות לאיסטנבול ולטורקיש יש לא פחות מ-11 טיסות יומיות מנתב"ג. בשנת 2017, כ-2 מיליון נוסעים ישראלים טסו עם החברות הללו ולפי הערכה, לפחות 85% מהם המשיכו ליעדי המשך. אין נתונים מדויקים לגבי ההכנסות הכספיות של הפעילות הזאת, אך הערכה שמרנית תהיה סביב 700-600 מיליון דולר לכל הפחות.

 עגבניות במחירי שיא ב־2017 / צילום: תמר מצפי

"מבחינת טורקיש", אומר גורם בתחום, "ויתור על השוק הישראלי יהיה מכה קשה. השוק הישראלי הוא השני בגודלו אחרי השוק הטורקי אצלה והיא הייתה החברה שהטיסה הכי הרבה נוסעים ישראליים אחרי אל-על, כ-1.2 מיליון ב-2017.

"קל להבין למה ישראל אטרקטיבית לטורקים: המיקום הגיאוגרפי של איסטנבול הוא שעתיים מישראל, הטיסה מאוד קלה לתפעול, והעלויות נמוכות. איסטנבול היא 'על הדרך' לאירופה ולארה"ב והטיסה דרכה אפילו לא מאריכה את רוב הטיסות למזרח".

סמנכ"ל קווי חופשה, אילן שלו, מוציא שלוש טיסות יומיות לטורקיה בעונות התיירות וטיסה אחת בתקופות שקטות. חברות התעופה הטורקיות, הוא אומר, ייפגעו משמעותית מכל שינוי במצב כי נמל התעופה בן-גוריון הוא נמל מרכזי עבורן.

השאלה הגדולה היא כמובן האם ביטול, או אפילו צמצום, של היקף הטיסות הזה יביא לעליית מחירים, והתשובה ככל הנראה חיובית, גם אם לטווח קצר. חברות התעופה מתכננות תקופות ארוכות קדימה וצמצום היצע המושבים מנתב"ג אולי יתאזן, אך זה ייקח זמן, בוודאי כאשר מדובר ביעדים באסיה ובמזרח הרחוק.

מה לגבי התיירות לטורקיה? איזי מאדם, סיטונאי תיירות המתמחה בתחום הטורקי ובעל חברת איזי טרוול, אומר כי בימים הטובים הגיעו חצי מיליון ישראלים לטורקיה, בעוד היום, המספר עומד על כ-100 אלף, הרוב המוחלט מהמגזר הערבי. אומנם, הוא אומר, זו טיפה בים למדינה כמו טורקיה, שבה כ-30 מיליון תיירים בשנה, "אבל דווקא הישראלים, בניגוד לתיירים אחרים, הם תיירים שמוציאים הרבה כסף; הרוסים או הגרמנים באים לקלאבים ולא יוצאים משם. הישראלים הולכים לשוק, יוצאים לטיולים, כך שהתייר הישראלי חשוב בכל זאת חשוב לטורקיה".

מאחר ש-75% מהפעילות של איזי טרוול מבוססת על טורקיה, מאדם כבר מכין תוכנית מגירה אף שאינו מאמין שארדואן יממש את איומיו: יש לו יעדים נוספים, ובאחרונה התחיל לשווק ללקוחות הנוסעים לאנטליה מדינות נוספות שמתאימות לתפיסתו לאירוח המגזר הערבי.

מחכים לבחירות

עד אחרי הבחירות בטורקיה, החברות הישראליות המקיימות קשרים עסקיים עם טורקיה ימתינו בדריכות להתפתחויות. הגורמים השונים כאמור מתקשים להאמין שארדואן יעז לנתק את הקשרים, וזאת בעיקר בשל הסיבות הכלכליות הפנימיות, אך לא רק. "אני לא מאמין", אומר קטריבס, שטורקיה תסתכן בניתוק הקשרים. יש כללי משחק מסוימים ואפילו טראמפ לא עושה כל מה שבא לו. אם ארדואן יפר את הכללים הבינלאומיים, זה יפגע ביחסים של טורקיה לא רק עם ישראל אלא גם עם מדינות אחרות.

"לא היו תקדימים של מדינות מערביות ומדינות מפותחות שניתקו יחסים. הדוגמאות היחידות הן מדינות אפריקה בשנות ה-70, אך זו התנהגות שלא מקובלת היום בעולם. התפקיד שלנו זה להוריד את הלהבות של הפוליטיקאים, שישר מודיעים על חרמות... בטורקיה יש כלכלה עם קונצרנים גדולים, עם פעילויות רב לאומיות, והוא לא שולט בהם. ארדואן אולי יכול להתערב במכרזים ממשלתיים - למנוע מישראל להשתתף בהם, אבל לא מעבר לזה. בטורקיה יש כלכלה חופשית, ויש מגזר עסקי בוגר, והם ייפגעו באותה מידה כמונו, ואפילו יותר".