האם האג"ח הישראליות והאמריקאיות נמכרות בחו"ל בתשואה דומה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: קלמן ליברמן
ציטוט: "אנחנו מגייסים אג"ח כמעט באותו מחיר של ממשלת ארה"ב"
תאריך: 3.12.24
ציון: לא נכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התראיין לכאן ב' ודיבר על העלויות הכלכליות הגבוהות של המלחמה. כשנשאל על ידי המראיין מאיפה יגיע הכסף למימון ההוצאות הללו, סמוטריץ' השיב ש"המדינה מגייסת חוב, אנחנו מגייסים אג"חים" - וציין שהגיוס מתבצע "במחירים מאוד טובים". הוא הסביר ש"את עלות גיוס החוב שלנו בחו"ל אנחנו מודדים במרווח אל מול האג"ח האמריקאי", ולדבריו: " אנחנו מגייסים אג"ח כמעט באותו מחיר של ממשלת ארה"ב". בדקנו האם אכן מחיר החוב הישראלי בשווקים הבינלאומיים דומה לזה האמריקאי.

למעשה, זו הפעם השלישית שבה נחשפנו לטענה הזו של סמוטריץ'. לפני כשבועיים פרסמנו את ממצאי הבדיקה שלנו בנושא, במסגרתם הראינו שהטענה הזו שגויה. אלא שהפעם סמוטריץ' נקב בנתונים מפורטים יותר. מרווח בין האג"ח שמנפיקה ממשלת ישראל לזה של ארה"ב, אמר סמוטריץ', "נפתח בתחילת המלחמה, הגיע ל-130 נקודת בסיס בערך, 1.3%, ועכשיו זה הצטמצם מאוד מאוד מאוד, עכשיו זה בערך 15 נקודות אחוז".

את המספרים הללו אפשר למצוא גם בנתונים שפרסם בנק ישראל ב-25 בנובמבר כחלק מהחלטת הריבית. לפי קובץ הנתונים המלווה את ההודעה (נתונים לאיור 26), אם משווים את התשואה על אג"ח בשוק הישראלי של ממשלת ישראל אל מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, ההפרש הגיע לשיא של 136 נקודות בסיס (נ"ב) ב-23 בספטמבר 2024, ימים ספורים לאחר התפוצצות הביפרים בלבנון. מאז ההפרש הזה אכן הצטמצם ונכון ל-21 בנובמבר הוא עמד על 19 נ"ב.

ואולם, אף על פי שהמספרים הללו דומים למספרים סמוטריץ' נקב בהם, ההשוואה שעושה סמוטריץ' היא שגויה. סמוטריץ' דיבר על "גיוס החוב שלנו בחו"ל" - והנתונים הללו מתייחסים לגיוס החוב הישראלי בשוק המקומי, ולא בשווקים הבינלאומיים.

השגיאה הזאת היא לא רק סמנטית, אלא בעיקר מהותית. כפי שהסביר לנו בבדיקה הקודמת ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, "כשבוחנים את פרמיית הסיכון של מדינה, כלומר, עד כמה אג"ח ממשלתית שלה מסוכנת ביחס לאג"ח ממשלתית של ארה"ב, צריך להשוות את אגרת החוב של המדינה שנקובה בדולר". לדברי ד"ר שפיצר, "במקרה כזה לא יהיה נכון להשוות שתי אגרות חוב שנקובות במטבעות שונים, משום שחלק מההבדלים בין אותן אגרות נובע מציפיות לגבי שינויים בשער החליפין של המטבעות. לכן, השוואה של אגרות חוב שלא נקובות במונחי אותו מטבע, לא תשקף באופן בלעדי את פרמיית הסיכון של מדינה".

לכן, יש לבחון את המרווח של האג"ח הישראליות שנקובות בדולרים אל מול האג"ח של ממשלת ארה"ב באותם טווחי זמן. לפי נתונים שפרסם מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, ב-29 בנובמבר המרווח של אג"ח ממשלתיות -10 שנים עמד על 125 נ"ב - ולא על 15 נ"ב. לפי שפריר, "השוק מתמחר עכשיו את ישראל כמדינה בדירוג של בין BBB (מרווח ממוצע של כ- 114 נ"ב) ל- -BBB (מרווח ממוצע של 147 נ"ב)". מדובר בדירוגי אשראי שנמוכים ב-3 ו-4 דרגות מדירוג האשראי של ישראל. ואולם, יש לציין כי המרווח ירד ביחס לשבוע שלפני כן (אז הוא עמד על 138 נ"ב), במה שממשיך את מגמת הירידה של השבועות האחרונים.

מטעמו של של האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

לסיכום, התשואה של אג"ח דולרית של ממשלת ישראל גבוהה יותר מהתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ב-125 נ"ב (1.25%). מדובר בפער לא זניח שמשקף רמת סיכון של מדינות עם דירוג אשראי שנמוך יותר ב-3-4 דרגות מזה של ישראל. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.