הנגיד: "להוריד את הריבית כרגע זה כמו לכבות שריפה עם דלק"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון רומז הערב (ב') כי בנקודת הזמן הנוכחית, עדיין מוקדם לדבר על הפחתת הריבית. בשיחה עם העורכת הראשית של גלובס, נעמה סיקולר, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים, שתתקיים מחר, העריך הנגיד שבטווח הזמן הקרוב האינפלציה עוד צפויה להתגבר לקצב של 4% בשל העלאת המע"מ, אך לאחר מכן, לדבריו, היא אמורה להתחיל לרדת. בנקודת הזמן הנוכחית, אומר ירון, "להוריד את הריבית זה לכבות שריפה עם דלק".

● ניתוח | בדרך לשיא של עשור: השנה הפנומנלית של החוסכים, ומי בית ההשקעות שכיכב 
● ראיון | מנהל העסקים של בעלי ערוץ 14: "על כל אחד שלא ירצה לעשות איתנו עסקה בגלל פוליטיקה יבואו שניים" 

הנגיד נשאל על קצב הצמיחה במשק, כאשר ההערכות לשנה הבאה של בנק ישראל, האוצר, קרן המטבע וסוכנויות הדירוג נעות בטווח רחב יחסית. לדבריו, "זה טוב שיש שונות מסוימת בתחזיות הצמיחה למשק. התחזיות ניתנו בנקודות זמן שונות. אנחנו במסכת אירועים עם אי ודאות מאוד גדולה, והייתי אומר שבסך הכל ראינו משק שקיבל פגיעה מאוד גדולה ברבעון האחרון של 2023. בסיכום אותה שנה חזינו (בבנק ישראל) שנצמח ב-2%, ופגענו בול".

"לאחר מכן הייתה התאוששות מאוד גדולה של המשק ברבעון הראשון (2024), אך ברבעון השני די נעצרנו וברבעון השלישי צמחנו סביב הפוטנציאל שלנו (3.8%). חזית הצפון התרחשה ברובה ברבעון הרביעי, ולכן עוד נראה עם מה קורה בצפון כיום. אבל כעת רואים ירידה בגיוס המילואים וחזרה לפעילות בצפון".

לדברי ירון, "הצמיחה הפוטנציאלית של ישראל לפני האירוע הנורא שקרה לנו היא 4% (בשנה). לכן קצב הצמיחה ברבעון השלישי השנה (כאמור 3.8%) היה סביב הפוטנציאל שלנו. האירוע בצפון היה אירוע עוצמתי. התחזית שלנו היא לסיום המלחמה ברבעון הראשון של 2025, ואחרך כך ביטחון שוטף (בט"ש) מוגבר. אנחנו עדיין סביב התחזית הזאת".

"למרות שאמרתי שאנחנו צפויים לצמוח 0.5% השנה (2024), זה עדיין משאיר אותנו בפער מאוד גדול לעומת איפה שהיינו (אלמלא המלחמה). הייתה התאוששות ואנחנו חושבים שהיא תמשיך להיות, כל עוד נתקדם בהאטת המלחמה. אנחנו בפער של 3.6% ביחס לאיפה שהיינו (אלמלא המלחמה), אנחנו חייבים להשיג חזרה את הפער הזה בהמשך", הוסיף הנגיד.

"אם נראה שהאינפלציה מתמתנת בקצב מהיר, נוכל לפעול בהתאם"

קצב האינפלציה בארץ אולי חשוב יותר מתחזיות הצמיחה, משום שמהאינפלציה נגזרות החלטות הריבית. פער הריביות בינינו לעולם מתרחב, מתי הוא צפוי להתכנס?
"האינפלציה כיום היא בקצב שנתי של 3.5%, היא עוד אמורה לעלות כנראה מעל 4% ברבעון הראשון של 2025, בגלל העלאת המע"מ (כחלק מהתקציב) וגם בגלל שיש עדיין הרבה מגבלות היצע. כולם רואים את זה בבינוי (דירות) אבל זה בהרבה תחומים אחרים. נניח שיש תפוז אחד בכל הכלכלה, אז אם תוריד את הריבית, מה שיקרה שמחיר התפוז יעלה אבל לא יהיה תפוז נוסף. לזה אנחנו מתכוונים במגבלת היצע. בנקודה הזאת, להוריד ריבית זה לכבות שריפה עם דלק".

"אנחנו צופים (כאמור) שברבעון הראשון האינפלציה תטפס כנראה לקצב של מעל ל-4%, אבל לאחר מכן, בטח אם הלחימה תדעך, אנחנו צופים שחלק ממגבלות ההיצע ירדו. ואז לקראת המחצית השנייה של השנה נוכל ביתר שאת לטפל במדיניות המוניטרית. כרגע רואים שהריבית מרסנת ורואים שתביא להורדת האינפלציה. מי שמקשיב לנגיד פאוול (בפדרל ריזרב) או לכריסטין לגארד (הבנק המרכזי האירופאי), הם מדברים על אי וודאות. אנחנו באי וודאות הרבה יותר גדולה. אם נראה שהאינפלציה מתמתנת בקצב יותר מהיר נוכל לפעול בהתאם, ולחילופין הפוך".

באשר לפערי הריבית בין ישראל לארה"ב ושווקים אחרים שהולכים ומתמתנים, ירון מסביר כי שיקולי הריבית בארץ שונים במקצת מול אלה של הנגיד האמריקני. "פערי הריבית בשנתיים האחרונות, בין אם מהשינויים החוקתיים ואם מתקופת הלחימה, פחות משפיעים על שער החליפין שלנו. זה הרבה יותר קשור לאירועים הגיאופוליטיים. אנחנו לא חייבים להיות מסונכרנים לגמרי. נכון שהסייקל הכלכלי האחרון היה דומה בין הכלכלות, אבל בארה"ב המשכנתאות ניתנות בריבית קבועה. כשמעלים ריבית זה משפיע על מי שבא לקנות דירה. אצלנו כשמעלים ריבית, זה משפיע גם על מי שלקח משכנתא שבחלקה נקובה בריבית משתנה. לכן המדיניות שלנו לא צריכה להיות מסונכרנת אחד על אחד מול ארה"ב".

ירון על התקציב: "אפשר היה להחיל יותר צעדים לכיוונים תומכי צמיחה"

איך אתה רואה את תקציב 2025?
"אני רוצה להבחין בין מסגרת התקציב להרכב שלו. לאורך כל הדרך דיברנו על הצורך לשדר אמון לשווקים ואחריות פיסקלית. נעשה צעד חשוב ומשמעותי כשבממשלה הביאו תקציב עם התאמות פיסקליות של בערך 35 מיליארד שקל. זה צעד משמעותי וחשוב כלפי השווקים במהות שלו. לאורך כל השנה אני מדבר עם משקיעים, גם בקרן המטבע שם ביקרתי שבועיים לפני העברת התקציב בממשלה. אמרתי להם: חכו לערב אישור התקציב (בממשלה). משום שהייתה אי ודאות גדולה, אבל בסוף נעשה צעד מאוד משמעותי בתחום הזה".

עם זאת, ירון כן מתח ביקורת על ההרכב של התקציב. "אפשר היה להחיל הרבה יותר צעדים לכיוונים תומכי צמיחה. בוודאי צעדים שמצמצמים תמריצים שליליים. הכוונה לעודד יציאה לעבודה של חרדים. בין אם זה בסוגיות של מעונות, קצבאות וכיוב'. הייתי תומך יותר בנושאי תשתיות, בתוכניות מיוחדות ללימודי חמש יחידות מתמטיקה. יש לא מעט כספים קואליציוניים שבהם אפשר היה לעשות מאמץ ולכווצ'ץ' הרבה יותר".

עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים מגובה תקציב הביטחון, שכנראה יגדל לכמה שנים טובות קדימה?
"כלכלה צריכה ביטחון. זה חלק בלתי נפרד מפרמיית הסיכון של ישראל. אבל גם ביטחון צריך כלכלה. זה איזון מאוד עדין ושני הדברים מזינים אחד את השני. יש את וועדת נגל (לגבי התעצמות מע' הביטחון). לגבי מסגרת תקציב הביטחון, תחת ההנחות שאנחנו צומחים בהתאם לציפיות שלנו פה, אנחנו עדיין יכולים לשדר לשווקים שיחס חוב תוצר יעלה ב-2025 ל-69% ואחר כך יתחיל לרדת. אם באה ועדה ותבוא עם דרישות גדולות בתחום התקציב, כדאי לשדר לשווקים שנצטרך לבוא עם עוד התאמות (קיצוצים והעלאות מיסים). הבלאנס הזה חשוב וצריך להתאמץ למצוא את הדברים הסופר-חיוניים וגם את המקומות שאפשר להתייעל במערכת הביטחון".

הנשיא טראמפ טוב לכלכלה הגלובלית או הישראלית?
"אנחנו רואים מאז הקורונה מהלכים כלכליים של דה-גלובליזציה. זה התחיל משרשרת אספקה וסוגיות של יתירות. זה לווה במאבקים גאופוליטיים עולמיים. יכול להיות שזה יתחדד עוד יותר בהתאם לצעדים (העתידיים). אנחנו לא יודעים אילו צעדים יתבצעו. אנחנו גם לא יודעים אם תהיה הדדיות או לא. תהליך הגלובלזציה בעולם הביא לעושר, רווחה וירידת מחירים".

לדברי הנגיד, מדיניות של העלאות מכסים עלולה "לפגוע בסחר ברמה העולמית, בייצוא וכנראה ברווחה הגלובלית. יכול להיות שיהיו פה ושם ווינרים ספציפיים, אבל זה יעלה את רמת המחירים. לכן הזכרתי את תוואי הריביות בארה"ב. תשואת אג"ח ל-10 שנים ירדה כבר ל-3.8%, וכיום טיפסה לאזור 4.2%-4.3%. חלק מזה זה השפעת הציפיות לעליית האינפלציה".

"לא רוצים להיכנס למהלכים פופוליסטיים קצרי טווח"

בתקופה האחרונה אתה מגביר את הטון נגד הבנקים ומדבר על רווחיות עודפת. מה עמדתך בהקשר הזה ובעניין מיסוי רווחי יתר של הבנקים?
"זה לא עניין של נגד או בעד. זה עניין ענייני. אני רוצה לקחת צעד אחורה ולהזכיר שהמערכת הבנקאית שלנו מאוד יציבה וחסונה. הדבר הזה סופר חשוב. שלא להיכנס למערבולת של משבר פיננסי וריאלי. זה שיש אמון במערכת הזאת זה דבר מאוד חשוב. זה מאפשר לנו ולמערכת עצמה, כמו בתקופת הקורונה, לסייע. במלחמה המערכת הבנקאית נתנה סיוע לאנשי העוטף, לחיילי מילואים ועדיין נותנת סיוע לצפון. זה לא ברור מאליו שבמערכת הבנקאית יהיו כריות הון כאלה".

"עשינו המון צעדים לשיפור התחרות בהמון תחומים. במשכנתאות המרווחים מאוד קטנים (התחרות על הריבית שנותנים הבנקים גדולה). החוסר הוא בתחומים של אשראי לעסקים קטנים וזעירים. פה אנחנו לא רוצים להיכנס אבל מנסים לשפר את המצב. הכנסנו שני בנקים חדשים (וואן זירו ובנק אש ישראל). חיברנו חברות פינטק ישירות למערכת שלנו. אבל זה לא מספיק, אנחנו עובדים על זה עוד. אנחנו לא רוצים להיכנס למהלכים פופוליסטיים קצרי טווח. אנחנו כן רוצים לשמר את היציבות ומהצד השני לבנות עוד גופים תחרותיים".

"יצאנו במתווה שמאפשר רגולציה דיפרנציאלית לבנקים. כך שבנק (קטן) יכול להתמחות בסגמנט אחד ולא יצטרך לשאת בכל העלויות. יחד עם זאת, נושא האוריינות הפיננסית מאוד חשוב. יש הרבה אפשרויות לציבור כיום. למשל בקרן נאמנות כספית אפשר לקבל ריביות דומות לאלה של בנק ישראל. אז מאוד קל לצרכן בלי ידע פיננסי להשקיע בקרן כספית, במקום להשאיר את הכסף בעו"ש".

אתה מסתובב המון בעולם, האם נתקלת באנטישמיות?
"מאוד מתעניינים בישראל. יש לנו נוכחות שהיא דיספרופורציונית לגודל שלנו. זה היה נכון בקורונה ובוודאי נכון עכשיו. באחד האירועים האחרונים בקרן המטבע, מישהו מאוד בכיר שם אמר לי, אני כל כך שמח שהגעת, הבעת את הדעה ולא התחבאת. זה קצת מצביע על המורכבות שבה אנחנו נמצאים. אנחנו חייבים להשקיע במנועי צמיחה, (המלחמה) זו משקולת על הכלכלה וכמובן סנטימנט שמאוד קשה למדוד אותו. אנחנו צריכים להחזיר עד כמה שאפשר סנטימנט חיובי".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.