"משקיעים זרים זה אלמנט מאוד חשוב עבור המשק הישראלי, זה אחד מהבסיסים הכי גדולים להתפתחות שלנו. מעבר לכך, שיתופי הפעולה מייצרים הרבה יותר הזדמנויות ואסור לזלזל בזה לרגע. ככל שאמון הזרים בישראל יהיה הרבה יותר גדולה כך היקף הטרנזאקציות יהיה גדול יותר" כך אמר אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס, בשיחה עם נעמה סיקולר, עורכת גלובס, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.
● ועידת ישראל לעסקים |מנהל רשות המסים על הוראת השעה של מס הרכישה: "מעריכים שהיא תוארך בסוף"
● ועידת ישראל לעסקים | יו"ר בנק הפועלים: "נדרשת חשיבה מחודשת על עקרונות ומדדים כלכליים שבעבר קיבלנו כמובנים מאליהם"
בן סימון הסביר כי "בחודשים האחרונים רואים ירידה בסיכון של ישראל. הרבה שנים חיינו בבועה ולא חשבנו שיש סביבנו סיכון תהומי. מאז שינוי המגמה במלחמה בלבנון יש ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. היא לא ירדה לאפס אבל יש ירידה. הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שנהיה מוגנים מבחינה ביטחונית, רק אחרי זה אפשר לדבר על השקעות". את הדברים אמר בן סימון על רקע התשואות היפות שרשמה הבורסה בת"א מתחילת השנה, כאשר תשואות מדדי הבורסה מתחרות באלה של וול סטריט, וטובות משמעותית מאשר באירופה ובמזרח.
"בחודשים האחרונים עשינו מהלך להביא מיליארדי שקלים למניות הפניקס (הכוונה למכירת המניות של הקרנות הזרות סנטרברידג' וגלאטין. נ"א). הפניקס היא אחת השגרירות הטובות של מדינת ישראל בעולם. היא מאפשרת הבעת אמון מאוד גדולה בישראל כי הפניקס היא בעצם אופציה על השקעה בישראל. כשאני מסתכל על השקעות זרות בישראל, ואמר את זה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בלי ביטחון אין כלכלה. זה נכון גם הפוך אבל זה מתחיל מהביטחון".
לדברי בן סימון עיקר השינוי התרחש בחודשים האחרונים (מאז ספטמבר). "כיוון שהסיכון התחיל לרדת אנחנו מתחילים לראות חזרה של משקיעים זרים וגאות בשוק ההון. לפני חודש אמר לי משקיע זר שבללוס אנג'לס שווי הכלכלה הוא 1.25 טריליון דולר. הכלכלה בישראל בשווי 530 מיליארד - ואין שום סיבה בעולם שישראל לא תהיה בגודל של לוס אנג'לס. יש הון אנושי ברמה יוצאת דופן בישראל. כמו שאמר שמעון פרס, היהודים הביאו לעולם את חוסר שביעות רצון, הרצון להשתפר ולעשות יותר טוב, אנשים יזמיים, התרבות הזו לא קיימת בעולם והיא מאוד מושכת ואטרקטיבית. ישראל היא דמוקרטית ויש לה דמוגרפיה עולה".
יותר מדי רגולציה, אבל הפוטנציאל בישראל קיים וחיובי
ובכל זאת, מה שמטריד את המשקיעים הזרים ופוגע בישראל הם "המציאות הביטחונית, לצד זה שהיו פה 5-6 מערכות בחירות תוך שנים ספורות. אבל גם הרגולציה הבעייתית בישראל. למשל בהקשר שלנו, יש שלושה מפקחים - רשות שוק הוהן, רשות ניירות ערך ובנק ישראל. תוסיפו לזה גם את אגף תקציבים באוצר ורשות התחרות, ועוד לכל אחד יש זכות וטו. קחו את המקרה של הראל-ישראכרט. אחרי שכולם אישרו רשות התחרות אמרה לא וזה נפל. משקיע זר לא רוצה להיכנס למציאות כזו וחייבים לעשות שינוי".
עם זאת בן סימון מאמין כי הפוטנציאל בישראל קיים וחיובי שכן "ישראל מתומחרת נמוך, המכפילים כאן הם פחות מחצי מאשר באמריקה למרות שהשוק כאן עם עומק פיננסי טוב בפער גדול משאר העולם".
במהלך השיחה הוצגה שאלה לקהל איזה מדד בישראל הציג את התשואה הגבוהה ביותר השנה. במקום הראשון ניצב מדד הקמעונאות (48%) ואחריו הפיננסים (36%) הגז והנפט (31.5%) והנדל"ן (21%). בן סימון ציין כי "המשק הישראלי חזר לצרוך אחרי הרבעון הקשה הראשון של המלחמה. רוב בעלי המניות של שופרסל למשל הם הציבור, בעלי הפנסיות ולכן הם מרוויחים".
מאמין שמניות הפיננסים ימשיכו לזנק
מניות הפיננסים כאמור רשמו עליות בתקופה האחרונה, ובן סימון מעריך שזו רק ההתחלה. "בשוק האמריקאי כל השווי של השחקנים הפיננסים, החברות שנסחרות כמו בנקים, חברות ביטוח וחברות ניהול נכסים, עומד על 4 טריליון דולר. חלוקת השווי בין בנקים לגופים שאינם בנקים היא 50/50. אבל בישראל השווי של כל חברות הפיננסים הוא 260 מיליארד שקל וכל הגופים שהם לא בנקים שווים רק כ-45 מיליארד שקל, פחות מבנק לאומי או בנק הפועלים בנפרד. זה לא יישאר כך, יש פה עוד דרך ארוכה של עלייה במניות הפיננסים. המשקיעים הפיננסים מבינים את זה.
בן סימון מודע למורכבות של הבנת הדוחות של חברות הביטוח וציין כי "עד לפני שנתיים אף אחד לא הבין מה זו החיה הזו שנקראת חברת ביטוח. עשינו עבודה משמעותית כדי לשקף את זה ולדבר על מדדים ברורים. זה מייצר ערך מאוד גדול והשוק רואה את זה".
על השאלה מדוע הציבור עדיין לא עובר מחיסכון בפיקדונות בבנקים לחסכונות בבתי ההשקעות וחברות הביטוח הוא אומר כי "ישראל קיימת רק 75 שנה, אי אפשר לצפות שתהליך שבאמריקה קרה ב-30 שנה שיקרה פה תוך שבועות. ואגב ישראל - היא תהיה קיימת עוד אלפי שנים, אין לי ספק".
"סיבה נוספת להישארות בבנקים היא שהריביות עלו. כשהריביות ירדו אנשים יעברו לתשואה המיטבית. אבל יותר מזה, אחרי שסוגרים דמי ניהול אצלנו יש זהות אינטרסים מלאה מול הלקוח. הביצועים שלנו הם הביצועים שלו, בבנקים יש קונפליקט - לבנק יש אינטרס לתת ללקוח כמה שפחות וללקוח יש אינטרס לקבל כמה שיותר. בישראל זה עוד לא קורה אבל בעולם הצרכנים הולכים לגופים הפיננסים".
"לא ראיתי תקווה בתקציב"
על תקציב המדינה שנמצא בתהליך אישור הוא אמר כי "יש אילוצים פוליטיים לא פשוטים ממש ואני לא מקנא באף אחד בממשלה. זה שעבר תקציב זה כבר טוב. אבל הייתי בונה אותו אחרת, עם הרבה יותר אופק. אנחנו צריכים תקווה בתקציב המדינה ולא ראיתי תקווה בתקציב. הציבור צריך לראות שמסתכלים עלינו ל-10 שנים קדימה, ואפילו 50 שנה".
בן סימון לא פירט למה כוונתו ורמז כי "צריך הרבה יותר תקווה והאנשים שמקבלים את ההחלטות מבינים מה הכוונה תקווה בתקציב".
על החשש מהתערבות פוליטית בשיקולי ההשקעות של המנהלים המוסדיים בן סימון היה נחרץ והסביר כי "מוסדיים משקיעים עבור החוסכים שלהם. לא עבור המדינה. המוסדיים נאמנים לחוסכים שלהם הפנסיונים והפיננסים. אם זה ישתנה זו תהיה קטסטרופה. אסור לחצות את הרף הזה", הזהיר. "אבל מעבר לכך אין ספק שלהפניקס יש אינטרס מובהק שישראל תצליח, כי כל הלקוחות שלנו מקומיים. לכן השקעה בתשתיות של ישראל משפרת את מצבה של הפניקס ושל החוסכים. אבל ברור שאם יש השקעות עדיפות יותר בישראל - זה מה שנעשה".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.