הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים תפוקח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון

בהמשך להחלטת הממשלה משנת 2023 בעניין "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים", הודיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' על החלטתו כי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תהא הגוף בעל סמכות הרישוי, הפיקוח והאסדרה על גופים אשר עיסוקם בהנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים. 

● ניתוח | שווי של 5 מיליארד דולר: מה עומד מאחורי ניסיון ההנפקה החדש של איטורו
● שאלות ותשובות | הביטקוין השלים זינוק של 40%. האם זה הזמן להשקיע בו?

נכון להיום לא מוגדרות בישראל באופן מפורש סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה של הנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים. החלטת הממשלה משנת 2023 קבעה כי שר האוצר יקבע את זהות הגוף שלו תינתן סמכות זו. 

בהודעת משרד האוצר נמסר, כי "החלטת השר בדבר זהותו של המפקח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים מהווה שלב נוסף בתוך מאמץ הסדרה רחב של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים, המקודם על ידי משרד האוצר. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, המבוססת על דוח אגף הכלכלן הראשי, ובהמשך לעבודת מטה של רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי, ובשיתוף עם גורמי המקצוע הנוספים הרלוונטיים לעניין". 

באוצר מצפים כי האסדרה והפיקוח על פעילות זו תגדיל את הוודאות עבור חברות, צרכנים ומשקיעים בשוק הנכסים הדיגיטליים, תסייע לצמיחתו והתפתחותו התקינה של שוק זה בישראל, ותבטיח ניהול מושכל של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק. 

עם זאת, יצוין, כי במסגרת אותה החלטה נקבע כי מטבע דיגיטלי יציב שנקבע לגביו כי הוא בעל השפעה מוניטרית משמעותית או השפעה משמעותית על יציבות המערכת הפיננסית, יפוקח על-ידי בנק ישראל.

גוף שאינו ייעודי לתחום הדיגיטלי

מומחים בתחום הקריפטו סבורים כי האסדרה והפיקוח חשובים, אך כבר מעלים חששות בנוגע ליכולת של רשות שוק ההון, החיסכון והביטוח לתת מענה לצרכים של השוק.

לדברי עו"ד גיא סרוסי יו"ר ועדת מטבעות קריפטוגרפים בלשכת עורכי הדין, "בחירת רשות שוק ההון כרגולטור נשענת על ניסיונה בפיקוח על שירותים פיננסיים, מה שיאפשר התקדמות מהירה יחסית. עם זאת, מדובר בגוף שאינו ייעודי לתחום הדיגיטלי, והרחבת תחומי האחריות שלו עלולה להוביל לפיקוח שאינו מותאם במלואו לאתגרים הייחודיים של מטבעות דיגיטליים". 

עוד מוסיף סרוסי, כי "באשר למטבע דיגיטלי יציב שמונפק על ידי המדינה, יש להדגיש את ההשלכות הפוטנציאליות על פרטיות המשתמשים. שימוש במטבע כזה עשוי להקנות לגורמי שלטון שליטה מוגברת במידע פיננסי אישי, דבר שמעלה חשש לפגיעה בזכויות הפרט ובחירות הכלכלית. כיו"ר ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין אני סבור כי יש להימנע מרגולציה כבדה בתחום ולעודד רגולציה ממוקדת שתאפשר תחרות, חדשנות, ושמירה על פרטיות הצרכנים, תוך ניהול סיכונים מושכל". 

עו"ד אורי גולדמן העוסק בקריפטו, מוסיף כי "עד עתה לא היה לתחום 'הורים אחראים' בישראל וגם משכך תעשיית הקריפטו סבלה מחוסר אחידות בין הרשויות השונות והבנקים ולכן מדובר בהחלטה מבורכת. עם זאת, חשוב להכיר בכך שרשות שוק ההון יכולה להנחות רק את מי שנמצא בפיקוחה: נותני שירותים פיננסים מוסדרים וחברות ביטוח ולא את האזרחים. משכך כנראה בכוונת הרשות להסדיר את התחום באמצעות אותם גופים הפועלים תחת הרישיון של הרשות (כיום יש רישיון לכ-5 גופים)". 

עו"ד גולדמן מסביר עוד, כי "חוסר הוודאות בשוק נובע גם מכך שהיחיד שמורשה להחליט על מטבעות וירטואליים כ'הילך חוקי' (כסף שחובה לכבדו, א.ל"ו) בישראל הוא בנק ישראל. ולפיכך, יש לוודא שרשות שוק ההון לא תקדם רק את המטבעות היציבים של הבנקים (השקל הדיגיטלי) על חשבון שאר המטבעות הווירטואליים, אשר הבולט שבהם הינו הביטקוין שמרקיע שחקים לאחרונה מאז בחירתו של טראמפ". 

כמות המידע שהמדינה תחזיק בלתי נסבלת

לדברי רו"ח אורנה בכר, מומחית למיסוי ישראלי ובינלאומי וקריפטו, ולשעבר סגנית פ״ש נאמנויות, "פיקוח של רשות שוק ההון לא יסייע לשוק מחזיקי הקריפטו על שלל הקשיים איתם הם ואנו המייצגים מתמודדים בהם חוות דעת לבנקים, קושי עצום בהנעת הכספים ויצירת סטטוס של עבירות מס באי דיווח עקב כך, ועוד. נושאים אלה אינם מטופלים על ידי הרגולטור והבנקים ממשיכים להיות גורם המעכב שימוש במטבעות דיגיטליים ובוודאי יוצר נזק לקופת המדינה נוכח הקושי לדווח על אחזקות, הכנסות שהרי לא ניתן כמעט לשלם מסים באמצעים אלו או בפיאט שמקורו במטבעות (בתוספת לאי אישור נוהל גילוי מרצון)". 

לדברי בכר, "הפיקוח יוצר מנגד מצב הנוגד את עולמות הקריפטו, שכן כמות המידע שהמדינה תחזיק בו על כל פרט שקנינו ועשינו תהייה בלתי נסבלת, שלא לדבר על היותה סותרת טוטאלית את החשיבה 'הרוחנית' של עולם הקריפטו לעניין פרטיות וחופש השימוש הבינלאומי במטבעות".

"חברות קריפטו עד היום לא יכולות לשלם מיסים"

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו למינוי מפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, מסר בתגובה: "שר האוצר עושה צעד נכון בכיוון הנכון עם קידום הרגולציה בתחום. בעולם הופכים מטבעות דיגיטליים יציבים ל'קילר אפ', ליישום המתפתח והמשמעותי ביותר, ובדו"ח של חברת ויזה התברר כי העברות במטבעות דיגיטליים יציבים עברו את סך ההעברות בפייפאל, והם משתווים כמעט להעברות בויזה. מטבע דיגיטלי יציב ישראלי, שיונפק על ידי גורמים פרטיים בפיקוח המדינה הוא התקדמות משמעותית ויש לעשות הכל כדי לאפשר לכך לקרות, ומינוי המפקח הוא צעד נכון בכיוון הנכון.

"עם זאת, חשוב מאוד שסוגיות ששר האוצר עמד על חשיבותן בעבר, ותקועות כיום אצל הגורמים המקצועיים יפתרו גם הן. כך למשל, חברות קריפטו עד היום לא יכולות לשלם מיסים- בין אם זה ניכויים של העובדים, רווחים ומקדמות, עובדים מופלים לרעה בכל הקשור לאופציות, ולמרות שהוגש תזכיר חוק בנושא משקיעים זרים ומניעת האפליה שלהם, הוא טרם קודם. אנחנו קוראים לשר ולמשרד האוצר לחוקק עוד במושב החורף הנוכחי את הצעת חוק נכס דיגיטלי, כפי שפורסמה על ידי רשות המיסים ולתקן את הבעיות שמונעות ממדינה ישראל הכנסות של מיליארדי ש"ח במס".