תתרגלו, הבולענים כאן כדי להישאר: מה הסיבה לבורות שנפערים בכבישים ובבניינים?

בתקופה האחרונה נפערו כמה בולענים במרכזי אוכלוסייה, שהובילו לחרדה ציבורית רבה • המהנדס יאיר דיקמן: "כשבונים בקצב אדיר, לרבות תשתיות אזרחיות, יש לכך השלכות טכניות" • מה גורם לבולענים, האם יש עלייה במספר המקרים ומה ניתן לעשות

הבולען שנפער באיילון / צילום: דוברות נתיבי איילון
הבולען שנפער באיילון / צילום: דוברות נתיבי איילון

לפני כשבועיים נפער בולען בחניון תת־קרקעי בבניין מגורים בסמטת הדרור בהוד השרון. הבולען הוביל לפינויו של הבניין ושל עוד שני בניינים סמוכים, מחשש לנזק. לדברי העירייה, הדיירים בבניין פונו ללילה אחד בבית מלון על חשבון העירייה, הבולען נסתם בבטון ולאחר מכן הם הורשו לחזור לדירותיהם.

הבולען בהוד השרון הצטרף למקרים נוספים שהתרחשו בשנים האחרונות ובראשם בולען בחניון של בית החולים שערי צדק, בולען מתחת לבית ברמת גן והבולען שנפער לאחרונה בנתיבי איילון.

הבולען באיילון: המדינה והיזמים חשופים לתביעות בהיקף של מיליונים
בור קטן שמשתק מדינה שלמה הוא לא הבעיה | פרשנות 

המשותף לאירועים אלו ולבולענים נוספים שנפערו בשנים האחרונות - ובשונה מהבולען שנפער בבריכה בכרמי יוסף בתאונה שגבתה את חייו של כליל קמחי ז"ל - הוא העובדה שעל פי הערכות עדכניות, כולם תוצאה של עבודות בנייה שהתרחשו בסמוך.

האם זו מגפה?

פרופ' מיכאל צסרסקי מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית והמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומר כי "באופן כללי, ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו חשופים יותר לתופעות מהסוג הזה במרחב העירוני ואלה מקרים שקורים בכל העולם. המרחב הציבורי עובר כיום הרבה פיתוח ובמיוחד באזורים שיש בהם מי תהום גבוהים וקרקע חולית - כמו בכל אזור החוף פחות או יותר".

בולען שנפער מתחת לבניין בראשון לציון. ''יש אינטרס לעיריות להפיץ את המקרים כי זה עוזר להן לקבל יותר סיוע והתייחסות'' / צילום: מד''א ראשון לציון
 בולען שנפער מתחת לבניין בראשון לציון. ''יש אינטרס לעיריות להפיץ את המקרים כי זה עוזר להן לקבל יותר סיוע והתייחסות'' / צילום: מד''א ראשון לציון

גם המהנדס יאיר דיקמן, יו"ר ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, אומר שאם בוחנים את מספר הבולענים, רואים שלא מדובר על תופעה יוצאת דופן. לדבריו, "כשבונים את המדינה בקצב אדיר, לרבות בבנייה ציבורית או בתשתיות אזרחיות, יש לכך השלכות טכניות. עם תכנון וביצוע נכונים, לא אמורים להיפער בולענים בסמוך לבנייה. בסך הכול הבנייה בישראל תקינה ואיכותית ופה ושם יש תאונות ואלה דברים שקורים. זה לא אמור להעיד על הכלל.

"זה מגיע מהר לתקשורת, ויש אינטרס לעיריות להפיץ את המקרים הללו כי זה עוזר להן לקבל יותר סיוע והתייחסות, אבל ברמה הסטטיסטית אין כאן משהו יוצא דופן. זה יכול גם לקרות בשל גורמי טבע, אבל הסבירות היא מאוד נמוכה".

דיקמן סבור שיש להתייחס לכל בולען בשיא הרצינות, אלא שיש עוד בעיות הראויות לאותה מידת התעניינות. "כשמתקנים בולען בליווי אנשי מקצוע, יש סבירות מאוד גבוהה שלא יתפתח אסון נוסף באותו אזור, זה חור שאפשר לסתום. מאידך, המבנים הוותיקים שיש היום במדינה שהוזנחו לאורך השנים נמצאים במרחק קצר מאסון", הוא מדגיש. "עם הבולענים אפשר להתמודד, אבל בניין שמתמוטט זה אסון".

איך זה קורה?

פרופ' צסרסקי מסביר כי "המקרים שאנחנו רואים לאחרונה הם חללים תת־קרקעיים שנוצרו גיאולוגית או מעשה ידי אדם. לא חקרתי באופן ספציפי את המקרה באיילון, אבל להערכתי הבולען שם נגרם בשל זרימת מים שגרמה לגריעת חומר שככל הנראה לא הודק מספיק. זרימת מים חזקה יכולה לצמצם את הנפח של האדמה וזה גורם לבולען. אלה מקרים אנקדוטליים".

מה הם סימני האזהרה שצריך לשים אליהם לב?
דיקמן: "אם יש בעיה בבניין או בקרקע, אם יש שקיעה יוצאת דופן בקרקע, סדקים, דלתות שלא נפתחות. בבניין בן חמישים או שישים שנה, הסימנים הראשונים הם סימנים שאתה רואה בעיניים".

אפשר להימנע מבולענים?
פרופ' צסרסקי: "אנחנו יודעים שהשפלת מים גורמת לזרימה חזקה יותר, אז צריך לוודא שהשיפוע טוב ולדעת לאן המים זורמים.

"אגב, היום אני הולך ללמד שיעור גיאו־מכניקה והנושא הוא זרימת מים בתת־הקרקע, כלומר אלה דברים שמלמדים בכל פקולטה להנדסה אזרחית ולא מדובר על תופעות זרות לעוסקים בתחום. מהנדסים יודעים להתמודד עם זה וככל שיש מעורבות ופיקוח וליווי צמוד אז הערנות והיכולת לזהות את המקרים הללו היא טובה יותר. יש היום גם טכנולוגיות ופיתוחים של זיהוי תת־הקרקע, דבר שיכול לסייע בבחינת המצב לפני הקריסה".

מי אחראי?

במקרה של בולענים, שאלת האחריות מורכבת ביותר, ולא תמיד - כמו במקרה של הבולען שנפער בחניון שערי צדק ביוני 2021 - ברור בכלל מהן הסיבות שגרמו לבולען להיפער, ולפיכך מי אחראי.

במקרה של הבולען בנתיבי איילון, חברת נתיבי איילון היא שתיקנה את הבור וגם ערכה במשך כמה ימים בדיקות נוספות לאורך הכביש כדי לוודא שלא ייפערו בולענים נוספים. חברת עזריאלי אמורה לשאת בהוצאות, שיסתכמו על פי הערכות בכמה מיליוני שקלים.

שאלה סבוכה הרבה יותר היא שאלת הפגיעה בציבור. במקרה של עזריאלי, הבולען נפער בשבת. מחשש לפקקי ענק, קראה שרת התחבורה מירב מיכאלי לציבור שלא להגיע למחרת ברכב פרטי לתל אביב, ואמנם לא היו פקקים. אולם לא יהיה קל לבעלי העסקים באזור להוכיח את אובדן ההכנסות ביום הזה, גם אם הגיעו פחות אנשים לאזור.

באשר לבולען בבניין המגורים בהוד השרון, החשד הוא שהבור נפער בגלל עבודות בבניין סמוך, אולם העירייה לקחה את העניין על עצמה. אמיר כוכבי, ראש העירייה, אמר לגלובס: "עשינו טיפול נקודתי בהמלצת ארבעה קונסטרוקטורים ונצטרך לעשות בדיקה לנסיבות שגרמו לבולען". כוכבי הוסיף כי על פי המידע שיש לעירייה, המקרה נגרם כתוצאה מעבודה שלא בוצעה כראוי.

כוכבי מודאג מבעיות אחרות: "הפרויקט הספציפי אושר עוד לפני שהייתי ראש עיר, אבל מאז שנכנסתי לתפקיד אנחנו לא מאשרים תמ"א 38/1 (חיזוק ותוספות), כי זה מייצר פתרונות נקודתיים ולא מענה רחב יותר. בסופו של דבר הראייה הרחבה יותר היא לשקם את המרקם העירוני גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינה עירונית".