הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה יוזם "היטל היצף" כבד, של עד 175%, על יבוא קנאביס מקנדה. לדברי הממונה והיצרנים, התומכים בו, המהלך הכרחי למניעת יבוא זול מדי של קנאביס רפואי, שפוגע בשוק המקומי. משרד הבריאות, לעומת זאת, תומך בעמדת היבואנים, הטוענים שאין יבוא בהיצף, ואומר: ישנם "פערים עובדתיים ומתודולוגיים" במסקנות משרד הכלכלה.
● "יעלה בחיי אדם": ראש ה-FDA לשעבר נגד שר הבריאות הנבחר של טראמפ
● זה אחד החידושים המרעישים, וכל חברות הטכנולוגיה הגדולות רודפות אחריו
"הייתה בועה בתעשיית הקנאביס", מספרים לגלובס גורמים בענף. "חשבו שיהיו הרבה יותר מטופלים, שה-CBD יהיה חוקי לגמרי, ושאפילו תהיה לגליזציה לצריכת פנאי". זאת בעקבות אישור הרפורמה בקנאביס הרפואי ב-2019, שהביאה חברות רבות להשקיע עשרות ומאות מיליונים כל אחת כדי להגיע לראש שוק שהסתמן כהבטחה עצומה עם רווחי עתק. באפריל 2019 נרשמו בבורסה בתל אביב חברות קנאביס בשווי מצטבר של 3 מיליארד שקל.
אך בחלוף הזמן, הבועה התפוצצה, ושולי הרווח הצטמצמו: "חברות נסגרו על ימין ועל שמאל, גם בגלל התנהלות עסקית. חברות התנהלו בצורה לא הגיונית, וכשהמשקיעים התחילו לסגור ברזים ואמרו לעבור לרווחיות, זה לא קרה", אומר עומרי רונן מקבוצת גרין שרה, שאף קנתה בעצמה מספר חברות קנאביס שקרסו.
אך מעבר לבועה עצמה, היצרנים מאשימים גם את היבוא מקנדה, מיצואניות הקנאביס הראשיות בעולם. "הקנדים מוכרים בהיצף. כלומר, במחירים נמוכים יותר מהמחיר שם, כדי להיפטר מהעודפים שהם עצמם סובלים מהם. זה מנוגד לחוק הבינ"ל", טוענים היצרנים, שפנו למשרד הכלכלה, וזה פתח בינואר בחקירה לבדיקת הטענות. לפי מסמך שהוגש ב-11 בנובמבר, הממונה דני טל מצא שיש יבוא בהיצף, שעלול לפגוע בשוק המקומי.
"הם לא מצליחים למכור"
"יש עודף כושר ייצור גדול בקנדה", אומר לגלובס דני טל, הממונה על היטלי סחר ומנהל מינהל היבוא במשרד הכלכלה. לדבריו, "יש 5-6 חודשי מלאי שלא מצליחים למכור. החומרים הפעילים נהיים פחות חזקים לאורך זמן, שווי החומר יורד, והם צריכים להיפטר מהסחורה. זה יוצר תמריץ למכור החוצה במחירים נמוכים מעלויות הייצור".
טל אומר, כי הוא מצליח להוכיח את שלושת המרכיבים של יבוא בהיצף, שאסור על פי תקנות ארגון הסחר העולמי: "יש מחיר היצף, כלומר מוכרים לנו במחיר נמוך מאשר לשוק המקומי. יש נזק לתעשיה המקומית, ויש גם קשר סיבתי ביניהם". הוא מספר ש"יש חברה שמייבאת את מרבית הקנאביס לישראל, במחירים מאוד נמוכים של 2-3 שקלים לגרם בשוק הסיטוני, בזמן שעלות הגידול היא 10-11 שקלים לגרם". לדבריו, זה עלול לגרום לקריסת התעשייה כאן.
"לא משתלם לייצר"
גם עומרי רונן, מקבוצת גרין שרה המייצרת בארץ, טוען ש"בהתחלה היו טענות שאיכות הקנאביס מקנדה טובה באופן יוצא דופן, אבל זה כבר לא נכון. מייצאים לארץ דווקא חומר ברמה נמוכה יחסית. הם מייצאים במחיר הפסד גם עבור היצרנים הקנדיים, והשוק הישראלי לא יכול להתמודד עם זה. המחיר הנוכחי מביא אותנו להפסד אפילו ברמה התפעולית; לא משתלם לייצר". לדבריו, היטל ההיצף צריך להיות קבוע, ואין סכנה תחרותית בחסימת היבוא מקנדה, משום ש"יש מספיק בארץ ומספיק מקורות אחרים".
לדברי גורם בענף, עודף ההיצע מביא למעורבות גורמים פליליים: "אין לי מושג איך הם עושים את זה, אבל עשרות טונות מגיעות לשוק השחור. גם השמדה מסודרת עולה כסף, ויצרנים רוצים להיפטר מסחורה בכל מחיר".
אך היבואנים מוחים על שיטות המחקר, הבעייתיות בעיניהם, של משרד הכלכלה. גורמים בתעשייה אומרים ש"ההגדרה של היצף היא שמוכרים במדינת היעד במחיר נמוך מאשר בארץ המקור, ועל פי בורסת הקנאביס הקנדית - מוכרים גרם סיטוני במחיר של פחות מדולר קנדי (2.6 שקלים, ע' א'). אבל הם לקחו את הקנאביס בכל דרגות החוזק, בעוד שלישראל מותר לייבא רק עד 'דרגה 4', שלה תכולת THC של עד 25%, ולכן היא זולה יותר". כלומר - לא השוו תפוחים לתפוחים. לדבריהם, אכן יש עודף היצע בשוק, אך לא היצף דווקא על השוק הישראלי. כלומר, גם בקנדה נאלצים למכור במחירים הפסדיים. בנוסף, ייצור הקנאביס בישראל בעלייה, והיום היבוא עומד על 24% בלבד מהצריכה. "איך אפשר לטעון שיש יבוא בהיצף?".
"פערים מתודולוגיים"
לטענות אלו מצטרף גם משרד הבריאות, שככלל תומך בעמדת היבואנים. הוא הוציא ב-24 בנובמבר מסמך חריף באופן חריג, שתוקף את משרד הכלכלה על "פערים עובדתיים ומתודולוגיים". בין השאר, אומרים בחטיבת הכלכלה של משרד הבריאות "הניתוח מסתמך על מידע חלקי ממספר קטן של יצרנים ויצואנים", הנתונים לא עדכניים ונתונים חדשים יותר מצביעים על מסקנות אחרות, ובעיות נוספות כמו "אופן ההשוואה בין המוצרים השונים, אופן חישוב מחירי הייחוס, האם המחירים הם אכן מחירי היצף השונים מהמחירים בשווקים אחרים במטרה לחסל את השוק המקומי". לכן, לדברי משרד הבריאות, מסקנות משרד הכלכלה "לא יעמדו במבחן משפטי על ידי בתי המשפט או ארגונים בינלאומיים".
עוד אומרים במשרד הבריאות, שהטלת מכסים כבדים על מדינה אחת בלבד תעודד "הברחה" דרך מדינות שלישיות, והטלת מגבלות יבוא עלולה להציב תקדים בעייתי ליצוא הישראלי, שחזק מאוד למשל בגרמניה. לדברי משרד הבריאות, חסימת היבוא והעלאת המחירים יפגעו משמעותית בצרכנים הסופיים, כלומר המטופלים בקנאביס. עוד נאמר כי, "צפויה עליית מחירים של המוצר, שתיצור פגיעה מיידית בנגישות ובאיכות של קנאביס רפואי לכלל האוכלוסייה, ובפרט לקבוצות החלשות ביותר". במשרד הבריאות זועמים על כך שהם לא שותפו בתהליך קבלת ההחלטות.
למרות הקשיים, יש מי שאופטימי לגבי תעשיית הקנאביס הישראלית. עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק זהבי, המייצגת את רוב יצרני הקנאביס בארץ, אומרת שבעוד ש"הגזימו עם היבוא ויש היום הצפה", גם התקווה לענף מגיעה מהסחר הבינ"ל: "התחלנו לייצא. היצוא לגרמניה הוא מקור הכנסה מדהים. הם רוצים את השוק הישראלי, ואנחנו נמצאים בעידן טוב של עולם הקנאביס. אני לא אומרת לא לייבא, אלא לעשות זאת בצורה מאוזנת".
בשלב הבא, ועדה מיוחדת צפויה להכריע בעניין, וההחלטה תעבור להכרעת שר הכלכלה ניר ברקת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
