למרות הפסקת האש בצפון וחזרת השקט, הפעם רק מעט חברות תעופה זרות הודיעו על חזרה לישראל. נכון לעכשיו אפשר לספור אותן בפחות מעשר אצבעות. זאת בניגוד לשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, אז חרף העובדה שעדיין נשמעו אזעקות באזורים שונים, נרשמה חזרה מסיבית. מדוע בינתיים זה לא קורה? ישנן מספר סיבות ודרישות שמציבות החברות בטרם יחזרו.
● כרטיסי הטיסה לארה"ב לא יוזלו בקרוב, אבל התחזקות השקל יכולה לחסוך לכם כסף
● סערה בדיון לתיקון חוק התעופה: החברות הזרות לא יחזרו גם בקיץ?
● הסוכריה שחברות התעופה הזרות דורשות כדי לחזור לארץ - והמחיר שישלם הצרכן
בשורה התחתונה, המדינה נמצאת במשבר תעופה חמור, וקשה לראות את הפתרון באופק. דוגמה לכך ניתן היה למצוא בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן. ישנן מספר סוגיות שעל הפרק, ועל אף אחת כמעט ואין הסכמות, וגם אם יש כאלה, לא מוצאים את התקציב הנדרש.
בינתיים מחירי הטיסות ממשיכים להיות גבוהים בהרבה ממה שהתרגלנו בשנים קודמות, ואם אתם זקוקים לטיסה לארה"ב, תיאלצו כנראה להמתין מספר חודשים או לשלם אלפי דולרים על מושב במחלקת יוקרה.
מחלוקת 1: פטור מפיצוי על ביטולים
מספר חברות תעופה זרות, וכן אלה המקומיות, דורשות לקבל הקלות זמניות ב"חוק טיבי". מדובר בחוק שקודם על־ידי ח"כ אחמד טיבי ומעניק זכויות רבות לנוסעים במקרים של איחורים, דחיות או ביטולי טיסות.
המאבק הזה של חברות התעופה נשא פרי והביא להתקדמות משמעותית בהליך החקיקה. אלא שהשבוע הגיע הנוסח הסופי לשולחנו של ביטן בוועדת הכלכלה, ובינתיים הוא נתקע. ביטן מצדו טוען כי אינו מעוניין לפגוע בצרכנים, וכי עדיף למצוא פתרונות אחרים שיעניקו תמריצים לחברות.
דוד ביטן, יו''ר ועדת הכלכלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
אלא שבפועל, ההחלטה שלא להחליט פגעה בצרכנים לא פחות. דרכי ההגעה לישראל וממנה הצטמצמו משמעותית, וזה לא משפיע רק על ענף התיירות - אלא גם על היכולת להגיע ולצאת ממנה במקרי חירום ולנהל קשרים עסקיים תדירים בענפי משק, כמו בהייטק למשל. והמחירים, כנהוג בשוק חופשי, מטפסים כאשר ההיצע נמוך והביקוש גבוה.
לדוגמה, חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר, שכבר חזרה בשלב מוקדם יותר של המלחמה והפסיקה את טיסותיה לישראל בצל ההסלמה שהייתה בצפון, מסרבת לחזור ללא שינוי "חוק טיבי". החברה חשפה לאחרונה כי עלות הפיצויים שנאלצה לשלם בעקבות החוק עומדת על קרוב ל־4 מיליון אירו.
מחלוקת 2: טרמינל 1 וגובה האגרה
לא רק הסוגיה המשפטית הרחיקה את הענקית האירית, אלא גם סגירתו המחודשת של טרמינל 1 בנתב"ג, בו פועלות בשגרה חברות הלואו קוסט. הסיבה היא מסי הנמל הגבוהים שנגבים בטרמינל 3. הפער בין שני הטרמינלים נובע מהשירותים שמעניקה רשות שדות התעופה, בהם גודל הדיוטי פרי ואולם הנוסעים. בענף היו כאלה שהדפו את הטענה, היות שהעלויות הנוספות מתגלגלות לנוסעים, ומדובר בסכומים קטנים של פחות מ־20 דולר.
בחברות הלואו קוסט, לעומת זאת, התרעמו על ההחלטה. העלויות אכן נכללות בתמחור הכרטיסים שהן משווקות לקהל הישראלי, וכשהטיקט של חברת תעופה הוא מחירים נמוכים, זה פוגע ביכולת השיווק והתחרות שלהן מול החברות הסדירות ומייקר את הכרטיסים, בעיקר הזולים בהם, בעשרות אחוזים. מנגד, זה לא עצר את חזרתה של חברת הלואו קוסט המתחרה, וויזאייר, שתשוב לפעילות בהדרגה בישראל כבר בחודש הקרוב.
מרשות שדות התעופה נמסר כי "בשיחה שהתקיימה עם נציגים של כ־100 חברות תעופה זרות, הודגש כי הרשות תעשה ככל הניתן על־מנת לסייע לחברות נוספות לחזור לפעילות בישראל, ובכלל זה תפתח מחדש את טרמינל 1 אם חברות הלואו קוסט יתחייבו על חזרה רציפה לישראל, ובהיקף משמעותי".
מחלוקת 3: הישראליות נגד הקלות לזרות
ח"כ ביטן כאמור רוצה למצות אופציות אחרות לפני שינוי חקיקה שכביכול יפגע בצרכנים. לשם כך הוא הציע כי חברות לואו קוסט כמו ריינאייר שיטוסו לטרמינל 3 ישלמו אגרה מופחתת - בדומה לזו ששילמו בטרמינל 1.
פה עלו שתי בעיות מהותיות: הראשונה היא מאיפה יגיע הכסף. האופציות שעל הפרק הן משרד האוצר ורשות שדות התעופה. לשנייה ככל הנראה אין אפשרות לממן את ההפרשים ולשאת בכך.
מנכ"ל רשות שודת התעופה, שרון קדמי, ציין במהלך הדיון בוועדת הכלכלה כי לרשות יש תזרים שלילי של 1.2 מיליארד שקל והפסד תפעולי של 150 מיליון שקל. ההפסדים נובעים מהירידה הדרמטית בהיקף הנוסעים בשנה האחרונה. בשנה רגילה עוברים בנתב"ג כ־24 מיליון נוסעים, והירידה הצפויה השנה ל־16-14 מיליון נחשבת משמעותית, במיוחד בהתחשב בכך שהמדינה נמצאת במלחמה.
ברשות היו רוצים לראות את האוצר, שהכניס בעבר את היד לקופתה, נושא הפעם בנטל, כפי שהבטיח שיעשה במקרה של משבר. במהלך דיוני הוועדה, ביטן קרא לאוצר ולמשרד התחבורה לממן את הפחתת האגרות לחברות הזרות. באוצר התנגדו, ולכן היו"ר ביטן הודיע כי לא יעלה את ההצעה לשינוי חוק טיבי להצבעה.
מי שעוד התנגדו להצעה של ביטן הן חברות התעופה הישראליות. אין להן בעיה עקרונית עם המהלך, כל עוד גם הן ייהנו מההטבה באגרות. הן טוענות כי אחרת תהיה פגיעה לא מוצדקת בתחרות ובעיקרון השוויון. הן הוסיפו כי מצב זה ייצור עיוות שיעניק סוכריה לחברות הזרות שעזבו את ישראל בזמן המלחמה.
ביטן התרעם על עמדתן של חברות התעופה הישראליות. "זו בושה וזחיחות לטעון טענות כאלה, אתם לא יכולים ליהנות מרווחים של המלחמה ועכשיו גם לבקש שוויון. זה לא מקובל עליי", אמר.
ראש אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית, ישי דון יחיא, אמר כי "זאת אפליה לא חוקית ומנוגדת להסכמי התעופה שהמדינה חתומה עליהם". היו"ר ביטן השיב: "מה שצריך זה להחזיר את החברות הזרות, והחברות הישראליות לא יקבלו שום דבר, ולא יעזרו אמנות בינלאומיות".
בכירים בענף התעופה מסבירים כי ההצעה של ביטן היא בעייתית על־פי החוק הבינלאומי, שכן לא ניתן לפצות רק חלק מחברות התעופה. לדבריהם, לא ניתן גם להעדיף חלק מהחברות על פני אחרות, ולא ניתן לקבוע שכל חברה תשלם אגרה שונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.