בכספים הקואליציוניים לא נגעו: קיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך והרווחה

הממשלה התכנסה היום (א') בישיבתה השבועית כדי לאשר קיצוץ רוחבי (פלאט) בתקציב המדינה לשנת 2024 בשיעור של כ-1%, ולהקצות מחדש 525 מיליוני שקלים שיועדו במקור להעלאת שכר מורי התיכונים. זאת לצורך מימון המשך הפינוי של תושבי הצפון והדרום למשך חודשיים נוספים, בעלות כוללת של כמיליארד שקלים.

● אחרי שעות של דיונים: 874 מיליון שקל יועברו למשרדי הממשלה
● "עסקה עכשיו": הפגנות ברחבי הארץ, צומת קפלן נחסם לתנועה

הקיצוץ יחול על התקציבים החברתיים והאזרחיים של הממשלה, כמו משרדי החינוך, הבריאות והרווחה. תקציב הביטחון הוחרג כנהוג מהפלאט, אבל לא תקציב ביטחון הפנים.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התנגד לקיצוץ בהיקף של 42 מיליוני שקלים מתקציב משרדו ומסר: "כפי שלא עלה על דעתו של אף אחד לקצץ בכספי משרד הביטחון וצה"ל, כך לא אמור לעלות על דעתו של אף אחד לקצץ בכספי המשרד לביטחון לאומי, על שלל הגופים השונים שתחתיו. הקיצוץ אומנם נעשה לשם תכלית חשובה, אך המשמעות של קיצוץ כספים במשטרה, בשב"ס ובכב"ה היא פגיעה בביטחון הפנים בתקופת מלחמה".

ואולם, גורמים במשרד האוצר טוענים שבן גביר מעוות את תמונת המציאות. שם טוענים שלאחר שבן גביר דרש וקיבל מראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוספות תקציב במיליארדי שקלים - לא מצליחים במשרדו להגיע לקצב ביצוע הולם של הכספים וחלקם "יושבים בצד" בסעיפים תקציביים שונים. זאת, בזמן שבאוצר מקוששים שקל לשקל כדי לממן את עלויות המלחמה הכבדות והשלכותיה האזרחיות, אל מול הגירעון התופח שכבר הגיע ל-7% תוצר במאי.

"פגיעה בהשלמת בניית מקומות כליאה"

במשרד האוצר מזכירים כי תקציבי כלל משרדי הממשלה כבר עברו קיצוץ רוחבי כדי לממן את הדרישות הקואליציוניות של השר לביטחון לאומי, במה שמכונה שם "מס בן גביר".

ובכל זאת, כשפרשת שחרור מנהל בית החולים שיפא מהכלא הישראלי עדיין מהדהדת בכותרות, אצל בן גביר מתעקשים שאי-החרגת משרדו מהפלאט תביא ל"פגיעה בהתקדמות השלמת בניית מקומות כליאה".

מבין משרדי הממשלה הנכללים בקיצוץ הרוחבי, משרד התחבורה הוא בעל התקציב הגדול ביותר, ולכן יוותר על הסכום הגבוה ביותר ברשימה - 73 מיליון שקל - לטובת מימון המשך הסיוע למפונים.

חלקו של משרד החינוך בקיצוץ הוא 37 מיליון שקל. משרד הרווחה התבקש להעביר 27 מיליון שקל ומשרד הבריאות 24 מיליון שקל.

הקיצוץ הרוחבי עורר זעם גם בחלקים אחרים של הקואליציה. שר הבריאות, אוריאל בוסו (ש"ס), ביקר את ההצעה לפני הדיון: "זו הפעם הרביעית שמנחיתים עלינו קיצוץ רוחבי, ואני מתריע שהפעם זה עלול לפגוע קשה דווקא באותם אזרחים שלמענם מבקשים לקצץ.

"במלחמה הוכח שמשרד הבריאות חשוב לא פחות ממשרד הביטחון. כל קיצוץ כזה פוגע במוכנות לחירום, בבתי החולים, ברפואת הקהילה, במד"א ובמערך בריאות הנפש. משמעות הקיצוץ בעת מלחמה - פגיעה בבריאות הציבור".

חרף הצורך בקיצוץ נוסף בתקציבים שאמורים לשרת את הציבור, הכספים הקואליציוניים של הממשלה ממשיכים לזרום כמעט ללא הפרעה.

כפי שהיטיבה לתאר ח"כ נעמה לזימי (העבודה), החברה בוועדת הכספים: "רק בשבוע שעבר קיימנו ישיבה של חמש שעות בועדת הכספים על העברת עודפי תקציב במאות מיליוני שקלים למשרדים הפוליטיים המיותרים, והיום הממשלה בוחרת לבצע קיצוץ טיפש בכלל משרדי הממשלה בגובה 1%, ולקחת חצי מיליארד שקל מהסכום שיועד לתשלום משכורות למורי התיכונים", כך אמרה ביום א' ח"כ לזימי.

"שומרים בקנאות על משרדים מיותרים"

לזימי ציינה, כי "הממשלה פוגעת בשירותים החברתיים הכי בסיסיים בזמן שהיא מאשרת מאות מיליונים למשרדים המיותרים ולמקורבים. מספיק שהיו מנתבים את הסכום שהוקצה למשרד ההתיישבות, 300 מיליון שקל, לטובת תשלום פינוי התושבים, וכבר הקיצוץ הרוחבי היה מצטמק משמעותית".

שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, הצטרף למחאה: "הממשלה מתוכננת לדון בהארכת שירות הסדיר לשלוש שנים, בקיצוץ תקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך לטובת תושבי הדרום והצפון, אבל שומרת בקנאות על התקציבים של המשרדים המיותרים למען שלמות הקואליציה".