הכרעת הרוב האמיתית היא פשרה

הכותב הוא יו"ר תנועת "הרבעון הרביעי", הפועלת לשנות את המערכת הפוליטית

בימים אלו נמצאת המערכת הפוליטית הישראלית מול אחד מהמבחנים הגדולים שידעה בתולדותיה. הרגע שבו ראשי המפלגות מתכנסים בבית הנשיא למשא ומתן על מתווה הפשרה לגבי שינויים במערכת המשפט, הוא רגע בעל חשיבות היסטורית.

● אל תקשיבו למחרחרי שנאה: הצד השני הוא לא אויב | רועי פולקמן, דעה 
● מועד ב' לבית השלישי: כדי להצליח הפעם על שני הצדדים להכיר בטעויות שלהם | עו"ד רז נזרי, דעה

אנחנו נמצאים זמן קצר לפני חגיגת 75 שנה להיווסדה של מדינת ישראל - וכניסתה אל הרבעון הרביעי לקיומה, הרבעון שבסופו נציין את שנת ה־100 למדינה. ובימים האלו, ישראל נמצאת באחד המצבים הרגישים בתולדותיה. אם היה נוחת חייזר מהשמיים והיה שואל מה מצבה של המדינה, היינו משיבים לו כך: מצד אחד, ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר בתולדותיה - העוצמה הצבאית, הכלכלית וההון האנושי שיש במדינה הזאת הוא לא פחות מפלא.

מצד שני, ישראל נמצאת גם במצב מסוכן ביותר. תהליך איטי של פרימת המרקם החברתי שמתחולל כאן כבר 25 שנים, והגיע לנקודות רתיחה שונות מאז 2019 (משבר הקורונה, בחירות חוזרות ללא הכרעה, מבצע "שומר חומות") - נמצא כרגע בשיאו.

וברגע הזה, כשהמדינה נמצאת על סף קרע שיהיה קשה לאחות אותו, כדאי לכולנו להסתכל על הסקר הגדול של גלובס, שמייצר כמה תובנות מרחיקות לכת. התובנות האלו יעזרו לנו להבין את המציאות הקיימת ובעיקר לקבל החלטות לגבי המציאות העתידית.

הישראלים הם מתונים

הישראלים מוכנים לפשרות, לא רוצים מלחמת אחים, בהחלט רוצים שינויים במערכת המשפט, אבל חרדים ממהפכה מוחלטת. באופן עקרוני, הישראלים לא רוצים כפייה משום כיוון, וחשובה להם מדינה דמוקרטית ויהודית. ההגדרה העצמית שלהם לגבי ימין מול שמאל־מרכז, היא מאוזנת יחסית (47% מול 44% בהתאמה, כפי שעולה מסקר גלובס). ויש עוד ועוד נתונים שמראים: יש מרכז כובד ישראלי.

הנתונים האלו הם לא פחות ממדהימים ומצביעים על הטירוף שאנחנו נמצאים בו: מדינה שנחטפה על ידי קצוות שמכתיבים את סדר היום, בזמן שרוב תושביה מוכנים לפשרות ובשלים להן.

הכשל של הפוליטיקאים

כשנשאל הציבור "איזה מהמנהיגים היו גורמים לך לתמוך בפשרה?", רק 27% בחרו במנהיגים פוליטיים. הציבור פשוט לא מאמין בפוליטיקאים ולפוליטיקאים.

שימו לב מנהיגים יקרים - אתם נכנסים עם קרדיט נמוך לבית הנשיא. הציבור לא מאמין לכם שאתם רוצים פשרה. אתם חייבים להיות אמיצים, ולהבין שבשביל פשרה תצטרכו שני דברים: ראשית, להגיע להסכם מאוזן שעונה על הפחדים והחרדות של שני הצדדים. שנית, אתם תצטרכו להפגין מנהיגות, להאמין בפשרה שהגעתם אליה - לא למצמץ, לא לפחד מהבייס הפוליטי הקיצוני.

האתגר הגדול שלכם, מנהיגים יקרים, הוא לא לשכנע אחד את השני בחדר המו"מ. האתגר הגדול שלכם הוא לשכנע את הציבור שבאמת הגעתם לפשרה שאתם מאמינים בה. אחרת כל הסכם יקרוס תוך רגע, ואז נחזור למצב הבלתי ייאמן: מדינה שנמצאת על סף מלחמת אחים.

מנהיגי ישראל, אתם לא צריכים להגיע לפשרה היסטורית. היא יכולה להיות מינימלית. היא אינה צריכה לעורר השראה בשלב זה, אלא רק להרגיע את המצב. ואז נוכל להסתכל על הצד האופטימי של הסקר ושל ההתנגשות שאנחנו חווים, ולהביט קדימה. מהסקר של גלובס עולה שהחברה הישראלית בשלה לחדש את הברית (הסיפור הישראלי) והאמנה (כללי המשחק, חוקה) שבתוכה.

בציבור הישראלי יש רצון לכבד את צורות החיים השונות. יש רצון לשלב בין יהודית ודמוקרטית, בין מסורת לקדמה ובין חירויות הפרט והקהילה לראיית כלל המדינה.

זה לא יהיה קל. השינויים שעברנו אדירים. האמון נמוך. הקצוות מושכים. אסור לטשטש את המחלוקות, צריך לדבר עליהן ולקבל הכרעות קשות.

הגיע הזמן שנתרומם כולנו לגודל השעה, וכציבור נבין שהאחריות היא עלינו. זו המשימה של הדור שלנו: להגיע ביחד לחגיגות 100 שנה למדינה, כשכולנו גאים בה, עם הפנים למאה שנים הבאות.