במוקד תוכנית הגזירות של משרד האוצר: מסים על עבודה וחיסכון

משרד האוצר ענה ביום ב' בבוקר על השאלה "מאיפה יגיע הכסף לסגור את הגירעון", במסגרת טיוטת פרק המיסוי והמאבק בהון השחור, שאמור לעבור עם תקציב 2025. באוצר סימנו כמטרה להוריד את הגירעון בשנה הבאה לרמה של 4%. במונחים כספיים, מדובר בקיצוץ של כ-35-40 מיליארד שקל. כדי לעמוד בכך, מציגים באוצר במסגרת טיוטת חוק ההסדרים לשנה הבאה שורת גזירות משמעותיות והעלאות מסים.

● ניתוח | האם יש סיבה לחשוש שמשרד האוצר בדרך להתערב בפנסיות שלנו? 
● פרשנות | ואף מילה על מס ירושה: מה נותר מחוץ לגזירות של האוצר 

בין הצעדים המוצעים: מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ בפנסיות של הציבור, מס על רווחים לא מחולקים, צמצום הטבות מס על רכבים "ירוקים", "מס עשירים", מע"מ על תיירות נכנסת, הקפאת מדרגות מס הכנסה עד 2027 ועוד.

טיוטת חוק ההסדרים שהודלפה עוד נתונה לשינויים רבים, וחלק מהסעיפים בה יתפוגגו עוד בטרם יתקיים בהם דיון, כפי שקרה לא פעם בעבר; ועדיין המגמה שעולה מהטיוטה הנוכחית מדאיגה. בעוד שבאוצר משדרים כי הגזירות מאוזנות, ומכוונות לא מעט כלפי השכבות החזקות ביותר באוכלוסייה (למשל "מס העשירים" ומיסוי "רווחים כלואים"), חלק מהסעיפים מטילים גזירות דרמטיות על ציבור העובדים והחוסכים במשק.

קרנות השתלמות: 1.4 מיליארד שקל בשנה

בין הסעיפים הללו בולטת התוכנית לצמצם את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, שעולה מדי כמה שנים על השולחן ומייצרת כל פעם התנגדויות קשות. באוצר ניסו לא פעם לבטל או לצמצם את הטבת המס, שמוערכת ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, ומשרד האוצר, תחת השר בצלאל סמוטריץ', אף בחן את ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות כבר בדיונים לקראת תקציב 2024. הגזירה לא הופיעה בסופו של דבר בעדכוני תקציב 2024 שאושרו בממשלה, אך כעת מתברר שמדובר היה רק בדחייה קלה, והתוכנית עשתה קאמבק בטיוטת חוק ההסדרים ל-2025.

על פי ההצעה, החל מ-1 בינואר 2025, הריבית והרווחים שייצברו בקרן השתלמות מהמועד שבו הפכה לנזילה יהיו חייבים במס. שיעור המס יהיה בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, והוא ישולם במועד שבו הכספים יימשכו מהקרן. חשוב לציין כי השינוי יחול רק על רווחים חדשים שייצברו מתחילת 2025 ואילך, ולא ישפיע על רווחים שנצברו לפני מועד זה.

באוצר מסבירים כי קרנות ההשתלמות הפכו למעשה לאפיק השקעה לטווח בינוני, ואינן משמשות עוד את ייעודן המקורי של מימון השתלמויות מקצועיות. שנית, לפי נתוני המשרד, רוב הנהנים מהטבות המס בקרנות השתלמות הם בעלי הכנסות גבוהות, כאשר כ-75% מהנכסים בקרנות מרוכזים בשלושת העשירונים העליונים. לפיכך, הצעד נועד גם להפחית את הרגרסיביות של מערכת המס.

הטבות המס בקרנות ההשתלמות עדיפות כמעט בכל פרמטר ביחס לחלופות בחיסכון ארוך-הטווח, כך שאין פלא שהקרנות התעצמו עם השנים, וכיום היקף הכספים המנוהל בהן הוא כ-368 מיליארד שקל, יותר מכל אפיק אחר בשוק הגמל הישראלי.

הבור התקציבי שגורמת המלחמה שפרצה באוקטובר, והצורך לאתר מקורות תקציביים חדשים כדי לרסן את הגירעון, מובילים, כך נראה, למקומות "הקלים" לגבייה. על פי ההערכה, הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.4 מיליארד שקל בשנה. הסכום הזה יושת על הכיס של מאות אלפי עובדים במשק.

לאורך השנים המתנגדת המרכזית למהלך הייתה ההסתדרות, אשר הצליחה לנטרל עד כה את הרעיונות של האוצר בגיזרת מיסוי הקרנות. הטענה המרכזית של ההסתדרות היא שהמהלך יפגע במאות אלפי עובדים המפקידים כספים לקרנות ההשתלמות, שרבים מהם מהמעמד הבינוני והנמוך, ואינם משתכרים שכר גבוה, החל מעובדי קבלן בענפי הניקיון והשמירה, דרך עובדי הבניין, המלונאות, מורים ועובדי הרשויות המקומיות.

הפעם, עם פרסום טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025, שומרת ההסתדרות על שתיקה. גורמים בהסתדרות מבהירים כי "אין טעם להתייחס לכל בלון שמופרח באוויר", וכי מאחורי הקלעים מתקיימים דיונים שככל הנראה יובילו ליירוט התוכנית הזאת שוב. "שר האוצר אמר לנו 'דברו עם אפי' (אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר, א' ל' ו'), אז שם אנחנו ממקדים את המשא ומתן שלנו".

ההטבות בפנסיה יקוצצו: 400 מיליון שקל לשנה

עוד באפיקי החיסכון, באוצר מציעים כי שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה יישאר על 52% (כמו בשנים 2020-2024) גם בשנת 2025 ואילך, במקום לעלות ל-67% כמתוכנן במתווה הנוכחי. הרציונל, לפי האוצר, הוא שהפטור הנוכחי נחשב רגרסיבי ומיטיב בעיקר עם בעלי קצבאות פנסיה גבוהות, בעיקר מפנסיה תקציבית או קרנות ותיקות. באוצר מעריכים כי מדובר בחיסכון תקציבי של כ-400 מיליון שקל בשנה.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר ושותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון", מדובר בצעד שיפגע בכלל הגמלאים, ולא רק בבעלי הכנסות גבוהות. "בתקופה זו של העלייה ביוקר המחייה, יש חשיבות גדולה להשאיר את המתווה הקיים כדי להבטיח הכנסה ראויה וקיום בכבוד לגמלאים. מדובר בהטבות מס שניתנות לחיסכון פנסיוני בשלב של קבלת הפנסיה בגיל הפרישה. המטרה היא שלגבר ולאישה לתקופת הגמלאות תהיה הכנסה מקצבת זקנה מביטוח לאומי והכנסה מפנסיה בגובה שיאפשר קיום בטוח בתקופת הזקנה".

ההצעה עוררה זעם בקרב פורום החוסכים לפנסיה בישראל ש"מתריע נגד צעדי הפגיעה בחיסכון הפנסיוני על מלא-מלא במסגרת התוכנית הכלכלית של משרד האוצר, והודיע כי יילחם בהצעה. לדברי רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל, "הגזירות בתוכנית הזו פוגעות הן בפנסיונרים בהווה והן בציבור העובד החוסך לפנסיה בעתיד. יותר ויותר אנשים חוששים להשאיר את הכספים שלהם בשנתיים האחרונות במערכת הפנסיה בישראל, ויש אפילו שמושכים אותם ומעבירים אותם לחו"ל. כעת נראה שהממשלה מתחילה להצדיק את החששות האלה".

לדבריו, "תחת הכותרת 'עצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025' ההצעה למעשה מפירה את החוזה בין המדינה לאזרחים לגבי הפטור העתידי ממס שצפוי להם ביציאה לפנסיה, ויש הרואים בזה הלאמה חלקית של כספי הפנסיה. בזמן שחלק מציבור העובדים ומעמד הביניים נמצא במילואים כדי להגן על מדינת ישראל, וחלק אחר ממשיך לעבוד כדי להפעיל את המשק ולייצר הכנסות, באה הממשלה ונלחמת דווקא בנו. אם ניאלץ להילחם כדי להבטיח את זכויות הציבור העובד והחוסך לפנסיה בישראל, נעשה את זה".

מדרגות מס הכנסה יוקפאו: 2.6 מיליארד שקל ב־2025

צעד נוסף בטיוטת חוק ההסדרים, שכבר נחשף במהלך הדיונים לקראת גיבוש התקציב הוא התוכנית להקפיא את מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי ב-2025. בתחילת כל שנה מתעדכנים רף המדרגות ושווי נקודות הזיכוי ממס בהתאם למדד המחירים לצרכן. הקפאת העדכון משמעותה שעובדים אשר הכנסתם קרובה לרף התחתון של מדרגת המס לא ייהנו מהפחתת שיעור המס המוטל עליה, והיא תשחק גם את ההטבות מנקודות הזיכוי של העובדים, באופן שיורגש במיוחד אצל משפחות מרובות ילדים.

כעת מתברר, כי באוצר בונים על הקפאה למשך שלוש שנים ולא רק ב-2025. במצב הנוכחי, מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות מדי שנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. זאת, כדי למנוע מצב שבו עליית המחירים גורמת לאנשים לשלם יותר מס באופן אוטומטי, תופעה הידועה כ"זחילת מס". משמעות הצעד היא שהנטו, שאמור לגדול אוטומטית, לא יגדל, כך שאנשים ישלמו יותר מס.

מדובר בצעד שצפוי להכניס למדינה מיליארדים בכל שנה. באוצר מעריכים כי תוספת הכנסות ממסים בשנת 2025 תעמוד על 2.6 מיליארד שקל (מתוכם 2.4 מיליארד שקל בגין מדרגות מס הכנסה וערך נקודת זיכוי); בשנת 2026 - 5.1 מיליארד שקל (מתוכם 4.6 מיליארד בגין מדרגות מס הכנסה וערך נקודת זיכוי); בשנת 2027 - 7.4 מיליארד שקל (מתוכם 6.7 מיליארד שקל בגין מדרגות מס הכנסה וערך נקודת זיכוי); ובשנת 2028 ואילך - 7.8 מיליארד שקל בכל שנה (מתוכם 7 מיליארד שקל בגין מדרגות מס הכנסה וערך נקודת זיכוי).

בצד השני של ההכנסות הצפויות הללו נמצא הנטו של כל אזרח במדינה, שייפגע מהמהלך.

"מדובר בפגיעה קשה ביותר באזרח הקטן, שכן על פי הטיוטה, משרד האוצר מתכנן הקפאה של הצמדת הסכומים שקבועים בפקודת מס הכנסה ובמיסוי מקרקעין למדד למשך שלוש שנים. במציאות של התייקרות משמעותית של עלות המחיה ושחיקת השכר, הקפאת הצמדת המדד, המוערך השנה בלמעלה מ-3%, תפגע באופן מהותי בנטו של כל משפחה", אומר עו"ד איתי ברכה, מומחה למיסוי ושותף מנהל בבוטיק המס ברכה ושות'.

ברכה מדגיש, כי "יש לשים לב כי אין מדובר בהקפאה זמנית לשלוש שנים, אלא בהקפאה קבועה של אותן שלוש שנים גם לאחר שלוש השנים. על פי ההצעה, בתום שלוש השנים, יוצמד הסכום הנוכחי למדד שנת 2027, ובכך למעשה בכל חודש לאחר מכן, ההצמדה תיעשה למדד 2027 ואילך. כך שלמעשה ייווצר מעין 'בור' בשחיקת השכר בשנים 2025-2027".

רווחים כלואים ומס עשירים

אולם בכך לא נגמרות הגזירות. הצעה מרכזית נוספת בטיוטת פרק המיסוי מאמצת את המלצות הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר.

במסגרת זו מוצע בין היתר להטיל מס חדש, בגובה 2% בכל שנה, על רווחים צבורים בחברות החזקה שצברו סכומים מעל תקרה מסוימת, ולמסות את בעלי המניות המהותיים בחברות קטנות בעלות רווחיות גבוהים ובחברות ארנק במס הכנסה, במקום מס רווחי הון, בתנאים מסוימים.

על פי ההערכה, הצעדים הללו צפויים להגדיל את הכנסות המדינה בכ-10 מיליארד שקל בשנה הראשונה, ובהמשך בכ-5 מיליארד בכל שנה.

אימוץ ההמלצות מהווה מהלך הפוך לניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לקדם מבצע "שחרור רווחים כלואים 3", שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת.

גם "מס יסף", או בשמו המוכר יותר "מס העשירים", נכנס לטיוטת חוק ההסדרים. באוצר מבקשים להעלות את המס על הכנסות פסיביות (הכנסות הוניות והכנסות מנדל"ן) ב-2% נוספים, לשיעור של 5%. כיום, שיעור מס היסף, המוטל על הכנסה שנתית מעל 721,560 שקל, עומד על 3% מהסכום העולה על ההכנסה הזו.

עוד מציע האוצר לבטל את הפטור ממע"מ לתיירות הזרה ולהחיל מע"מ בשיעור מלא על שירותים הנרכשים על ידי תיירים בישראל, בהם לינה של תייר בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה, שירותים הניתנים על ידי סוכני תיירות ושירותי תיירות מרפא.

עוד בטיוטת החוק: ביטול איחוד עוסקים במע"מ על מנת לצמצם העלמות מס (ביטול האפשרות לרשום מספר עוסקים כעוסק אחד לצורכי מע"מ), הרחבת חובת הדיווח המפורט למע"מ לעוסקים עם מחזור מעל חצי מיליון שקל, ביטול נקודות זיכוי לעובדים זרים, ביטול הפטור ממס על מוצרי עישון בכניסה לישראל והפחתת ההטבות במס קנייה על רכבים ירוקים.