בנק ישראל הטיל עיצומים על בנקי לאומי, ירושלים ודיסקונט בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון

ועדת העיצומים בבנק ישראל, שבראשה עומד המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, הטילה עיצומים על חמישה בנקים, שלושה ישראלים ושני בנקים זרים בסך של 10 מיליון שקל, בגין הפרות לכאורה של חוק איסור הלבנת הון והפרות של הוראות ניהול בנקאי תקין. הפיקוח על הבנקים ערך ביקורות בבנק והוועדה הטילה את העיצומים לאחר שנתגלו הממצאים. כמו כן, חלקם עלו בעבודת הביקורת הפנימית של הבנקים, שבדקה בין איסור הלבנת הון ומימון טרור. 

● לקראת פגישה גורלית בין האוצר להסתדרות: מסתמן כי הגזירה על קרנות ההשתלמות תבוטל
● חודש שני ברציפות: האוצר יחתוך את תחזית הצמיחה לתוצר 

ככל הידוע, העיצומים שהוטלו נוגעים לדיווחים בחלקם לפני מעל לעשור שנגעו להעברות כספים לחו"ל. חלק מאותם הדיווחים לא דווחו בגלל תקלות שונות. בחלק מהמקרים מדובר על דיווחים מלפני עשור, ובמקרים מסוימים הם נגעו להעברות כספים לחו״ל שלא דווחו בגלל תקלות כאלו ואחרות. כל כל פנים, לא מדובר לכאורה על הלבנת הון או מימון טרור בפועל.  

על בנק לאומי הוטל עיצום כספי בסך של 3.3 מיליון שקל, זאת במסגרת תהליכי ביקורת שביצע הפיקוח על הבנקים בנוגע לדיווחים שדווחו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. מהדיווחים מסרו בבנק ישראל עלה כי בנק לאומי "לא העביר, בשתי תקופות שונות, דיווחים לפי גודל הפעולה בהתייחס להעברות (כספים) מחוץ לארץ, בהן הבנק שימש הן כקורספונדנט (מתווך, ח"ש) והן כבנק הנעבר שהוא יעדו הסופי של סכום הכספים שהועברו מחוץ לארץ לישראל." המקרה הראשון נבע מפרשנות של הבנק שנגע לחובת הדיווח, והשני נבע מכשל מכאני בהליכי הניטור הפנימיים בבנק לאומי. 

כשל מיכוני במערכות הדיווח

באשר לבנק ירושלים, נמצא במסגרת תהליכי הביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור, כי הבנק ביצע לכאורה הפרות של הוראות. נמצא כי לא מולאו נכון שאלוני "הכר את הלקוח", שאלונים שהבנק צריך למלא בהתאם להוראות נגד הלבנת הון. הביקורת העלתה, כך מסר מבנק ישראל, שני חשבונות בנק שבהם שאלוני "הכר את הלקוח" שלא שיקפו את הפעילות הקיימת בחשבון. בנוסף, נמצא כי בנק ירושלים הפר מספר פעמים את הצו, ולא דיווח על פעולות בלתי רגילות שהתנהלו בארבעה חשבונות. זאת "על אף שניתן היה לזהותן ככאלה בהתאם לתבחינים שונים המנויים בתוספת השנייה לצו". ועדת העיצומים החליטה להטיל על בנק ירושלים עיצום כספי בסך של 2.6 מיליון שקל. 

כנגד בנק דיסקונט הוטל עיצום של 2.4 מיליון שקל, לאחר שנמצא בהליכי הביקורת כי הבנק הפר גם הוא (בדומה לבנק ירושלים) את הוראות "הכר את הלקוח", זאת "לנוכח העדר נהלים ותהליכי עבודה המתייחסים לטיפול בצווי תפיסה". כן נמצאו עוד שתי הפרות שנבעו מתקלות טכנולוגיות נפרדות, אשר הביאו לכך שהבנק סרק את שמות הצדדים הנגדיים בעת ביצוע העברות בינלאומיות אל מול רשימות שאינן מעודכנות.

בנוסף הוטלו גם עיצומים על סיטיבנק האמריקני בגובה של 1.65 מיליון שקל, משום שהבנק "מעולם לא העביר דיווח לפי גודל הפעולה בהתייחס להעברות שקליות בין חשבונות של אותה חברה או בין חשבונות של חברות השייכות לאותה קבוצת חברות. "ההפרה נבעה מכשל מיכוני בתהליכי הניטור והבקרה בסיטיבנק. על בנק HSBC הוטל עיצום של 200 אלף שקל, לאחר שהבקרה גילתה כי הבנק לא העביר דיווחים לפי גודל הפעולה (בחשבון הבנק) בארבע העברות בנקאיות מחוץ לארץ ישראל. הכשל היה מיכוני במערכות הדיווח. הוועדה קבעה שזהו כשל מקומי וההפרה הייתה בהיקף נמוך.