אוקראינה התרגלה בשנים האחרונות לחפש בנרות תוצרת ביטחונית, אך כעת מתמודדת עם אתגר חדש: שאיפת החברות המקומיות לייצא. מנגד, רוסיה ממשיכה לקדם את תעשיית ההנדסה ההפוכה שלה, כאשר סין משתפת פעולה בתרגילים צבאיים עם בלארוס, ומיהי המדינה שמעוניינת לרכוש 12 צוללות בהזמנה אחת? על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● האתגר הביטחוני החדש של אוקראינה מגיע מתוך הבית
● כותרות העיתונים בעולם | במשקל 900 ק"ג: הפצצות שהטילה ישראל בניסיון החיסול של מוחמד דף
מאות מערכות נשק ישראליות בדרך לצבא הבריטי
פעילות ה־BDS בבריטניה נגד פעילות החברות הביטחוניות הישראליות נחלה כישלון חרוץ עם היוודע אתמול (ד') עסקה מרשימה מאוד של חברת סמארט שוטר למכירת 500 כוונות ליירוט כטב"מים ( C-UAS) למדינה. אלו יותקנו על גבי רובים שנמצאים בשירות הצבא הבריטי.
סמארט שוטר היא חברה מקיבוץ יגור שנודעה בזכות כוונות "סמאש" שמיועדות לפגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות, כדוגמת כטב"מים, ומסייעות ללוחמים שמפעילים אותן לזהות מטרות באופן עצמאי ולפגוע בהן בצורה מדויקת. בעזרת בינה מלאכותית ואלגוריתמים, הכוונת עוקבת אחרי המטרה ומתאימה את קצב הירי לטובת פגיעה מהירה ומדויקת.
בריטניה בחרה להודיע על הרכשה בכנס הגנה אווירית, כך מדווחים בסוכנות הידיעות "ג'יינס". המערכות מקיבוץ יגור שהוזמנו, יוטמעו ב־16 יחידות הגנה אווירית בריטיות. המטרה ברכישת הכוונות, מעבר למהירות הפגיעה, היא הפחתה משמעותית מאוד של בזבוז אמל"ח על ניסיונות פגיעה שנכשלים.
ההתחממות הגלובלית מביאה את קנדה לרכש צוללות
במסגרת הרצון להגן על קו החוף הארוך ביותר בעולם, שאורכו כ־243 אלף ק"מ, משרד ההגנה של קנדה הודיע לאחרונה על כוונתו לרכוש עד 12 צוללות בעלות הנעה קונבנציונלית. ההחלטה הזו נובעת מההתחממות הגלובלית, כאשר המרחב הארקטי מתחממם בקצב פי ארבעה יותר מהיר מהממוצע העולמי. בעקבות כך, הוא הופך להרבה יותר נוח לשיט.
הקנדים הפנימו כי הם נדרשים למענה משמעותי יותר בהגנת המרחב הימי שלהם מפני פעילות צוללות רוסיות וסיניות באוקיינוסים האטלנטי, הארקטי והשקט. הצוללות החדשות שמיועדות להירכש, יהיו כאלו שמסוגלות לפעול מתחת לקרח - כנדרש בזירה הקנדית.
החברות הביטחוניות האוקראיניות רוצות לייצא
התעשיות הביטחוניות הישראליות פופולריות לא רק בגלל שהן נחשבות לעלית הטכנולוגיה, אלא גם משום שהאמצעים שלהן מוכחים באופן שגרתי בשדה הקרב. כעת, החברות הביטחוניות האוקראיניות שמייצרות אמצעים מול הפלישה הרוסית, רוצות לנצל זאת ולייצא מחוץ למדינה. אולם, בצל החשש ממחסור באמל"ח, קייב מטילה איסור יצוא ביטחוני כמעט מוחלט על החברות המקומיות.
בזמן שהלקוח היחיד באוקראינה הוא משרד ההגנה המקומי, חברת פרלמנט מקומית החליטה לצאת למאבק במדיניות הזו של ממשל זלנסקי. "בנות בריתנו המערביות מחפשות נשק לאוקראינה בכל העולם", אמרה הלינה יאנצ'נקו לברייקינג דיפנס. "לעתים, הן לא מצליחות למצוא מספיק תחמושת. למשל, מיירטים למערכות הגנה אווירית - והחברות שלנו עושות כמיטב יכולתן לייצר. אולם, הן לא מסוגלות למכור אותן רק למשרד ההגנה, כשלא תמיד יש לו די משאבים לרכוש את כל מה שמיוצר באוקראינה".
ההנדסה ההפוכה הרוסית ממשיכה לפרוח
אחת הסכנות המרכזיות בשימוש נרחב באמצעי לחימה הוא ארוך טווח: יכולת האויב לשים ידיו על הטכנולוגיות, ולבצע הנדסה הפוכה - תהליך שבו מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי . לדוגמה, טיל הנ"ט אלמס 1 שמשתמש בו חיזבאללה, שהוא הנדסה הפוכה איראנית לטילי ספייק של רפאל.
האיראנים הם לא הראשונים ולא האחרונים שעשו זאת. לאחרונה, דווח בתקשורת הרוסית כי מהנדסים מקומיים הצליחו לחלץ רכיבים חשובים מטילי סטורם שאדו": נגזרת בריטית של טיל השיוט "אפאש" מתוצרת צרפת, שעלותה כמיליון דולר ליחידה. סטורם שאדו הוא טיל שיוט ארוך־טווח שמיועד לתקוף מטרות מבוצרות. הוא נושא כחצי טון חומר נפץ, ומסוגל לחדור שלושה מטרים בטון מזוין. הטיל משלב יכולות חמקנות לצורך עקיפת מערכות הגנה אווירית, ונחשב למדויק מאוד. הטיל מונחה בכמה אמצעים, והטווח שלו עומד על כ־500-300 ק"מ.
בה בעת, העצמאות התעשייתית הביטחונית של רוסיה ממשיכה לגבור על הסנקציות שהושתו על מוסקבה בעקבות הפלישה לאוקראינה. זה בא לידי ביטוי, לדוגמה, בייצור טיל השיוט Kh-101. בטרם המלחמה, רוסיה ייצרה 56 טילים כאלו, ובשנת 2023 - על אף הסנקציות - קצב הייצור הגיע לפי שמונה: 420 טילים.
כוחות סיניים על אדמת מזרח אירופה
שיתוף הפעולה בין סין לבין רוסיה ושותפותיה הוא תהליך שהולך ומתהדק עם הימשכות הפלישה של פוטין לאוקראינה, ובשבוע שעבר הוא קיבל התפתחות מעניינת: כוחות צבא סיניים הגיעו לתרגיל "תקיפת הנשר 2024" בבלארוס, שנפתח בשבוע שעבר ונמשך 11 ימים. התרגיל מתקיים בעיר ברסט, חמישה ק"מ בלבד מפולין - חברת ברית נאט"ו.
בפעמים קודמות שבהן הצבאות שיתפו פעולה בתרגיל, זה קרה באוגוסט 2022 ברוסיה. התרגיל בברסט הוא תוצר של פגישת שר ההגנה הסיני דאז, לי שיאנגפו, עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו במינסק באוגוסט אשתקד. "הכוחות מבצעים תרגילים למאבק בטרור", נמסר מבייג'ינג. "התרגילים יכללו תקיפה מן האוויר", הוסיפו ממינסק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
