שמאל וימין כלכלי: בואו לראות איפה ממוקמת כל אחת מהמפלגות

גלובס בחן את עמדות המפלגות בסוגיות כלכליות וחברתיות וגילה לא מעט קונפליקטים פנימיים • בשדה שבין ימין לשמאל כלכלי ובין שמרנות לליברליות יש גם מקום לפשרות •  על מה אנחנו מצביעים בעצם? פרויקט מיוחד

המפה הפוליטית
המפה הפוליטית

התיוג ימין/שמאל שמרני/ליברלי בהיבטי חברה וכלכלה למפלגות בישראל בעייתי במיוחד. במקרים רבים ישנם קונפליקטים פנימיים מקוטבים בתוכן.

כך למשל, בנוגע למערכת המשפט ומעמד בית המשפט העליון, בישראל ביתנו מביעים עמדה שמרנית, אבל הם ליברליים מאוד באשר לנישואים אזרחיים וסוגיות דת ומדינה. המפלגות הערביות ישמרו מאוד על מעמד בג"ץ, אבל במשותפת ובעיקר ברע"ם יש התנגדות עזה לזכויות להט"בים. כשנכנס ההיבט הכלכלי התמונה מסתבכת אף יותר. הליכוד למשל מסוכסכת עם עצמה באופן מובהק. מצד אחד, לפחות בהצהרות הרשמיות, המפלגה היא נושאת דגל השוק החופשי. מנגד, בפועל, במקרים רבים היא נוקטת במדיניות מנוגדת, בהקשר לוועדי עובדים למשל, או בכל הקשור להטבות מס למגזרים בעלי כוח.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הפערים משקפים את המצב הפוליטי והפשרות שהוא מחייב, אבל גם אידאולוגיות שלא נכנעות לפרדיגמות אקדמיות ומגלות גמישות מרשימה תוך שבירת הגדרות קלאסיות.

בעיה מתודולוגית נוספת היא הפער בין מצעים לביצועים, ובין מפלגות קואליציה, שבהן יש יכולת ליישם מדיניות ואידאולוגיה, למפלגות אופוזיציה שכוחן מוגבל.

מבדיקת התוכניות והמצעים הכלכליים עולה כי רוב המפלגות לא מפרטות איך בדעתן להגיע ליעדים שהציגו.

הפערים לא אחת נובעים גם מהצורך של מפלגות לפעול למען אינטרס מגזרי. כך, הציונות הדתית מפגינה ימניות כלכלית מרשימה בהיבטים כמו צמצום כוחם של ועדי עובדים, פתיחת המשק ליבוא, צמצום רגולציה ועוד, אבל מנגד מציעה לסבסד את שכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות.

ישראל ביתנו היא לרוב ליברלית במובהק במובני חברה, עד שזה מגיע לחרדים, שם תכפה למשל לימודי ליבה.

יהדות התורה וש"ס מייצגות ציבור המשתייך ברובו לעשירונים התחתונים במובן של הכנסה, ולכן ממתגות את עצמן כ"חברתיות" ומנסות לדאוג להגדלת תקציבים ממשלתיים לסיוע, קצבאות ושירותים בחינם. ש"ס ניסתה להיאבק על מע"מ אפס למוצרי יסוד ויהדות התורה לחמה להגדלת קצבאות הילדים, שהגיעה לבסוף בצורת החיסכון לכל ילד. בלא מעט מאבקים מצטרפים אל שתי הסיעות החרדיות גם חברי הכנסת הערבים, והקשר בין יו"ר ועדת הכספים גפני לח"כ אחמד טיבי ואחרים הדוק. מנגד בהיבט האזרחי כמפלגות חרדיות, הן בראש המאבקים בסוגיות השבת, כשרות, גיור וכו', מציבים אותן בצד השמרני לעילא, וכך גם במאבק בבית המשפט העליון שבו הן רואות היריב העיקרי במאבקי הדת.

מפלגות המרכז, יש עתיד וכחול לבן, לא שונות רק במעט זו מזו, ובעיקר מדברות ומציעות הכול לכולם.

כך מיקמנו: הניסיון למקם את המפלגות השונות על מערכת צירים איננו אוטומטי. בבואנו לעשות כן הסתמכנו על המצעים הכתובים (שקיימים רק בקרב חלק מהמפלגות). רובם רועננו בשל שנת הקורונה, אבל הם כמעט תמיד כלליים מדי ורוויי הבטחות שלא ברור איך יקוימו. בנוסף, נבחנו תוכנית שהציגו חלק מראשי המפלגות, לעתים אפילו מפורטות ביעדיהן, בלטו בכך נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. לבסוף, למפלגות שאין להן מצע, כמו הליכוד, יהדות התורה ואחרות, התבססנו על אמירות, בעיקר בקמפיין הבחירות, אבל גם על המעש, כלומר כיצד נהגו בפועל בעת היותן בכנסת ובממשלה

צרו איתנו קשר *5988