מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות"

בראיון מיוחד לדרור מרמור בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, חושפת מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, את האתגרים המורכבים שניצבים בפני חברת התעופה הלאומית: המחסור במטוסים ובחלקי חילוף בעולם כולו, הביקושים מצד הציבור הישראלי והצורך לשמר את הבטיחות ואת הביטחון גם בזמן מלחמה. כמו כן, בן טל גננסיה הסבירה על המחירים הגבוהים, ההשפעה של הסיוע הממשלתי ועליית הרווחיות. 

● ועידת ישראל לעסקים | סמנכ"ל אל על: "אנחנו לא מסוגלים לעמוד בביקוש, במיוחד בטיסות לארה"ב וללונדון"
● ועידת ישראל לעסקים | שגריר גרמניה בראיון מיוחד: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות באירופה אבוד" 
● ועידת ישראל לעסקים | "יש הזדמנות היסטורית בעידן של טראמפ. צריך לפגוע בגרעין האיראני"

לפני שנכניס את הפיל לחדר ונדבר על מחירים ותחרות - בואו נתחיל מתמונה עולמית. בסופו של דבר אנחנו יושבים בתוך עמנו, אבל מאז הקורונה יש מעט מדי היצע ויותר מדי ביקוש לטוס. האם אנחנו צריכים להתרגל למציאות חדשה?
"היינו נורא מרוכזים, באופן טבעי, במה שקורה בארץ, אבל כבר תקופה ארוכה, העולם מאז הקורונה לא יציב. תאריכים זה לא תאריכים, אספקה זה לא אספקה, ואספקת מטוסים נמשכת הרבה מעבר לאופק של תוכניות אסטרטגיות.

"אנחנו השכלנו, למרות התקופה המאתגרת הזו, לבצע הזמנות. אם עכשיו תבקש להזמין מטוס מאיירבאס או מבואינג, אתה תקבל סלוט לשנת 2030, וגם זה אחרי דחיות.

"האתגר השני הוא לא רק המטוסים עצמם אלא גם החלקים של המטוסים. וירג'ין ובריטיש פרסמו שהן מבטלות נתיבים כי גם את הצי הקיים שלהן הן לא מצליחות להפעיל במלואו בגלל בעיות באספקת מנועים. צריך להבין שבמפעלים כאלה גדולים - להרים את השאלטר לוקח הרבה מאוד זמן. העובדים אינם אותם עובדים. אי-אפשר להטיס מטוס מהבית.

"יש לנו מטוס שעומד כבר למעלה מארבע שנים כי הוא ממתין לכיסאות. כיסאות של מטוסים זה לא מאיקאה. אם המלחמה הייתה פורצת סמוך לקורונה, היית שואל אותי שאלות אחרות לגמרי. הבטיחות מעל הכול. בשנה האחרונה הצלחנו להשלים חלק מהפערים שהיו בקורונה, ולכן הצלחנו לגדול בקיבולת. התחלנו את השנה עם פער של פחות 15%-20% ממה שהיינו. המזל הגדול הוא שהמלחמה תפסה אותנו במצב שבו היינו בתהליך של שיפור".

ואין לך דרך לקבל מטוסים מבואינג?
"נכון, גם לא השגריר וגם לא ראש הממשלה במקרה הזה יכולים לעזור. כמו הרבה לקוחות, אנחנו ברשימות המתנה. אין לי מטוס פרטי בבית - הוא לא מחכה בחניה".

בתקופה שהפסדתם לא מעט כסף, באה מדינת ישראל ונתנה לאל על תנאים מאוד טובים. אולי הטענה צריכה להיות לאוצר שלא הכניס כוכבית שביום שאל על תחזור להרוויח, נדע גם לקבל בחזרה.
"לא הייתי מנכ"לית באותה תקופה, אבל אני כבר 16 שנים באל על, ואם יש משהו שעליו הרמתי דגל, זה כשעלה רעיון למכור דרימליינרים כדי לצמצם הפסדים. זה היה יכול להיות אסון, כי בלי המטוסים האלה היום, לא היינו מסוגלים להפעיל את החברה כפי שהיא פועלת.

"לגבי הסיוע: המדינה נתנה הלוואה בריבית דו-ספרתית, נכנסה להנפקה ומכרה מניות ברווח משמעותי מאוד. מצד אחד, זה קיבע אותנו ולא איפשר צמיחה, אבל מצד שני, הצלחנו להתייעל. גם מהקורונה הגיעו נכסים שעזרו לנו.

"חברת אל על היום הרבה יותר יעילה. הסיוע הזה היה קריטי, וכל הכספים הוחזרו. הדבר הראשון שעשינו כשהפעלנו מחדש את החברה היה להחזיר את ההלוואה בריבית הגבוהה. המדינה הרוויחה נהדר מהמניות, ואל על נשארה כאן כדי להבטיח את התעופה הישראלית.

"למדינת ישראל יש אינטרס מובהק שחברות התעופה הישראליות יהיו חזקות. תראי מה עשו האמריקאים בתקופת הקורונה: יונייטד המשיכה לטוס, הפסידה כסף - אבל קיבלה מענקים, לא הלוואות, כדי לשמור על כושר הייצור ועל כשירות המטוסים שלה. לעומת זאת, אל על לא טסה במשך שלושה חודשים ועמדה בפני אתגרים אדירים".

"בתחילת המלחמה פרסמנו אזהרת רווח"

"חשוב להבין - 600 טייסים של אל על היו בחל"ת, ולא ניתן היה להחזיר אותם לפעילות מלאה ביום אחד. הם צריכים לעבור סימולטורים ותהליכים מורכבים כדי להיות כשירים לטוס שוב. אל על היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה ואינה נמצאת בבעלות המדינה. הכספים של אזרחי מדינת ישראל מושקעים בקרנות גידור שמשקיעות גם באל על.

"הצלחנו למצוא את האיזון בין המחויבות שלנו לבעלי המניות לבין האחריות שלנו כלפי מדינת ישראל והציבור הישראלי. אל על היא חברה ציבורית, וכל דוחותיה שקופים. כמו שבתקופת הקורונה כל התנאים היו נגדנו, גם באירוע הנוכחי התמודדנו עם אתגרים. בתחילת המלחמה אפילו פרסמנו אזהרת רווח, כי לא היה ברור לאן הדברים יתפתחו. מדובר באירוע מתגלגל.

"עם זאת, הצלחנו להתייעל, הגדלנו את הקיבולת, יש לנו מועדון לקוחות חזק מאוד, עם כ-10% משוק האשראי באמצעות כרטיסי פליי קארד ועליית מחירים ממוצעת של 16%, ואם מנטרלים את הזזת הנתיבים והיעדים, מדובר בעלייה של קצת מעל 10%".

בסוף זה מאוד נוח שהמדינה עוזרת כשקשה, אבל כשהכול טוב, אתם אפילו לא משלמים מס על הרווחים, כי אתם מתקזזים על הרווחים ההם, וזה בסדר כי אתם חברה בע"מ וצריכים להרוויח. את לא חוששת שהרגולטור יכפה עליכם פתרונות?
"אנחנו עובדים עם הרגולטור הרבה זמן, ומאז תחילת המלחמה אנו מספקים להם מידע שוטף. האירוע הזה בתחום התעופה הוא מאוד מורכב. אחת הבעיות המשמעותיות היא התחושה הפסיכולוגית של נוסעים, אדם שקנה כרטיס בחברת לואו קוסט חצי שנה לפני טיסה בזול, מוצא את עצמו, בסופו של דבר, משלם מאות אירו נוספים לאחר ביטולים או שינויים ברגע האחרון. מבחינתו, המחיר 'קפץ' ב-100%, וזה יוצר תסכול.

"אל על, לעומת זאת, נותנת שירות מלא - כולל מענה, אפשרויות שינוי וביטול. זה מה שהלקוחות מחפשים היום, אנחנו זמינים לכל בעיה. איפה עוד תמצא מקום שבו המנכ"לית וסמנכ"לים מקבלים פניות ישירות בטלפון - לעתים אפילו מחיילים - מהרגע שהמלחמה פרצה? אנחנו עושים זאת באהבה גדולה ותמיד משתדלים לפתור בעיות ולעזור. יש לנו הרבה לקוחות חדשים שבוחרים בנו.

"אני בעד שחברות תעופה זרות יחזרו, אנחנו אפילו מייעצים להן כדי לעזור בזה. אל על מפעילה 'צבא' שלם של ביטחון ובטיחות. יש מלחמה באוקראינה - מישהו טס לשם? לא דמיינתי שאדבר כל-כך הרבה עם השב"כ ועם חיל האוויר, או שאצטרך לבצע כל-כך הרבה הערכות מצב ולדאוג לצוותים שלנו בחו"ל. העובדה שהדאגה הזו נשארת אצלי היא טובה".

"במלחמה צריך לחלוק את הטייסים עם חיל האוויר"

ראינו שהמחירים זו בעיה שמוכרת לכולם. פרסמתם את הדוחות לרבעון השלישי עם הכנסות של מיליארד דולר ורווח נקי של 187 מיליון דולר - מספרים שאף אחד לא חשב שחברת תעופה ישראלית יכולה להגיע אליהם. ידעתם שיקראו לכם חמדנים. אולי זה נכפה עליכם, כי בביקוש מול היצע אפשר לדבר רק במשוואה של מחירים. את לא פוחדת שיענישו אתכם ביום שאחרי?
"האירוע העולמי מלווה בעליות מחירים בכל מקום. מי שחושב שעצרנו באיזושהי נקודה וכעת אנו חוזרים לאותה נקודה - טועה. מאותן סיבות שתיארתי קודם, התחזיות בעולם של יצרניות מטוסים הן שצריך להכפיל את כמות המטוסים ב-20 שנה ולהחליף מטוסים מדור ישן. המתמטיקה אומרת שצריך לגדול ב-2100 מטוסים כל שנה, כשהם מסוגלים לספק פחות מאלף מטוסים בשנה. נגזור את זה אלינו - אין לי יכולת להגדיל את הצי. צריך טייסים כדי להטיס מטוסים. ביום רגיל, חיל האוויר מייצר לנו טייסים, אבל במלחמה צריך לחלוק אותם עם חיל האוויר. במבחן של איזון בין כושר הייצור, אני לא יכולה לייצר עוד טיסות או לשמור מושבים ברגע האחרון. לפעמים, חודש או חודשיים קדימה אין כיסאות פנויים. עשינו פעולות כדי לאזן את המצב".

"נתחיל מתחילת העשור - בשנים הראשונות הפסדנו מיליארד דולר. אני לא זוכרת שהזמנתם אותי לדבר על זה אז. מזל שהתעקשנו לשרוד. באותה תקופה שבה הפסדנו כסף, מדינת ישראל נתנה לאל על הלוואות בתנאים קשים מאוד - בריבית דו-ספרתית. המדינה גם נכנסה להנפקה ומכרה ברווח מאוד גדול. קיבענו את עצמנו בלי יכולת לצמוח, אבל התייעלנו. היום אל על היא חברה יעילה הרבה יותר. כל שקל שהמדינה נתנה - הוחזר עם ריבית. המניות נמכרו ברווח נהדר למדינה, והנה אנחנו פה. התעופה הישראלית הייתה פה כדי לשרת את המדינה".

נתת פה תחזית עולמית קודרת, התחזית הישראלית תלויה בעיקר במלחמה ובתחרות. יש לך קצת אופטימיות קדימה? ראינו שחברות זרות התחילו לחזור - יש סיכוי שהתחרות תוריד מחירים, ושנראה תחרות בישראל? 
"אני מפרגנת לקולגות שלי, אני חושבת שכל התעופה הישראלית עשתה עבודה מדהימה והחזיקה את מדינת ישראל בקשר עם העולם. כל מי שחשב שאולי לא צריך חברות תעופה ישראליות, להפך - צריך אסטרטגית לחזק עוד יותר את התעופה הישראלית. הם חוזרים עם טכניקה מאוד ברורה של לקנות קהל חדש דרך המחיר. אני חושבת שמתחרים על יעדים אירופאים קרובים, גם אל על פיתחה מאוד את סאן דור - חברת-הבת שלנו שדומה יותר לחברות הישראליות. בסוף טיסה ארוכה של הרבה שעות אנשים רואים פול סרוויס, הם רוצים לקבל את הפינוקים ואת היחס ולישון טוב. וזה מוצרים שהם שונים, וזה תמהיל צריכה שונה שאנחנו כאן כדי לתת את השירות הזה".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.