הרשות לאיסור הלבנת הון: רבע מהפעילות העבריינית בתחום קשורה לשחיתות ציבורית

מדוח שפרסמה הרשות לשנת 2019 עולה כי שחיתות ציבורית והונאה, מרמה וזיוף הן הפעילויות העברייניות הנפוצות ביותר בישראל • עוד עולה מהדוח כי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר להלבנת הון הוא פעילות בינלאומית

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

ממצאי דוח לשנת 2019 של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור חושפים כי הפעילויות העברייניות המובילות הנקשרת לתחום הן הונאה, מרמה וזיוף (כ-25%) ושוחד ושחיתות ציבורית (כ-25%). זאת לצד עבריינות מסים (כ-12%) ומימון טרור (כ-11%). הדוח סוקר את פעילות הרשות, מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2019 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים.

בין היתר, עולה מהדוח כי דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2019 הן פעילות בינלאומית (כ-19.2%), פעילות במזומן (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (כ-9.6%), פעילות בחשבון (כ-7.3%), פעילות בנדל"ן (כ-6.9%) ושימוש באנשי קש (כ-6.1%).

בנוסף, נרשם אשתקד גידול נוסף במספר בקשות המידע מגופי אכיפה, בהיקף של כ-8% ביחס לשנת 2018. מספר בקשות המידע בשנת 2019 מהווה גידול של כ-117% על פני שש שנים. בולט במיוחד הגידול היחסי בבקשות המידע של רשות המסים (כ-39% יחסית לשנת 2018).

בנוסף, חל גידול של כ-12% במספר בקשות המידע שהתקבלו ברשות מיחידות מקבילות בעולם ביחס לשנת 2018, תוך גידול של כ-74% על פני שש שנים. נתון זה משקף עליה ניכרת בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי עבירות בחו"ל.

מדינות אירופה מבקשות הכי הרבה מידע מישראל, ולהיפך

לראשונה השנה כולל הדוח פירוט של עיקר המדינות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. מהדוח עולה, כי כ-78% מבקשות המידע שנתקבלו ברשות אשתקד, הגיעו ממדינות אירופה; כ-9% מצפון אמריקה, כ-6% ממדינות אסיה ואירו-אסיה.

כמו כן, הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה - כ-63% מהבקשות, אחרי אירופה נמצאת צפון אמריקה עם כ-20% מהבקשות, ולאחר מכן אסיה עם 9% מהבקשות.

בנוסף, נרשמה אשתקד מגמת העלייה בדיווחים ה"רגילים" המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים (דיווחים שוטפים שהגופים הפיננסיים מחויבים להעביר לרשות לאיסור הלבנת הון ללא קשר לחשד לביצוע עבירה). במהלך 2019 חל גידול של כ-5.5% יחסית לשנת 2018, המהווה גידול של כ-34% על פני שש שנים, בקצב גידול שנתי של כ-5% בממוצע.

מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה אופיינית לו ועשויה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או ממון טרור) עמד השנה על למעלה מ-102 אלף דיווחים, המשקפים גידול של כ-12% יחסית לשנת 2018, ומשלימים גידול של כ-105% בשש השנים האחרונות בדיווחים החריגים.

מקורם של כ-85% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית ומנותני שירות פיננסי (47% ו-38% בהתאמה), וכ-15% מסקטורים מדווחים אחרים.

במיוחד ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני השירותים הפיננסיים (ה"צ'יינג'ים") - מנתח יחסי של כ-17% מסך הדיווחים לרשות בשנת 2016 לכדי 38% מסך הדיווחים הבלתי רגילים בשנת 2019 (גידול יחסי של כ-200% בשלוש השנים האחרונות).

בנוסף, לראשונה בתולדות הרשות, כולל הדוח תיאור של פרשות הדגל המשמעותיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט (יחסי) של תרומת הרשות לחקירה. בין הפרשות המוצגות דוגמאות מחקירות של חשבוניות פיקטיביות, גניבה ומרמה, סחיטה באיומים, סחר בסמים, הונאה, עבירות ניירות ערך, עבירות מסים, שחיתות, סייבר ועוד.

כך למשל, מתוארת בדוח חשיפה של עורך דין מסוים ששימש כמלבין הון מקצועי עבור ארגוני פשיעה, בהיקפים כספיים אדירים. הרשות חשפה את פעילותו והובילה לחקירת משטרה בעניינו במסגרת כוח משימה מיוחד, המשותף לרשות עם משטרת ישראל, רשות המסים ופרקליטות המדינה.

פרשה נוספת המתוארת בדוח הינה פרשיית חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שנחקרה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל, שבה החשוד הפעיל מערך חברות פיקטיביות שנרשמו על שם אנשי קש, ובאמצעותן קיזז חשבוניות פיקטיביות עבור עסקאות שלא בוצעו וללא ידיעת בעלי החברות הרשומים. הרשות איתרה מידע רב אודות שימוש המערך בנותני שירותים פיננסים לשם טשטוש הפעילות ואיתרה גורמי פשיעה נוספים הקשורים לפעילות. כנגד החשוד הוגש כתב אישום.

האתגרים שהביאה עמה מגפת הקורונה

בעוד הדוח מתייחס לשנת 2019, פניה של הרשות לאיסור הלבנת הון מפונות אל ההווה והעתיד והאתגרים בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור, שהביאה עמה מגפת הקורונה.

כפי שפורסם ב"גלובס" באפריל השנה, על רקע העלייה בהונאת אשראי והונאות שמבוצעות באמצעות אפליקציות שונות, ושגשוג רמאים ועברייני סייבר בצל משבר הקורונה, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קריאה לגופים הפיננסיים המפוקחים להגברת הערנות לניסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל נגיף הקורונה.

ראשת הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, הזהירה כבר אז כי "בצל משבר הקורונה, אנו מזהים מעבר משמעותי של פעילות הפשיעה והלבנת ההון למרחב המקוון וסוג של 'עבודה מהבית' גם על-ידי עבריינים".

בימים אלה ממקדת הרשות מאמצים לחשוף ולסייע במניעת עבריינות סייבר בצל המשבר.