"מערכת הבריאות זקוקה לתוספת של לפחות 20 מיליארד שקל; היא לא עומדת בדרישות וקורסת"

לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, התריעה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס מפני ניסיון של גורמים פוליטיים לשלוט במערכת הבריאות, ומזהירה מנטישת רופאים לחו"ל: "רואים גיוסים אקטיביים מחו"ל שלא ראינו בעבר"

"לפי התקציב האחרון - אין שום רצון מצד המדינה להשקיע במערכת הבריאות. אומנם התקציב עלה (בחמישה מיליארד שקלים, ל־59 מיליארד בסך הכול - י"נ), אבל זה מושפע בראש ובראשונה מגידול האוכלוסייה ומההתבגרות שלה. מערכת הבריאות מקבלת אולי חצי ממה שהיא אמורה לקבל רק כתוצאה מהגידול הטבעי. התוספת הממשית שהיא זקוקה לה היא לפחות 20 מיליארד שקל, כי המלחמה הזאת הביאה לצערנו הרבה מאוד פצועים, שמקבלים טיפול במערכת הבריאות - והמערכת, שגם קודם הייתה במצוקה, לא עומדת בזה. יש לחץ גדול הרבה יותר על הרופאים, והמערכת קורסת".

ועידת ישראל לעסקים | מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות" 
ועידת ישראל לעסקים | שגריר גרמניה בראיון מיוחד: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות באירופה אבוד" 
ועידת ישראל לעסקים | "יש הזדמנות היסטורית בעידן של טראמפ. צריך לפגוע בגרעין האיראני"

כך אמרה היום (ג') לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, בשיחה עם הילה ויסברג במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס 2024 הנערכת במרכז הכנסים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב־יפו. ופנר טענה כי מצב מערכת הבריאות קשה בשל "שנים של הזנחה", גם באופן כללי וגם ספציפית בתחום הפסיכיאטרי, אשר דורש כידוע במיוחד בזמנים אלו סיוע רב. "משום מה, כל רפורמה בישראל משמעותה קיצוץ, ומערכת הבריאות עברה כמה רפורמות עד היום. המטרה הייתה תמיד לקצץ, והורידו הרבה מיטות מבתי החולים".

בשיחה הציגה ויסברג נתון לפיו בישראל ישנם רק כעשרה פסיכיאטרים על כל 100 אלף איש, הנתון מהנמוכים ב־OECD. על כך אמרה ופנר: "כשיש פחות מדי אנשים במערכת הציבורית, זה אומר שמי שנמצא עובד מאוד קשה, וזה הופך את המקצוע להרבה פחות אטרקטיבי. צריך להגיד ביושר שהמקצוע גם סובל מסטיגמות, כי הרופאים עלולים להיות חשופים לאלימות פיזית ומילולית. זו מערכת מאוד קשה, בעיקר בבתי החולים, ששם המחסור בכוח אדם גדול מאוד".

"12 רופאים עזבו לחו"ל, ויש עוד בדרך"

על רקע המצוקה בתחום הפסיכיאטריה, ובמערכת הבריאות כולה, מציינת ופנר כי היא עדה לתופעה של עזיבת רופאים, שהמאפיינים שלה חריגים מבעבר. "אנחנו מתקשים למצוא את הנתונים המדויקים, כי העזיבות האלה הן בדרך כלל עזיבות שקטות, אבל לא רק שיש מצוקה בתחום, אלא ש־12 רופאים עזבו בשנה החולפת את הארץ - וישנם עוד המתכוונים לרדת.

"אני לא יודעת להגיד אם זה סחף חריג, אבל הנתון שראינו שחריג הוא שכל ה־12 שעזבו הלכו למקום אחד: בריטניה. הרשות הלאומית של מערכת הבריאות בבריטניה עושה וובינרים לרופאים כאן בישראל, ומתרחשים גיוסים אקטיביים שלא ראינו בעבר. לכן יש פה מצב חריג, ויש הרבה יותר התעניינות בכיוון הזה. מספר הפניות של רופאים למשרד הבריאות כדי לקבל תעודות יושר, המעידות על כוונה לעזוב, עלה בצורה מטורפת - פי חמישה ממה שהיה לפני חמש שנים".

עזיבות שנובעות מאכזבה מהמצב?
לדעתי זה מכלול של גורמים, כלכלה, תנאי עבודה, כמובן לרצון בשקט וביטחון, ויש גורמים שמדברים על אכזבה בקרב הרופאים. אנשים מרגישים מאוד מאוכזבים מאיך שהדברים הולכים. מרגישים שיש בלאגן, לא משקיעים במערכת, אין החלטות. זה ציבור שיש לו אופציות לאן לעבור. מחפשים אותם בחול. אנשים רוצים להיות פה, אוהבים את המערכת ואת המדינה אבל בכל פעם זה הופך להיות יותר ויותר קשה.

"עדיף שרופאים יחליטו על הכשרת רופאים"

לוופנר בטן מלאה על תוכנית האוצר, במסגרת המאמץ להתגבר על המחסור ברופאים, ולפיה תבוטח תקופת הסטאז' (ההכשרה) של סטודנטים שיוגדרו מצטיינים. "יש שתי דרכים לטפל במחסור", אמרה. "להוסיף כסף כדי לפתוח תקנים, וכדי שלא יהיו מאות רופאים שיושבים בבית כי אין להם תקן, או 'לשנמך' את רמת הרפואה - וזה מה שמנסים לעשות עכשיו.

"רוצים להעביר את הכוח סביב מסלולי ההכשרה מהדרג המקצועי אל דרג פוליטי, כי הפוליטיקאים רוצים לשלוט גם בזה. המציאות היא פשוטה: מערכת הבריאות בישראל נותרה ברמה גבוהה כל כך בזכות הרופאים שלה, ואם לוקחים את הכוח ממי שהחליט עד היום ועשה שיקולים מדעיים ומקצועיים, זאת בעיה. אפשר לטעון טענות ללא סוף לטובת התוכנית הזאת, אבל עדיף שמי שיחליט על הכשרת רופאים יהיו רופאים, ולא מי שאינם רופאים - ובוודאי מי שקשורים בגוף ממשלתי או פוליטי. מה שכרגע רוצים זה לשלוט במערכת".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.