בדרך למיסוי קרנות ההשתלמות: האם כדאי לפדות את החיסכון? התשובה ברורה

גם אם תעירו באמצע הלילה את אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, ותשאלו כיצד הם מציעים להגדיל את קופת המדינה, התשובה שיענו מתוך שינה תהיה כנראה: ביטול הטבות המס לקרנות ההשתלמות. לראיה, באוצר העלו הצעות ברוח זו במסגרת הכנת כמעט כל תקציב בשנים האחרונות, כמעט כברירת מחדל. בחלק מהפעמים זה התקדם יותר ובאחרות פחות, אבל לבסוף תמיד סוכלה הגזירה על החוסכים בלחץ ציבורי ומצד ארגונים שונים כמו ההסתדרות - שכבר הודיעה כי תתנגד. 

● ניתוח | במוקד תוכנית הגזירות של משרד האוצר: מסים על עבודה וחיסכון
● ניתוח | האם יש סיבה לחשוש שמשרד האוצר בדרך להתערב בפנסיות שלנו? 

הפעם, בניסיון להימנע מביקורת כבר בשלבים המוקדמים של הכנת התקציב, שמרו באוצר את התוכנית לפגיעה בקרנות ההשתלמות לסוף. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא הזכיר את הכוונה באירוע שקיים לפני שלושה שבועות להצגת עיקרי התקציב. באוצר דיברו בגלוי בחודשים האחרונים על צעדים כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה או הטלת מס חדש על רווחים כלואים, אבל נמנעו ממשיכת תשומת לב לקרנות ההשתלמות. קשה לומר שזה שימר בידי האוצר את יתרון ההפתעה, בהתחשב בניסיון רב-השנים של האוצר לחתוך את ההטבה. על אחת כמה וכמה בתקציב מאתגר כמו זה הקרוב לשנת 2025, במסגרתו מבקשים לערוך באגף התקציבים צעדי התכנסות כבדים בשווי של 35 מיליארד שקל לפחות. 

מהי בכלל קרן השתלמות ולמה היא נחשבת כה אטרקטיבית?

קרן השתלמות היא מוצר חיסכון לטווח בינוני וארוך, אשר את הכספים שהצטברו בו ניתן למשוך החל משש שנים לאחר ההפקדה הראשונה. בעבר אכן שימשו כספי קרן ההשתלמות לצורך השתלמות מקצועית, קורסים, כנסים וכדומה, אך כיום ניתן לחסוך בה לכל מטרה. במקרים רבים קרן ההשתלמות היא מעין "צ'ופר" שהמעסיק מעניק לעובדיו. זאת, מאחר שבניגוד להפרשה לחיסכון פנסיוני, קרן ההשתלמות אינה חובה. 

קרן ההשתלמות היא אפיק חיסכון אטרקטיבי, הודות לשני יתרונות. ראשית, את הכסף הנצבר ניתן לחסוך כאמור לאחר שש שנים, כסכום חד-פעמי (עד תקרה הקבועה בחוק), כאשר החוסך מקבל פטור על תשלום מס רווחי הון. בנוסף, גם העובדים פטורים מתשלום מס הכנסה על הפקדות המעסיק לקרן (למרות שמדובר בהכנסה של העובד). יתרון נוסף הוא שלרוב ניתן לקבל הלוואה על חשבון הסכום שנצבר, בתנאים אטרקטיביים במיוחד. בדומה למוצרים אחרים בתחום החיסכון, כמו פנסיה וקופות גמל, הגופים המוסדיים הם אלו המנהלים את הקרנות ומציעים מספר מסלולים.

למה באוצר נחושים למסות את הקרנות?

הטבת המס לציבור על קרנות ההשתלמות עומדת על 7.7 מיליארד שקל בשנה - שלישית בהיקפה אחרי ההטבות על הפנסיה ונקודות זיכוי להורים. תוכנית האוצר, כפי שהוצגה בטיוטת פרק המיסוי לתקציב, מהווה שינוי משמעותי באופן המיסוי של מכשיר חיסכון פופולרי זה. 

האוצר מעריך כי התוכנית תגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.4 מיליארד שקל בשנה. זהו סכום משמעותי, אך עדיין נמוך משמעותית מסך הטבות המס הניתנות כיום לקרנות ההשתלמות. 

באוצר רואים בקרנות אלו עיוות מס משמעותי שמשרת לטענתם בעיקר את העשירונים העליונים. עם זאת, נציין כי המיסוי יחול על כל בעלי הקרנות ולא רק מרמת שכר מסוימת. 

מה כוללת ההצעה?

החל ב-1 בינואר, ריבית ורווחים אחרים שייצברו בקרן השתלמות מהיום שבו הקרן הופכת לנזילה (כלומר, ניתנת למשיכה), יהיו חייבים במס. שיעור המס יהיה בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, כפי שחל על רווחי הון אחרים. המס ישולם רק במועד שבו הכספים יימשכו מקרן ההשתלמות, ולא באופן שוטף. 

השינוי המוצע יחול רק על רווחים חדשים שייצברו החל מתחילת 2025, כך שרווחים שנצברו עד לתאריך זה לא יושפעו מהשינוי. משמעות הדבר היא שחוסכים ותיקים ישמרו על חלק ניכר מהטבות המס שצברו עד כה. 

התוצאה היא שתיפגע הכדאיות של החיסכון לטווח ארוך בקרנות השתלמות, שכן החוסכים יאבדו את היתרון המיסויי על רווחים שייצברו לאחר שהקרן הפכה לנזילה. דבר זה עלול להוביל לכך שיותר אנשים ימשכו את כספם מיד עם הפיכת הקרן לנזילה, במקום להשאיר אותו לתקופות ארוכות יותר. 

האם כדאי לנקוט צעד מיידי?

התשובה היא, ככל הנראה, לא. ראשית, השינוי יחול רק על רווחים עתידיים, כך שמשיכה מוקדמת לא תחסוך מס על הרווחים שכבר נצברו. הריבית דריבית שנצברת על הרווחים היא משמעותית מאוד. שנית, קרנות ההשתלמות עדיין מציעות יתרונות משמעותיים, כמו פטור ממס על ההפקדות של המעסיק והעובד, וכן פטור ממס על הרווחים עד למועד הנזילות. 

בכיר בשוק ההון מציע לציבור להמתין ולהיזהר מתמריצים של הממשלה להוציא את הכספים מקרנות ההשתלמות. הוא מבקר את הצעת האוצר ואומר: "באגף התקציבים לא מבינים את חשיבות של החיסכון לטווח בינוני שמציעות קרנות ההשתלמות. רק לפני שבוע קידמו בכנסת הצעה אחרת שמעודדת את החוסכים לבצע משיכה מוקדמת של הכסף, בהטבות מס, לפני שהקרן נפתחת בתום 6 שנים. ניסו לפרק את הקרנות מבפנים, ועכשיו בכלל מנסים לסגור את אפיק החיסכון הזה. העמדה האוצרית היא שאין צורך לתמרץ הטבות לחיסכון לטווח בינוני, כי יש הטבות פנסיוניות. אבל הם לא רואים את ההוצאות הגדולות שיש לאנשים באמצע החיים, כמו הקמת משפחה או בניית עסק". 

מה הסיכויים של ההצעה לעבור?

מדובר בהצעה בלבד בשלב זה, שלפי ניסיון העבר - סיכויה להתממש אינם גבוהים. התוכנית של האוצר לשינוי מיסוי קרנות ההשתלמות אינה רק צעד פיסקלי, אלא גם מהלך טקטי במשא-ומתן מול ההסתדרות. מאחורי הקלעים, נראה כי האוצר מנסה לייצר מנופי לחץ על יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשיג את הסכמתו להקפאת העלאות השכר המתוכננות לעובדי המגזר הציבורי - צעד שעשוי לחסוך למדינה מיליארדי שקלים. 

בר-דוד הודיע ביום היום: "ראיתי ביומיים האחרונים כותרות בכל העיתונים, האוצר הוציא מהמגירה את כל התוכניות שלו, לפגוע בציבור בעובדים וכדומה. עוד פעם הוציאו את הפגיעה בפנסיה ובקרנות ההשתלמות, עוד פעם שכר מינימום, עוד פעם הטלת מסים על האדם העובד, לא יהיה". 

בעבר, בר-דוד הצליח לסכל ניסיונות דומים של האוצר לפגוע בהטבות המס על קרנות ההשתלמות. הפעם, נראה כי האוצר מנסה לגרור את ההסתדרות לזירת מאבק כפולה - הן בנושא הקרנות והן בנושא העלאות השכר - במטרה להגיע לפשרה. אחד התרחישים שעשויים להסתמן הוא שהאוצר יאפשר לבר-דוד "תמונת ניצחון" בדמות מניעת הפגיעה בקרנות ההשתלמות, שתיכרך בהסכמתו להקפאה מסוימת של העלאות השכר. ייתכן שבמסגרת המשא-ומתן ידובר גם על הגדלת פעימות השכר העתידיות כפיצוי על ההקפאה הזמנית.