"בגידה ביהודים": זעם באוסטרליה אחרי תמיכה בהצעה נגד ישראל באו"ם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● סעודיה מוותרת על החלום של הגנה אמריקאית לטובת הסכם חדש 

1סערה באוסטרליה אחרי תמיכה בהצבעה אנטי-ישראלית באו"ם

החלטתה של אוסטרליה לתמוך באו"ם בדרישה לסיים את "הנוכחות הבלתי חוקית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש בהקדם האפשרי" מעוררת סערה במדינה. אוסטרליה תמכה בהחלטת האו"ם יחד עם 156 מדינות אחרות, בהן גם בריטניה וקנדה. שמונה מדינות, כולל ארגנטינה, ישראל וארה"ב, הצביעו נגד. שבע מדינות נוספות נמנעו.

"מנהיג האופוזיציה, פיטר דוטון, טען כי ממשלת אלבניזי זנחה את עמדתן של ממשלות אוסטרליות קודמות ובכך 'בגדה' בקהילה היהודית לטובת קולות הירוקים במערב סידני ובפרוורים הפרוגרסיביים של העיר", כך נכתב היום (ד') ב-ABC News. "אני חושב שראש הממשלה ראוי לגינוי... זה בשביל קולות. הוא מכר את הקהילה היהודית עבור קולות 'ירוקים'", צוטט דוטון.

"שר האוצר ג'ים צ'אלמרס האשים את דוטון ב'שימוש בפוליטיקה מפלגתית בנושא רגיש מאוד'. הוא אמר כי עמדת הממשלה משקפת את תפיסת הלייבור ש'הדרך הטובה ביותר לשלום היא פתרון שתי המדינות'", נכתב.

ההחלטה של אוסטרליה מסמנת נקודת מפנה חדה בתמיכה שלה בישראל. "בעבר העצרת הכללית של האו"ם העבירה החלטות הקוראות לישראל לסגת. החלטות שאוסטרליה נמנעה מהן", נכתב. "שגריר אוסטרליה לאו"ם אמר שההצבעה השיבה את עמדת אוסטרליה למצב שבו הייתה עד שנת 2001".

סגנית ראש האופוזיציה, סוזן לי, טוענת שההחלטת של אוסטרליה משרתת את חמאס. "קריאה לנסיגת ישראל היא 'תגמול לטרוריסטים' שהציתו סכסוך כולל במתקפתם על ישראל ב-7 באוקטובר אשתקד. עדיין חטופים במנהרות בעזה", אמרה לסקיי ניוז.

"בתגובה להצבעתה של אוסטרליה, ארגון יהודי מרכזי באוסטרליה קרא להחלטה "חסרת בושה" והצהיר כי ממשלת אלבניזי שינתה מדיניות בת שני עשורים בנוגע לפתרון שתי המדינות", נכתב בThe Sydney- Morning Herald.

ההצבעה השנויה במחלוקת של אוסטרליה חשפה גם את העובדה ששגריר אוסטרליה בישראל זומן לשיחת נזיפה על ידי שר החוץ גדעון סער, שזעם על ההחלטה למנוע משרת המשפטים לשעבר איילת שקד כניסה לאוסטרליה.

דניאל אגיון, נשיא המועצה המבצעת של יהודי אוסטרליה, אמר כי מפלגת הלייבור הגדירה את עצמה בעבר כ"תומכת חזקה במדינת ישראל, ודבר זה לעולם לא ישתנה". לדבריו, "מעטים בקהילה היהודית או בציבור הרחב יראו את הלייבור כמי שמילאה את ההתחייבות הזו," אמר אגיון.

מתוך ה-ABC News, מאת ג'ייק אוונס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-The Sydney- Morning Herald, מאת מת'יו קנוט. לקריאת הכתבה המלאה.

2עבאס יצטרך להחליט: לשתף פעולה עם טראמפ, או למות בלי מורשת

למרות שהפלסטינים זוכרים את כהונתו של טראמפ כאחת מהתקופות המרות בעשורים האחרונים, מחמוד עבאס (אבו מאזן) דווקא מזהה הזדמנות לשינוי עם בחירתו של הנשיא לכהונה שנייה. "כשפורסמו תוצאות הבחירות בארה"ב, עבאס ותנועת פת"ח בירכו את טראמפ, והדגישו את מחויבות הפלסטינים לשלום והביעו תקווה ש'ארה"ב תחת הנהגת טראמפ תתמוך בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני'", כך פורסם בניתוח של נעמי נוימן ב-The Washington Institute. עבאס תולה את תקוותיו ב"עסקת המאה" של טראמפ ובסעודים, אך הזמן יגיד האם תקוותיו יתגשמו.

"נראה כי עבאס אינו מתכוון להחרים את טראמפ כפי שעשה בעבר, אלא מוכן לשתף פעולה עם הממשל. למעשה, עבאס מאותת לטראמפ באמצעות ערוצים עקיפים - סעודיה, מצרים, והיועץ החדש של הנשיא הנבחר לענייני המזרח התיכון - מסעד בולוס, איש עסקים אמריקאי-לבנוני שבנו נשוי לבתו של טראמפ - שהוא מוכן לחדש את המשא-ומתן עם ישראל לפתרון קבע", נכתב. הזמן דוחק בעבאס שמלאו לו 89. "סביר להניח שהוא מאמין שלא יזכה לראות את הקמתה של מדינה פלסטינית, אך הוא שואף להשאיר מורשת שמראה שהדרך הדיפלומטית הייתה הנכונה", נכתב.

"נראה שעבאס מאמין כי לפלסטינים עשויות להיות הזדמנויות תחת הממשל הבא של טראמפ שלא היו זמינות להם בקדנציה הקודמת. עבאס מקווה שטראמפ יבקש מישראל 'לשלם' בסוגיה הפלסטינית - במילים, במעשים, או בשניהם - כדי לקדם הסדר אזורי ויחסים עם סעודיה. יתרה מכך, קשה לדמיין ראש ממשלה ישראלי, במיוחד בנימין נתניהו, מתעמת עם טראמפ בנושא זה", נכתב.

לכאורה, טראמפ מביא עמו הזדמנות לשינוי עבור הפלסטינים, אך נראה שהמצב מורכב יותר. "עבאס נוטה להפריז ביכולתה של סעודיה לעזור לו. אף שריאד בהחלט מעוניינת לראות התקדמות בסוגיה הפלסטינית, היא אינה נראית מוכנה לעשות הרבה כדי להשיג מטרה זו, במיוחד לנוכח ספקות אם טראמפ יוכל לקדם את ברית ההגנה הרצויה בין ארה"ב לסעודיה", נכתב.

בנוסף, נראה שטראמפ מחויב יותר לישראל כאשר הצהרותיו האחרונות מעידות שהוא מתכוון לתמוך במדיניות הממשלה הנוכחית הכוללת: "הרחבת ההתנחלויות וסיפוח שטחים בגדה המערבית, חסימת סיוע לרשות הפלסטינית גם במחיר קריסת הכלכלה הפלסטינית, הימנעות מהטלת סנקציות נגד גורמים קיצוניים יהודים בגדה, ותמיכה בחקיקה בכנסת לחסימת פעילות אונר"א בגדה ובעזה", נכתב.

"כך או כך, עד שתתבהר התמונה, עבאס ככל הנראה יימנע מצעדים דרמטיים שעלולים להיתפס כעימות ישיר עם טראמפ. חשוב לציין כי חמאס ופת"ח מקיימים שיחות בחודשים האחרונים במטרה להקים ועדה של טכנוקרטים לניהול עזה לאחר המלחמה. שתי התנועות, שבדרך כלל עוינות זו כלפי זו, חוששות כעת יחדיו שישראל תנסה להשתלט לצמיתות על צפון עזה", נכתב.

מתוך ה-The Washington Institute, מאת נעמי נוימן. לקריאת הכתבה המלאה.

3צווי המעצר בהאג: מבחן למחויבות המערב לחוק הבינלאומי 

צווי המעצר בהאג נגד נתניהו וגלנט עוררו תגובות שונות ממדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, והעלו מחדש את שאלת המחויבות של מדינות בעלות הברית לחוק הבינלאומי. "נתניהו הוא המנהיג הראשון מבעלות הברית של המערב שהואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות על ידי בית הדין בהאג. ישראל הגישה ערעורים וביקשה להשעות את הצווים. בינתיים, מספר מדינות חזקות בחרו שלא לאכוף את הצווים, בעוד שאחרות דחו אותם בגלוי. אמינות החוק הבינלאומי בשפל מזה שנים, כשממשלות מתעלמות מצווי המעצר", כך נכתב היום (ד) ב-CNN בכתבה שכותרתה "צו המעצר נגד נתניהו הוא מבחן למחויבות המערב לחוק הבינלאומי".

"בית הדין בהאג הוציא בשנתיים האחרונות צווי מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לשר הביטחון לשעבר יואב גלנט ולבכיר בחמאס (מוחמד דף- שחוסל על ידי ישראל)", נכתב. תגובתה של צרפת לצווי המעצר הייתה אולי המפתיעה ביותר. "פריז הביעה תמיכה נלהבת בצו נגד פוטין וחזרה על 'מחויבותה ארוכת השנים לתמיכה בצדק הבינלאומי' לאחר שהוצא הצו נגד נתניהו. אך ימים ספורים לאחר מכן שינתה צרפת את עמדתה וטענה כי מאחר שישראל אינה חברה בבית הדין, ייתכן שלראש ממשלתה יש חסינות ממעצר", נכתב. "ארגוני זכויות אדם גינו את שינוי העמדה של צרפת. באמנסטי אינטרנשיונל אמרו כי מדובר בצעד בעייתי המנוגד למחויבויותיה של צרפת - כחברה בבית הדין", נכתב.

"אמנת רומא, שהקימה את בית הדין בהאג, מחייבת את 124 המדינות החתומות עליה לעצור את נתניהו ואת גלנט", נכתב. אולם נראה שלא כל המדינות יעמדו בהתחייבות. "מדינות אינן יכולות לטעון להצלחה בצדק הפלילי הבינלאומי אם אינן מחויבות להגן על זכויות כל המעורבים", אמר ל-CNN ג'יימס ג'וזף, עורך ראשי ב-Jurist News.

הצווים נגד נתניהו וגלנט עוררו תגובות שונות במדינות המערב, שהבליטו את חוסר ההסכמה בנוגע להתמודדות עם האשמות נגד ישראל. "אירלנד, קנדה והולנד הסכימו עם הצווים. גרמניה הסתייגה, וטענה כי יש לה 'אחריות גדולה לישראל' והוסיפה כי צעדים נוספים יהיו אפשריים רק לקראת ביקור אפשרי של נתניהו במדינה. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, כינה את החלטת בית הדין 'חצופה, צינית ובלתי מתקבלת על הדעת' והבטיח לנתניהו חופש וביטחון בביקורו בהונגריה", נכתב. ארה"ב בעלת בריתה החזקה של ישראל, גינתה את הצווים נגד גלנט ונתניהו.

מתוך ה-CNN מאת טים ליסטר. לקריאת הכתבה המלאה.

4מילואימניקים ישראלים מסרבים מצפונית לחזור לעזה

"חיילי מילואים ישראלים התנדבו להילחם בעזה, אבל עכשיו כל אחד מהם מכיר לפחות שלושה אנשים שנהרגו. מכתב פומבי שנחתם על ידי למעלה מ-165 אנשי מילואים בצה"ל, ומספר קטן של חיילים בשירות סדיר, מאיימים לא להתייצב לשירות, אלא אם החטופים יוחזרו - דבר שידרוש הפסקת אש עם חמאס", כך נכתב היום (ד') ב-BBC בכתבה שכותרתה "מדוע גברים ישראלים התנדבו להילחם - וכעת מסרבים לשוב לעזה".

"במדינה שעדיין חווה טראומה מהאלימות הקשה בתולדותיה, המסרבים מטעמי מצפון הם מיעוט בצבא הכולל כ-465 אלף אנשי מילואים", נכתב. יובל גרין חייל מילואים שהתראיין לכתבה אמר "ב-7 באוקטובר לא היה ספק בנוגע להתייצבות לשירות. המדינה הייתה תחת מתקפה, והחטופים היו צריכים לחזור הביתה. ואז החלה הלחימה בעזה עצמה. דברים שנראו ולא ניתן היה לשכוח. אתה מתחיל לדמיין, כמו אפוקליפסה. אתה מסתכל ימינה, שמאלה, וכל מה שאתה רואה זה בניינים הרוסים, בניינים שנפגעו משריפה, מטילים, מהכל. ככה נראית עזה עכשיו". יובל הוא אחד מהחתומים על המכתב הקורא להפסקת האש בעזה.

"לפי דיווחים בישראל, מספר הולך וגדל של אנשי מילואים לא מתייצבים לשירות, בעיקר עקב תשישות ועייפות מהשירות הארוך שנדרש מהם", נכתב. "הזרעים לסירובו של יובל וחיילי מילואים אחרים טמונים בימים שלאחר תחילת המלחמה. אז, סגן יו"ר הכנסת קרא למחוק את רצועת עזה", נכתב. יובל היה מודאג מהשפה הזו. "אנשים דיברו על הרג כל אוכלוסיית עזה, כאילו זה רעיון אקדמי מובן מאליו... ובאווירה הזו, חיילים נכנסים לעזה חודש לאחר שחבריהם נשחטו, שומעים על חיילים שמתים כל יום", מצוטט יובל בכתבה. "הייתה התפשטות של דה-הומניזציה, אווירה נקמנית".

"נקודת השבר שלו הגיעה עם פקודה שהוא לא יכול היה למלא. פקדו עלינו לשרוף בית, ופניתי למפקד שלי ושאלתי אותו: 'למה אנחנו עושים את זה?' והתשובות שהוא נתן לי פשוט לא היו מספיק טובות. לא הייתי מוכן לשרוף בית בלי סיבות טובות מספיק, בלי לדעת שזה משרת איזשהו מטרה צבאית, או כל מטרה שהיא. אז אמרתי לא ועזבתי", אמר יובל.

"שלושה מתוך המסרבים שוחחו עם ה-BBC. שניים מהם הסכימו למסור את שמותיהם, בעוד שאחר ביקש לשמור על אנונימיות מחשש לתגובה. כולם הדגישו שהם אוהבים את מדינתם, אך חוויית המלחמה, הכישלון בהגעה להסכם חטופים, הובילו אותם להחלטה מוסרית ברורה", נכתב.

מתוך ה-BBC, מאת פרגל קין. לקריאת הכתבה המלאה.