הכתבה בשיתוף תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל
ברוב המוסדות האקדמיים נכנסה הבינה המלאכותית בשנים האחרונות לתוכניות הלימוד כתוספת של קורס חדש, מסלול התמחות או כלי שמרצים וסטודנטים נעזרים בו. באוניברסיטת תל-חי מקימים כעת אשכול (פקולטה) חדשני שבה הבינה המלאכותית אינה רק רכיב. האשכול להנדסה ותקשוב מתקדם, נבנה כפקולטה בגישת AI-Native מהיום הראשון. לדברי פרופ' איתן הדר, הדיקן המייסד של האשכול, המשמעות היא שילוב של בינה מלאכותית לא רק בהוראה, אלא גם במחקר ובניהול. "כמו שתעשיות מודרניות נבנות היום בצורה של AI-Native, כך אנחנו בונים פקולטה חדשה", הוא אומר. "כזו שהיסודות שלה מושתתים על שילוב בין העולם הפיזי, הדיגיטלי והאנושי".
אחת מתוכניות הדגל של האשכול היא התוכנית להנדסת מערכות בינה מלאכותית, שצפויה להיפתח בשנת הלימודים הקרובה. מעבר להרחבת מסלולים בתוכניות קיימות באוניברסיטה, בתל-חי מבקשים לבנות את ההכשרה מראש באופן אשר ממנף ומעצים את תרומת ה-AI במקצועות ההנדסה. כך, למשל, מכטרוניקה ורובוטיקה בעידן הנוכחי דורשות הבנה שונה מזו שנדרשה לפני עשור. בעולמות אלו של ה-AI הפיזי, היבטי בקרה, מדידה ושליטה משופרים בזכות שילוב AI בכלל רכיבי המערכת. החל מהחיישן ועד הרחפן או הרובוט בקצה, AI מייעל את פסי הייצור בתעשייה, תפעול מחסנים לוגיסטיים, ניהול רשתות קמעוניות, ויצירת מוצרים חכמים. גם מקצועות החקלאות המדייקת משולבים עם AI בכל היבט, וזאת לטובת ייעול תפוקות, הורדת עלויות, והגדלת איכות עבור החקלאים והמגדלים. החל ממערכות טרקטורים לטובת עיבוד השטח או מיכון לייעול אחזקת משק חי, בשדה, במטע, בחממות, ברפתות ובדירים, הבינה חוצה תחומי הנדסה ועולמות תוכן.
לצד ההוראה מוקמים באשכול חמישה מרכזי מחקר בתחום ה-Physical AI יישומים של בינה מלאכותית בעולם הפיזי. שניים מהם כבר הוקמו, ובהם מרכז לרכבים אוטונומיים ורובוטיקה ומרכז לתאומים דיגיטליים. מרכז נוסף יתמקד ב-Human-AI Teaming כלומר בשיתוף פעולה בין בני אדם למערכות בינה מלאכותית, תחום שרלוונטי בין היתר לרפואה, לתעשיות הביטחוניות, לתחבורה ולארגונים עסקיים.
טווח הפרויקטים שעליהם עובדים החוקרים ממחיש את רוחב היריעה: ממערכת שתאפשר להזין אסטרונאוטים במאדים באמצעות כלכלה מעגלית, דרך ניהול אנרגיה לסוללות במרכזי נתונים, תאומים דיגיטליים למטעים, ועד כלים מבוססי AI לזיהוי מצבי סטרס הקשורים לסוכרת או זיהוי ותמיכה במטפלים בנפגעי דמנציה. המכנה המשותף הוא שימוש בבינה מלאכותית לאבחון, לחיזוי ולקיצור משמעותי של תהליך הפיתוח, יישום מעשי, ומתן ערך גבוה לאנוש ולתעשייה.
"החזון אינו להחליף את שיקול הדעת האנושי. להפך. בלי להבין את היסודות, AI יכול לעשות דברים שלא התכוונו אליהם, ולכן הבקרה האנושית תמיד תישאר", מדגיש פרופ' הדר. " באמצעות בינה מלאכותית אפשר להאיץ את העבודה הטכנית שמלווה את המחקר, לקצר את הדרך מרעיון לאב-טיפוס ולייעל תהליכים מנהליים, אבל אסור לאבד בדרך את החדשנות, את הרעיונות האנושיים, היצירתיות, הפיקוח ושיקול הדעת. בני האדם הם שצריכים לזהות את הבעיה, להגדיר את המטרה ולוודא שהתוצאה אכן נכונה. לבסוף, בני האנוש הם אלה שאחראים על התוצאות״.
פרופ' איתן הדר / צילום: תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל
אחד האתגרים הגדולים של מוסדות שמכשירים כיום מהנדסים הוא חוסר היכולת לצפות כיצד ייראה שוק העבודה בעוד ארבע שנים, כאשר הסטודנטים שמתחילים כעת את לימודיהם יסיימו את התואר. התשובה של תל-חי, מסביר פרופ' הדר, היא תוכנית לימודים אדפטיבית: יסודות ההכשרה והקורסים נשמרים, אך הדוגמאות, הכלים והתכנים מתעדכנים בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה.
"העולם של AI משתנה כל הזמן, ואנחנו צריכים להשתנות בקצב שלו ולא רק אחריו", הוא אומר. עם זאת, הוא מזהיר מפני מעבר חד מדי בין טרנדים: "אסור שתהיה מטוטלת ימינה ושמאלה כל יומיים, כי אז אין אחידות בין הבוגרים ואין ידע הנדסי שורשי. המטרה היא שהבוגרים יכירו את הכלים העדכניים וידעו להשתמש בהם נכון, אבל לא פחות חשוב - שיידעו לבחון את התוצאה, לזהות מתי המערכת טועה ולבדוק אם היא באמת משיגה את היעד שלשמו נבנתה. לא מספיק לעשות אוטומציה; צריך לדעת למדוד את האיכות שלה, לפקח עליה ולשפר אותה בהתאם למטרות שאנחנו, בני האדם, מגדירים". הוא מוסיף ״מערכות מודרניות נועדו להתפתח כאשר הגמישות הטכנולוגית, עמידות וחוסן הם דרישות בסיסיות. לפיכך, בעידן ה-AI אשר מתפתח ומשתנה באופן תדיר ומהיר, טיוב מתמיד והסתגלות של מערכות נדרשים בכל שלבי החיים החל מייזום, תכנון ופיתוח ועד תחזוקת המוצר או התהליך העסקי. נדרשת יכולת לשמר את השקעות ה-AI בפיתוח מוצרים, תהליכים ומערכות, ולהמשיך ולהתייעל גם כאשר הטכנולוגיה מתפתחת, או יעדים עסקיים ותנאי שוק משתנים״.
הגישה הזאת משפיעה גם על היחס לסטודנטים, החל כבר משלב המכינה האקדמית. באשכול מבקשים לראות בהם "מהנדסים בתחילת דרכם" עם יחס ״בגובה העיניים״, ולא רק מי שמגיעים לצבור נקודות זכות. פרופ' הדר מדגיש כי לצד מתמטיקה, פיזיקה, נתונים ותכנות מבוסס AI, יש חשיבות רבה למיומנויות אנוש של עבודה בצוות, למשא ומתן וליכולת לפעול בתוך מערכת מורכבת. "אנחנו הבנאים של העולם", הוא אומר. "המדענים מבינים ומפענחים את העולם, ואנחנו בונים אותו. אנחנו פותרי הבעיות, ואנו עושים זאת בצוותים מגוונים, ברמות ידע שונות, ותחת אילוצי תעשייה״.
צילום: תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל
להקמת האשכול יש גם ממד אזורי מובהק. פרופ' הדר, יליד קריית שמונה ונכד למייסדי כפר סאלד, רואה בפיתוח ההשכלה ההנדסית דרך לחזק את הצפון. "סבי וסבתי עשו זאת בחקלאות, בבניה, ובתעשייה בסיסית, ואני מקווה לעשות את זה בידע", הוא אומר. "הצלחה מבחינתי לא תימדד רק במספר הסטודנטים או איכות המחקרים, אלא ביכולת שלנו לבנות כאן בגליל מוקד משמעותי של ידע וחדשנות, שמחובר לתעשייה ומייצר הזדמנויות לאזור".
ב-13 באוגוסט תקיים תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל יום פתוח, שבו יוצגו תוכניות הלימוד ומסלולי ההנדסה. לצד מפגשי מידע, המבקרים יוכלו לשוחח עם ראשי התוכניות, אנשי המעבדות, בעלי תפקידים, סטודנטים ובוגרים. לדברי פרופ' הדר, הערך המרכזי של היום אינו רק בקבלת פרטים שאפשר למצוא באתר, אלא בהיכרות בלתי אמצעית עם האנשים והאווירה: "זו הזדמנות לשבת ולשוחח, להבין באופן אישי, ולבחון אם הנדסה מתאימה לי, ואם אני מתחבר לחשיבה, ליחס ולסביבה. שיחה בגובה העיניים. כאן, ברום המדינה".
לפרטים נוספים על יום פתוח ויצירת קשר הקליקו>>
הכתבה בשיתוף תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל
כתבות
ני"ע
