בית הנבחרים מגביל את סמכויות טראמפ להפעיל את הצבא נגד איראן

בית הנבחרים בוושינגטון אישר אמש (ה') הצעת חוק שמטילה מגבלות על סמכויות נשיא ארה"ב לנקוט פעולות צבאיות נוספות נגד איראן. הצעת החוק מתנה פעולות עתידיות כאלה בקבלת היתר מהקונגרס.

הצעת החוק מוגדרת כבלתי מחייבת, אך נחשבת סטירת לחי לדונלד טראמפ לאחר שהבית הלבן השקיע הון פוליטי רב בתדרוכים למחוקקים משני הבתים במאמץ להסביר את המניעים לחיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח אל קודס, בסוף השבוע שעבר ליד נמל-התעופה של בגדאד. החיסול ותוצאות הלוואי השליליות שלו - לרבות דרישת עיראק להוצאת הכוחות האמריקאים מתחומה - הם שהניעו את יזמת החקיקה בבית הנבחרים, ויזמה מקבילה בסנט, שתמומש כנראה בשבוע הבא.

החוקה האמריקאית מעניקה לקונגרס סמכות בלבדית "להכריז מלחמה", אך במרוצת השנים שחקה הזרוע המבצעת את הסמכות הזו. ההצבעה בבית הנבחרים היא מאמץ של הדמוקרטים להחזיר לרשות המחוקקת לפחות חלק ממה שגזלו ממנה ממשלים קודמים והממשל הנוכחי.

הצעת החוק מורה לממשל טראמפ "להפסיק את השימוש בכוחות המזוינים של ארה"ב בפעולות איבה בשטחה של איראן או נגד איראן או נגד פלח כלשהו של ממשלתה או צבאה", אלא אם כן יכריז הקונגרס מלחמה על מדינה זו, או במקרה של "סכנה מיידית להתקפה צבאית על ארה"ב".

הצעת החוק עברה ברוב של 224 קולות לעומת 194 וכצפוי רוב התומכים היו דמוקרטים ורוב המתנגדים - רפובליקאים. שמונה צירים דמוקרטים הצביעו נגד הצעת החוק, וציר רפובליקאי אחד, מאט גץ, תומך נלהב של טראמפ, דווקא הצביע בעדה. "אני תומך בנשיא", אמר גץ. "חיסול סולימאני הייתה החלטה טובה. אבל הסתבכות במלחמה נצחית נוספת במזה"ת היא החלטה גרועה".

הממשל ניסה לסכל את יזמת החקיקה וטען כי לטראמפ, המפקד העליון של הצבא, היתה סמכות חוקית שאינה שנויה במחלוקת להרוג את סולימאני בלי להידרש לאישור מוקדם של הקונגרס. דוברי הממשל אמרו כי טראמפ פעל על פי ההרשאה לשימוש בכוח צבאי (AUMF) בעיראק, שהעניק הקונגרס לנשיא לשעבר ג'ורג' בוש ב-2002, ועל פי זכותו של כל נשיא, שמעוגנת בחוקה, לפעול כדי להגן על חיילים אמריקאים שנשקפת להם סכנה מיידית.

מחוקקים רפובליקאים הזהירו את עמיתיהם לא לתמוך במיזם הדמוקרטי, ש"כל תכליתו היא לחתור תחת הנשיא בעיצומו של העימות עם איראן, יזמית הטרור הממלכתי הגדולה בעולם", כדברי הציר הרפובליקאי סטיב סקאליס.

אבל הטיעון הרפובליקאי המרכזי היה פשוט יותר ופנה לאינסטינקטים הפרימיטייבים ביותר של הבייס, גרעין התמיכה הקשה של תומכי טראמפ: הדמוקרטים תומכים בטרוריסטים. את הקו הזה הוביל טראמפ עצמו, שאמר אתמול, כמה שעות לפני ההצבעה בבית הנבחרים: "אתם יודעים מה מטריד אותי? כאשר אני רואה כיצד ננסי פלוסי מנסה להגן על המפלצת מאיראן, שהרגה כל כך הרבה אנשים. כאשר ננסי פלוסי והדמוקרטים מנסים להגן עליו... אני חושב שמשהו רע מאוד קורה לארץ הזו".

וגם, כדברי הציר הרפובליקאי מייקל מקול: "במקום לתמוך בנשיא, עמיתיי הדמוקרטים, לרוע המזל, מפלגים את האמריקאים בשלב קריטי, מחלישים את השפעתנו מעבר לים ומעודדים את האויב, יזמית הטרור הממלכתי הגדולה ביותר בעולם".

את הצעת החוק להגבלת סמכויות הנשיא יזמה צירת בית הנבחרים הדמוקרטית אליסה סלוטקין, ממישיגן, שהייתה אנליסטית לענייני מיליציות שיעיות ב-CIA ובמשרד ההגנה. סלוטקין, אחת מכמה צעירות יהודיות שנכנסו לבית-הנבחרים ב-2018, אמרה אתמול: "אם אהובינו עומדים להישלח (לחו"ל) כדי להילחם במלחמה מתמשכת, הנשיא חייב להיכנס לשיחה עם העם האמריקאי... הצעת החוק הזו תאפשר לנו להשיק דיון ציבורי, לפי כוונת האבות המייסדים".

 ננסי פלוסי אתמול / צילום: Tom Brenner, רויטרס

"התדרוך הגרוע ביותר שבו נכחתי אי פעם"

מבחינה מסוימת, הממשל תקע מקלות בגלגליו שלו. התדרוכים שקיבלו מחוקקים על גבעת הקפיטול מפי כמה בכירים בממשל ובמערכת המודיעין היו כישלון. הסנטור הרפובליקאי מייק לי, מבעלי בריתו של טראמפ על גבעת הקפיטול, התפוצץ מזעם לעיני המצלמות אחרי תדרוך כזה: "קרוב לוודאי שזה היה התדרוך הגרוע ביותר שבו נכחתי אי פעם". קובלנתו, וקובלת מחוקקים רבים אחרים: המתדרכים לא יכלו, או לא רצו להסביר, מה היה דחוף כל כך לחסל את סולימאני? איזו סכנה מיידית נשקפה לאמריקאים, או לאינטרסים אמריקאים?

טראמפ, סגן הנשיא מייק פנס ובכירים אחרים אמרו שאי אפשר היה לגלות למחוקקים כל דבר, אך טיעון זה אינו מדויק. במקרים שבהם הממשל צריך לחלוק מידע רגיש ביותר עם הוקנגרס, קיים גוף של שמונה מחוקקים בכירים, משתי המפלגות, שאמורים להיות ה"הכספת" של הקונגרס ולשמוע את סודות המדינה הכמוסים ביותר.

מחוקקים רבים זעמו גם על היחס המתנשא של המתדרכים, שמשקף כנראה את יחסו של הממשל הנוכחי לקונגרס. המסר ששמעו המחוקקים היה: שלא תעזו להעלות את הנושא לדיון פתוח במליאה. זה רק יעודד את האויב.

הניצחון הדמוקרטי בבית הנבחרים היה צפוי, אך גם בסנט, שבו רוב רפובליקאי, יש סיכוי שהצעת החוק תזכה ברוב קולות: שני סנטורים רפובליקאים, מייק לי אחד מהם, הודיעו שיצטרפו לדמוקרטים ויצביעו בעד ההצעה. אם יימצאו שני סנטורים רפובליקאים נוספים, הצעת החוק תונח על שולחן הנשיא, לאחר שתעבור שלב של תיאום עם גרסת בית הנבחרים. טראמפ יטיל וטו על הגרסה הסופית, אך זה יהיה ניצחון גדול לדמוקרטים. הווטו הפוטנציאלי לא ימחק את רצון העם והבית הלבן לא יוכל להתעלם ממנו.