מנכ"לית בלקסטון ישראל: "הופתעתי מהמהירות בה היזמים הסתגלו למצב החדש"

יפעת אורון, שותפה ומנהלת פעילות בלקסטון בישראל, ואחיה ינאי אורון, שותף מנהל בקרן ורטקס ונצ'רס, דיברו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על מצב הגיוסים בשוק ההייטק, המכפילים הצונחים של חברות הטכנולוגיה וה"שריטות" שהשאיר אחריו משבר הדוט קום

יפעת אורון, שותפה ומנכ''לית בלקסטון ישראל / צילום: איל יצהר
יפעת אורון, שותפה ומנכ''לית בלקסטון ישראל / צילום: איל יצהר

האחים יפעת וינאי אורון ידועים כמשקיעים ממולחים - כל אחד בזכות עצמו, יפעת כשותפה בקרן הענק בלקסטון וינאי בקרן ורטקס שמשקיעה בחברות צעירות ובין השקעות העבר שלה ווייז וסולאראדג'. יחד עם אביהם יורם אורון הם נחשבים לאחת מהמשפחות המשפיעות ביותר על ההייטק הישראלי.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

יורם אורון הוא אחד מהאבות המייסדים של ענף ההון סיכון בישראל שהקים את קרן ורטקס הישראלית בשיתוף משקיעים מסינגפור - ופעיל היום גם בקרן רד דוט, שבין ההשקעות שלה גלובל אי, ארמיס וקלארוטי. הבת, יפעת אורון, שימשה כמנכ"לית לאומי טק לפני שעברה לבלקסטון. היא החלה את דרכה במפא"ת, ולאחר מכן עבדה כבנקאית השקעות בג'יי.פי מורגן, לפני שהגיעה לורטקס - שם ניהלה השקעות בחברות כמו סולאראדג' ודי. בי. מושן.

האח הצעיר, ינאי, הוא בוגר הנדסת חשמל שעבד בתפקידי ניהול בכמה חברות הייטק - בהן חברת מערכות הצילום דיביטל. לפני שמונה שנים הצטרף לוורטקס, שם הוא מנהל את ההשקעות בחברות כמו ורביט, טרניס וטריגו - שהיום הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר.

בשיחה אישית, משפחתית וכלכלית שנערכה אחר הצהריים היום (ד') בוועידת גלובס לעסקים, סיפרו האחים לבית אורון כיצד נראים החיים במשפחת ההון סיכון הישראלית, מה למדו מעשרות שנים של השקעה ומהם התחזיות שלהם לשנה המאתגרת בהייטק הישראלי.

על מה מדברים בארוחת שישי בבית המשפחה?
יפעת: "אנחנו חיים 25 שנה את העולם העסקי ורואים אותו מזוויות רבות. יורם וינאי, למשל, מאוד מכוונים לאסיה, ואני בארה"ב, בעלי עוסק בהשקעות בשלב המוקדם בחברות פודטק - אז טוב שיש דעות וזוויות רבות מסביב לשולחן".

עד כמה אתם משתפים חוויות מהעבודה אחד עם השני? או שזה טאבו מבחינתכם?
יפעת: "בתעשייה צריך לשמור על המוניטין שלנו וביום שנעבור קו אדום לא נעשה יותר עסקאות. הרבה פעמים פונים אלי ומדברים איתי על חברות כאלה ואחרות כאילו אני מכירה אותן. ואני שואלת - מי אלה? אלה חברות של אחיך, הם אומרים לי. ואני אומרת: אפילו לא ידעתי. אמיתי. הרבה שנים הייתי בנקאית, ובתור בנקאית אתה חייב לשמור על מידור ועל הפרדה. וההפרדה הזו היא נר לרגלינו - הצלע הנוספת במשפחה היא אמא שלנו, עורכת דין שלימדה אותנו את העקרונות האלה מילדות".

באתם ממשפחה שעל מפתן הדלת שלה כתוב "הון סיכון" - מה היו האפשרויות שלכם והאם בעצם הוסללתם להיות משקיעים?
יפעת: "העיסוק בהון סיכון הגיע בשלב מאוחר יותר, כשאני הייתי כבר אדם בוגר. אבל גדלנו בבית שהתאפיין ביזמות טכנולוגית, לאו דווקא בפן הנוצץ שלה. כשאתה חי בבית עם הורה שהוא יזם, אתה רואה אותו פעם בתקופה, בין הנסיעות לחו"ל. אתה שומע הרבה מאוד על הקשיים. אני לא יודעת כמה דיברו על זה פה, אבל עולם היזמות לא הכי כיפי, בלשון המעטה. זה אומר הרבה מאוד ליפול עד שרואים את האור, על זה גדלנו. מה זה לגייס כסף, להתרוצץ בארה"ב, להנפיק, הנפקה עם עליות וירידות, דברים שאתה בטוח שהולכים לקרות - ומתרסקים. אבל זה הביא אותנו גם ללמוד על הריגוש שבעיסוק הזה".

"העולם שלי כמשקיעה התחיל בהצטלבות בין פיננסים להייטק. זה החל במפא"ת - שם עסקתי במימון מיזמים טכנולוגיים במשרד הביטחון, המשיך בבנקאות בוול סטריט ואחר כך בהון סיכון. זה מסלול מסוים שאני בחרתי לעצמי ולא במקרה".

ינאי: "למען הסר ספק, אנחנו מנהלים כסף של משקיעים ולא של עצמנו. ורטקס היא קרן סטנדרטית עם 7 שותפים. אז אולי שני בני משפחה נמצאים בה, אבל ישנם עוד חמישה אנשים שמקבלים בה החלטות ושיש להם דעות בנושא. אבל זו עבודה שאם אתה מגיע אליה היא הכי מספקת שיש: אתה נחשף להמון יזמים בשלבים מוקדמים ומאוחרים יותר, מלווה אותם וזה תענוג ממש עם כל הקושי שבדרך. הייתה לי חשיפה קודמת לתחום וזה נראה לי מאוד הגיוני לעשות את זה. וכשהייתה לי בשלב מסוים היכולת לבחור, חד משמעית זה הרגיש לי נכון לעשות את זה.

יפעת אורון, שותפה ומנכ''לית בלקסטון ישראל, וינאי אורון, שותף מנהל ורטקס ונצ'רס / צילום: איל יצהר
 יפעת אורון, שותפה ומנכ''לית בלקסטון ישראל, וינאי אורון, שותף מנהל ורטקס ונצ'רס / צילום: איל יצהר

המשפחה שלכם היתה עדה למשברים כלכליים רבים לאורך עשרות שנים. זה ודאי עוזר לכם להסתכל אחרת על המציאות?
יפעת: "זה נראה שבשנתיים האחרונות מחקו כאן את אוצר המילים שקשור לקשיים - וכשהעליתי את האפשרות הזו, אמרו לי: 'על מה את מדברת?'. צמח כאן דור של יזמים שגם אם הייתי מספרת להם מה היה פה פעם, הם לא היו קונים את זה. אז מחקתי הרבה מאוד מאוצר המילים הזה שלמדתי בעבר. אני זוכרת את מה שקרה ב-1987, ב-2001 וב-2008. עברתי המון משברים, ואין ספק שהמומחיות שלי לגבי משברים מתחילה לבוא עכשיו לידי ביטוי. בארבע-חמש השנים האחרונות - כמו פונקציה מונוטונית - הכל עלה למעלה. הכסף הגיע יותר ויותר מהר. חברות יצאו לגיוס הון, כשהן יודעות שהן יכולות לגייס שוב תוך חצי שנה. היה קשה לשנות את המיינדסט. אבל אגיד לזכותם איך באותה דקה, אותו דור צעיר שלא נחשף למשבר קודם לכן, עשו 'סוויץ'' מהיר".

"אין ספק שמשקיעים שחוו את מה שהיה פעם, מגיעים לתקופה כזו רגועים יותר, גם ב-2008 חשבנו שהעולם מתמוטט והחברות ששרדו את הזמנים ההם הפכו לטובות יותר. הן היו צריכות לחדד את המחשבה ולהפוך ליעילות יותר. בקרן הצמיחה של בבלקסטון יש 23 חברות בפורטפוליו, מתוכן 10 שגדלו ב'בוטסטראפ' (סטארט-אפ בשלבי הקמה ללא משאבים רבים- א"ג). השקענו בשלב שהן לא נזקקו לכסף כדי לשרוד, הן היו רווחיות וצמחו יפה. היום, הזעזוע פוסט המשבר אצלן לא מורגש. הן רגילות לחיות בקפדנות ומכלכלות את צעדיהן".

ינאי: "אני זוכר שיחות מהשנים 2015-2018, גם אז אמרו שההתנהלות היא לא הגיונית. אני חושב שכשמנתחים מה עשינו נכון ומה לא, המשבר של 2001 השאיר בנו שריטות, ומלכתחילה אנחנו בקרן לא הלכנו לאזורים של הייפ. רוב החברות שלנו היום לא יושבות על מכפילי השווי שדובר עליהם - של פי 20, 30 או 50 על ההכנסות"

אבל אובדן הערך הגדול ביותר בענף הוא של קרנות ההון סיכון, שהתברר שבשנתיים האחרונות רוב התשואה שלהן הייתה על הנייר - והיא נעלמה עם הירידות בבורסה ומחיקות הערך.
ינאי: "אנחנו עדיין לא יודעים כמה המשבר ישפיע, כי יש חברות שלא יוצאות לגיוס. אבל את המשקיעים החכמים פחות מעניינת התשואה ויותר המדד 'DPI' - או כמה מזומן ייצרת. ביוני בשנה שעברה כבר הרגשנו את המגמה, רצינו להוריד חלק מהכסף מהשולחן, באנו ואפשרנו למשקיעים שלנו (LPs) לממש מניות בהנחה. על קרן שגייסנו ב-2014 עשינו כבר פעמיים על הכסף, ועוד, תיאורטית, פי ארבע על הנייר".

איך מנתחים בקרן ענק כמו בלקסטון את המצב?
יפעת: "אנחנו לא מנהלים רק צמיחה, אלא 951 מיליארד דולר בכל תחום אפשרי. התחלנו לדבר על האינפלציה ביולי 2021 והבנו שתהיה אינפלציה חמורה והתחלנו לעבוד עם החברות שלנו על עדכון התמחורים. בהמשך ראינו מכפילים שצונחים אבל לא באופן דרמטי. חזרנו לרמות הנורמליות. אנחנו מסתכלים לטווח ארוך ומחפשים מה שנראה סביר. ראינו תנועה חזקה בעולם הפיננסי אבל עוד לא ראינו את ההשפעה בעולם הכלכלי, ואנחנו נראה צמיחה יותר נמוכה.

יפעת, בלקסטון בעצם לא ביצעה השקעות עד היום בישראל מאז שמונית בשנה וחצי האחרונות - האם זה קשור לשווי הגבוה של החברות הישראליות?
יפעת: "בוא נאמר שהיה קשה למדל את השוויים פה. היום יש הזדמנויות - ואני מחייכת, כי אני מתחילה לעבוד קשה".

ינאי, אתה פעיל בזירת החברות הצעירות. אנחנו רואים שם ירידה בכמות הסטארט-אפים, אבל עלייה בכמות ההון, כשהרבה משקיעים שהשקיעו בעבר בחברות צמיחה מגיעים גם לשלבים הנמוכים יותר.
ינאי: "אנחנו עוקבים אחרי השוק ובשלב הסיד עוד יש הרבה פעילות, כי לא צריך הרבה להתווכח על שוויים. ירידה של 30%-20% בממוצע אבל לא נורא כל כך, כיוון שהרמות עדיין גבוהות ממה שהיה לפני שנתיים. בשלב ה-A כבר רואים ירידה משמעותית יותר של סביב 50% ובשלב ה-B בינתיים לא רואים ירידה כי מדובר בחברות שהתחמשו במזומנים ולכן כרגע לא מגייסות".

ומה לגבי הורדות בשווי של חברות בוגרות? השוק הפרטי הולך ומתאים את עצמו לירידות בשוק הציבורי.
"זה לא נורא כמו שעושים מזה. אם חברה גייסה 600-700 מיליון דולר ולפי התנאים החדשים היא צריכה לגיייס עוד 300 או 400 מיליון דולר כדי לרוץ, זה לא נורא. יש לי חברות פורטפוליו שגייסה עכשיו בשווי של 30% פחות ממה שתכננה תחילה וב-10% יותר בשיעור הדילול שאליו כיוונה. וזו חברה שמתפקדת טוב כמעט בכל פרמטר ועבדה לפי הספר. אנחנו ממשיכים לתמוך בה ולהגדיל את השווי שלה, והיא מכוונת להיות חברה בשווי של מיליארדים בעתיד. ברגע שהיזם מבין את זה ולא ננעל על שווי - נושא שהיה מאוד רגיש - זה בסדר".

יפעת: "הפער בין ה-BID וה-ASK בשוק הפרטי בהייטק עדיין לא נסגר".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central , נמל אשדוד וחברת החשמל