מבחן מיומנויות שוק העבודה: ישראל הידרדרה ביכולת הקריאה

בסקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD, ישראל הידרדרה ב-10 נקודות ביכולת הקריאה ביחס למבחן הראשון שנערך בשנים 2015-2014, והגיעה למקום ה-27 מתוך 31 מדינות הסקר. זאת בעיקר בשל הידרדרות באוכלוסייה הערבית. במתמטיקה הציון נשאר דומה, וישראל ממוקמת במקום ה-26, ובפתרון בעיות (זו הפעם הראשונה שזה נבדק) ישראל הגיעה למקום ה-25. חרדים מגיעים לציונים נמוכים יותר, וגברים חרדים מצליחים פחות מנשים חרדיות. ציונים אלו חשובים במיוחד על רקע ההידרדרות של ישראל במבחני פיז"ה בבתי הספר, והם כוללים את כל האוכלוסיות בישראל ואת גילאי העבודה העיקריים. 

● הגוף שיפקח על הקריפטו: רשות שוק ההון, ביטחון וחסכון
● במקום דחייה בשנה: המתווה החדש לגזירה על הפנסיה

התכנית להערכה בינ"ל של מיומנויות מבוגרים (PIAAC) היא מבחן הבודק מיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה המודרני. הוא כולל שלושה חלקים: קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. המבחן נערך בין 2022 ל-2023 בפעם השנייה, כאשר הפעם הקודמת נערכה בשנים 2015-2014, כחלק מסבב כללי של מבחני PIAAC. מחקרים מראים שהציונים במבחן הם בקורלציה חזקה להכנסה, אפילו מעבר להישגים לימודיים, אך הדבר משתנה באופן משמעותי בין מדינות. גם בישראל, הציונים של המתגוררים בישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה משמעותית יותר גבוהים מאלו של שאר האוכלוסייה. 

הציון של ישראלים באוריינות קריאה הוא 244, בדומה לאיטליה, לעומת 260 בממוצע ה- OECD. ציון זה ירד ב-10 נקודות לעומת המחזור הראשון של המבחן. עם זאת, עיקר ההידרדרות היא בחברה הערבית, ואצל גברים ערבים בפרט: באוכלוסייה הערבית חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה (מ־225 ל־199). לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי, והציון שלה נותר דומה ל- OECD, עם 259 אצל יהודים בישראל לעומת 260 בממוצע ה-OECD. כ-70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד. הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). לעומת זאת, במחזור הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות. בהשוואה בין גברים לנשים באוכלוסייה החרדית באוריינות קריאה, ניכר יתרון של 12 נקודות לנשים, ואילו במחזור הראשון לא היה פער ביניהם. 

באוריינות מתמטית, הציון הממוצע של ישראל הוא 246 לעומת 263 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־26 וקרוב לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. לא חל שינוי מובהק בציון של ישראל לעומת המחזור הקודם. בכל האוכלוסיות הציון נשאר יציב, והפער בין האוכלוסייה היהודית לערבית נשאר גבוה (256 ליהודים, 215 לערבים). במתמטיקה הפער בין יהודים לא-חרדים (258) לבין החרדים (246) גדול עוד יותר, אך הפער מתבטא אך ורק בקרב גברים חרדים. נשים חרדיות בעלות מיומנות מתמטית דומה לזו של יהודים לא-חרדים. 

הציון בפתרון בעיות אדפטיבי (קטגוריה שהחליפה את פתרון הבעיות בסביבה מתוקשבת בסבב הקודם) הציון הממוצע של ישראלים הוא 236, לעומת 251 בממוצע ה-OECD, בדומה לקרואטיה, פורטוגל ודרום קוריאה. 40% מהאוכלוסייה מוגדרת "ברמה נמוכה" בכך, לעומת 30% בלבד בממוצע ה-OECD. גם כאן, הציון בחברה הערבית (206) נמוך דרמטית מאשר בקרב יהודים (247). וגם כאן, יש פער גדול בין יהודים לא-חרדים (249) לבין חרדים (239), כאשר עיקר הפער הוא מול גברים חרדים, והוא קיים אך משמעותית קטן יותר מול נשים חרדיות. 

בשל הפערים הגדולים בין מגזרים שונים בישראל, ישראל ממקומת במקום ה-7 מתוך 31 בפיזור הציונים בסקר, כאשר במקום הראשון נמצאת ארה"ב. בארה"ב הממוצע דומה לזה של ה-OECD (ומעל ישראל) אך יש בעלי מיומנויות גבוהות ונמוכות מאוד כאחד. בדומה לעולם, לאוכלוסיות צעירות יותר בישראל יש מיומנויות גבוהות יותר, ולמקום הראשון מבין המדינות הגיעה פינלנד בכל אחת מהקטגוריות.