איך בדקנו ולמה?
סקר גלובס שלפניכם הוא אירוע כמעט חסר תקדים בהיקפו, בעומקו ובתוקף הסטטיסטי שלו. לכן החלטנו לכנות אותו "משאל גלובס".
סקרים המוצגים בכלי התקשורת נערכים בדר"כ בקרב מדגם הכולל כ־500 נשאלים. כדי להרחיב את היריעה ביצענו סקר ענק שכלל פי 4 משתתפים - כלומר 2,000 איש שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה. הגדלת מספר המשתתפים בסקר העלתה משמעותית את מהימנותו ועל כן טעות הדגימה בו עומדת רק על 2.2% +/-. כמו כן, להבדיל מסקרים אחרים ובשל מספר המשתתפים הגדול, חלק מהשאלון בוצע באמצעות שאלון אינטרנטי וחלקו באמצעות שיחות טלפון. התשובות הוצגו לנשאלים בצורה רנדומלית.
לאחרונה התחדדו אצלנו הרצון והצורך ללמוד את עמדות הציבור בסוגיות המורכבות שעל השולחן, ולאפשר לכל הצדדים להבין לעומק את נקודות המבט השונות, גם בנוגע לרפורמה המשפטית וגם בנוגע לחיים המשותפים במדינה. לשם כך ניסחנו כ־25 שאלות הנוגעות למחלוקות המפלגות היום את החברה הישראלית וכן לנושאי דת ומדינה או למושגים שמרבים להשתמש בהם בימים אלה (למשל דמוקרטיה ודיקטטורה). בניסוח השאלות נעזרנו במנעד רחב של אנשים המגיעים מתפיסות עולם וממחנות שונים: חילונים ודתיים, יהודים וערבים, שמאלנים וימנים. את התוצאות נפרסם בהדרגה בימים הבאים.
לביצוע הסקר נבחר מכון "שילוב", בין היתר כי הוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור בסקר וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטיות. כל הסקרים שאנחנו מבצעים בגלובס כוללים גם את החברה הערבית.
הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק בוצע בקרב 2,001 גברים ונשים, בני 18 ומעלה, במדגם ארצי, אקראי ומייצג של תושבי ישראל, במסגרת סקר ייעודי אינטרנטי וטלפוני, באמצעות מערכת סקרים ממוחשבת, בתאריכים 21/3/23-23/3/23. הסקר האינטרנטי נעשה מתוך פאנל גולשי האינטרנט iPanel.
45% מהמשיבים בחרו בסעיפים שונים שבהם ניתן מבחינתם להתפשר. זאת, לעומת 36% שהשיבו שמבחינתם אין אף סעיף שאפשר להתפשר עליו. בקרב מי שמגדירים את עצמם מצביעי שמאל שיעור האנשים שהשיבו שלא ניתן להתפשר על אף סעיף קופץ ל־55%. כאשר נכנסים לסעיפי הרפורמה עצמם מגלים התפלגות דומה בין הסעיפים השונים ביחס למוכנות להתפשר - 21% יסכימו להתפשר על הליך מינוי השופטים, 20% על הרוב הדרוש להכנסת להתגבר על פסילת חוקים (פסקת ההתגברות), 17% על מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון ו־17% על היכולת של בית משפט לפסוק לפי עילות של סבירות. בנוסף, רוב המשיבים שציינו סעיפים עליהם הם מוכנים להתפשר (משני צידי המפה הפוליטית), סימנו יותר מסעיף אחד.
58% ממתנגדי הרפורמה סבורים שיש לבטל אותה כמכלול. האם בכל זאת ביטול של מי מהסעיפים יקטין את התנגדותם? 31% טענו שביטול או ריכוך הדרישה לפסקת ההתגברות יקטינו את התנגדותם לרפורמה, זאת לעומת 23% שבחרו ברוב קואליציוני לבחירת שופטים. מדובר בבחירה מעניינת לאור העובדה שהסעיף שהיה אמור להגיע לחקיקה השבוע הוא דווקא זה הנוגע לבחירת השופטים ולא לפסקת ההתגברות. גם בשאלה הקודמת, בה נדגמו תומכי הרפורמה, התברג הסעיף הנוגע לפסקת ההתגברות כסעיף מהותי החשוב כנראה לשני הצדדים.
30% מתומכי הרפורמה סבורים כי אסור לקואליציה לוותר בכל מקרה על חקיקת פסקת ההתגברות. 26% השיבו כי אסור להתפשר על רוב לקואליציה במינוי שופטים, 25% על הגבלת כוחם של היועצים המשפטיים ו־22% על ביטול עילת הסבירות. 31% ממי שתומכים ברפורמה אמרו שאסור לקואליציה להתפשר על אף סעיף.
למענה על השאלון המלא:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
