הממשלה לא מאריכה את כהונתו של נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, המסתיימת ב-12 בדצמבר. זאת למרות שבג"ץ החליט בשבוע שעבר להקפיא את הליך המינוי של הנציב הבא עד להחלטה בעתירה. המשמעות היא שהממשלה תוכל למנות ממלא-מקום לנציב לבחירתה.
● הונאת משקיעים נוספת: כתב אישום חדש נגד אמיר ברמלי
● הצוואה ההדדית שונתה אחרי מות האישה. מה קבע בית המשפט?
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, הודיע למזכיר הממשלה יוסי פוקס בסוף השבוע שעבר כי הייעוץ המשפטי תומכים בהארכת כהונתו של הרשקוביץ. החשש של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כי ימונה ממלא-מקום שאינו עומד בתנאי הסף, והמינוי הזמני יאפשר לו לצבור ניסיון. הרשקוביץ עצמו מסכים להארכת הכהונה.
עו"ד לימון ביקש ממזכיר הממשלה להסביר מדוע כהונתו של הרשקוביץ לא מוארכת. הוא הדגיש כי יש חשיבות להארכת הכהונה לשם "שמירה על ודאות בשירות המדינה ועבודה רציפה של הרשות המבצעת, בפרט לאור האתגרים הביטחוניים, הלאומיים, הכלכליים והאזרחיים הניצבים בפני אזרחי מדינת ישראל".
הדיון במועמד הבא הוקפא
שופטי בג"ץ הורו בשבוע שעבר שלא לכנס את ועדת המינויים המיוחדת לדיון במועמד הבא עד ההכרעה בעתירות. הדיון בנושא נקבע לינואר 2025.
הקפאת הליך המינוי התקבלה למרות שהממשלה שינתה את החלטתה המקורית בעקבות עתירות שהגישו מרכז מנור ומכון ברנדייס, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות.
בתחילה התקבלה החלטת ממשלה לפיה הנציב ימונה על-ידי הממשלה וייבחן רק על-ידי ועדה שתבחן את טוהר המידות ולא את התאמתו לתפקיד. לאחר הדיון בבג"ץ, במהלכו ביקרו השופטים את החלטת הממשלה, שונתה ההחלטה, כך שהנציב הבא ייבחר באותו אופן שנבחר הנציב הנוכחי על-ידי "ועדת מינויים מיוחדת". ועדה זו תבחן גם את מידת ההתאמה של המועמד.
העותרות התנגדו לכך והגישו עתירות מתוקנות, בהן נטען כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, את מקצועיותו ואת אי-תלותו של הנציב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
